גוגל תצוגת רחוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל השירות

גוגל תצוגת רחוב (באנגלית: Google Street View) הוא שירות של חברת גוגל המוגש כחלק מ-Google Maps ו-Google Earth, המאפשר לצפות בתמונות פנורמיות ממיקומים רבים ברחובות ערים רבות בעולם. השירות מאפשר למשתמש "לשוטט", באופן וירטואלי, ברחובות הערים ולהביט לכל כיוון, כאילו הוא עצמו צועד ברחוב.

היסטוריה והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הפרויקט "גוגל תצוגת רחוב", נכון לנתוני אפריל 2017
  מדינות בהן הכיסוי כמעט מלא
  מדינות בהן הכיסוי חלקי
  מדינות בהן מתוכנן כיסוי מלא או חלקי (רשמי)
  מדינות בהן מתוכנן כיסוי מלא או חלקי (לא רשמי)
  מדינות בהן מוצגים עסקים או אתרי תיירות נבחרים בלבד
  מדינות ללא כיסוי קיים או מתוכנן
לציון עשור לשירות "גוגל תצוגת רחוב", בשלהי מאי 2017, שונתה, למשך שבוע, צורתו של סמן האיש הכתום, המשמש להצגת הרחובות, כך שהוא אחז בשלושה בלונים וחבש כובע יום הולדת.

השירות הושק לראשונה ב-25 במאי 2007. ניתן לצפות ה"כיסוי הגאוגרפי" של השירות על ידי כניסה ל"Google Earth'" או "גוגל מפות", ואז, הזזת סמן בצורת איש קטן בצבע כתום שנמצא בפינת היישום והחזקתו, ללא עזיבת העכבר, על האזור לגביו מעוניינים לראות את הכיסוי. לאחר כמה שניות, מופיע "שקף" כחול המתאר את כל המרחב שבו יש כיסוי לשירות.

יצירת מאגר התמונות מתבצעת על ידי כלי רכב הנוסעים ברחובות הערים כשהם מאובזרים במצלמה פנורמית המצלמת תמונות ב-360 מעלות. את התמונות מחברים יחד ומעלים לאתר, וכך מאפשרים לצופה להביט לכל כיוון בו יחפוץ.

במרץ 2013 חויבה גוגל לשלם 7 מיליון דולרים ל-37 מדינות בארצות הברית, בעקבות תלונות נגדה על איסוף לא מורשה של נתונים אישיים מנתבים אלחוטיים שנעשה באמצעות רכבי הצילום.[1]

בשנת 2014 יצאה אפשרות לStreet View המאפשרת לראות את הצילומים במציאות מדומה.

על פי מפות הכיסוי של השירות בישראל, נכון לנובמבר 2013, יש לגוגל, ככל הנראה, את מפת הפריסה המעודכנת של כל ה"נקודות החמות" של רשתות ה-Wi-Fi בישראל, בהיבטי מיקום ושמות הרשתות, לכל הפחות. נתונים אלה מאפשרים לחברה לתת שירותי מיקום למשתמשיה בדיוק של מטרים בודדים על ידי "הצלבת" נתוני קליטת "ג'י פי אס", "רשתות הסלולר" ו"רשתות הוויי פיי" באופן רצוף וניהול וטיוב רצופים של כל המידע הזה, כל הזמן.

ערים ואתרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית הצילום, למרגלות הר הבית, ירושלים

בספטמבר 2011 החלה גוגל לצלם רחובות בישראל ובאפריל 2012 הוצגו בשירות רחובות תל אביב, ירושלים וחיפה.[2] מוצגים גם חלק מקיבוץ נחשולים, וחלק מקיבוץ מרחביה. בינואר 2013 נוספו ערים ואתרים נוספים[3] ובהם אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית ברחובות, מוזיאון ישראל, המרכז למורשת הצ'רקסית בכפר כמא, הספארי ברמת גן, גן החיות התנ"כי ומיני ישראל. עד לנובמבר 2013, כמעט כל המרחב הבנוי בישראל צולם והפך לזמין לחיפוש וצפייה באמצעות השירות.

מסיבות ביטחוניות הושמטו אזורים מרכזיים בתוך שטחי הצילום, בהם גם אזור הקריה ובסיסי צבא נוספים. בעשור השני של שנות האלפיים, נצפו מכוניות צילום של גוגל מעבר לקו הירוק; בין היתר ביישובים אלקנה, אריאל, שערי תקווה ואורנית.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הביקורת החיובית שעוררה היוזמה של גוגל, הושמעו טענות בגין הפרת פרטיות המצולמים, איסוף מידע אודות אנשים (גוגל אף הודתה בכך[4]), וצילום ללא אישור. בשל העובדה שהתמונות מצולמות באופן אוטומטי בכל מקום בו ניידת הצילום עוברת, קיימות בשירות תמונות ייחודיות רבות, שזכו לתשומת לב ציבורית, ביניהן תמונות טופלס, עירום, ואף יחסי מין.[5] במקרים מסוימים, גוגל אף חויבה לפצות את המצולמים.[6]

מעבר לכך, צילומים מתוכננים של השירות חוללו סערה עקב מיקומם הבעייתי, בין אם עקב צילום מבני ביטחון מסווגים, ובין אם מדובר במקומות שלא נהוג לצלמם כלל, דוגמת חוף הנודיסטים הולובר, שצולם לכל אורכו, על שלל מתרחציו העירומים. בעקבות דיונים אלו, במדינות מסוימות הצילומים אכן בוטלו, בין אם בעקבות החלטת החברה או בעקבות החלטת המדינה.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוגל תצוגת רחוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]