מוזיאון גרמניה המזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוזיאון גרמניה המזרחית
DDR-Museum
Berlin an Liebknecht Bruecke DDR-Museum.JPG
מידע
סוג היסטוריה
תאריך פתיחה רשמי 15 ביולי 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ברלין, גרמניהגרמניהגרמניה
מייסדים פטר קנצלמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל שטפן וולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 308,874 (נכון ל־2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°31′10″N 13°24′08″E / 52.51944°N 13.40222°E / 52.51944; 13.40222 קואורדינטות: 52°31′10″N 13°24′08″E / 52.51944°N 13.40222°E / 52.51944; 13.40222 
www.ddr-museum.de
(למפת ברלין רגילה)
Berlin location map.svg
 
מוזיאון גרמניה המזרחית
מוזיאון גרמניה המזרחית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו המוזיאון על קיר הבניין

מוזיאון גרמניה המזרחית (גרמנית DDR Museum) הוא מוזיאון אינטראקטיבי במרכז ברלין, באזור בו שכנו בעבר מוסדות הממשלה של גרמניה המזרחית, על גשר קרל ליבקנכט שעל גדת הנהר שפרה, מול קתדרלת ברלין. המוזיאון מציג את חיי היומיום בגרמניה המזרחית בצורה מוחשית הדורשת השתתפות פעילה של המבקרים. התצוגה מחולקת ל-17 מתחמים: גבול, ברלין, תחבורה, שטאזי, קניות, מוצרים, בנייה, מגורים, נשים ומשפחה, תקשורת, חינוך, צעירים, אופנה, תרבות, בידור ותיירות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה להקמת המוזיאון הייתה של האנתרופלוג פטר קנצלמן שהופתע לגלות, בעת ביקור בברלין, כי לא קיים מוזיאון לתולדות גרמניה המזרחית. המוזיאון נפתח ב-15 ביולי 2006 תחת ניהולו המדעי של ההיסטוריון שטפן וולה, ובראשותו של רוברט רויקל, כמוזיאון במימון פרטי, דבר יוצא דופן בגרמניה, שבה המדינה היא זו שמממנת בדרך כלל את פעילות המוזיאונים. המוזיאון נתקל בהתנגדות מצד מוזיאונים בבעלות המדינה, שהרגישו מאוימים מהאפשרות של מוזיאון רווחי כלכלית, ללא סובסידיות מהמדינה. ב-14 ביולי 2007 ציין המוזיאון את יום השנה לפתיחתו, והכריז כי במהלך השנה ביקרו בו 180,000 איש. במסגרת חגיגות השנה נחנך במוזיאון משחק אינטרקאטיבי להנאתם של המבקרים. בינואר 2008 היה מוזיאון גרמניה המזרחית מועמד לפרס המוזיאון האירופי של השנה, וב-26 באוגוסט באותה שנה ביקר בו המבקר ה-500,000.

בניגוד למוזיאונים אחרים, המבקרים בתצוגה מוזמנים להשתתף בחווית האוסטלגיה ולגעת בחלק גדול מהמוצגים - אפשר לנהוג במכונית טראבנט, לשבת במטבח או בחדר מגורים, לחטט בארון בגדים או לפתוח מגרות. בחלק אחר של התערוכה מתקן האזנה סמוי ("באג") מעניק למבקרים את התחושה להיות "תחת מעקב". בארכיון המוזיאון שמורים כיום כ-146,000 מוצגים - פסלי לנין, מדים של תנועת הנוער הסוצאיליסטית, קפה "מוקה פיקס", מלפפונים חמוצים מאזור השפרה, ומוצרים אחרים שרבים מהם מופיעים בסרט להתראות לנין! שיצא שלוש שנים לפני פתיחת המוזיאון.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]