מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה - לטרון
האנדרטה במוזיאון לזכר הפרטיזנים היהודים - יצירתו של האמן והפרטיזן אלכסנדר בוגן
האנדרטה במוזיאון לזכר הפרטיזנים היהודים
- יצירתו של האמן והפרטיזן אלכסנדר בוגן
מידע
סוג היסטוריה
כתובת לטרון
מייסדים ממשלת ישראל
מנהל צביקה קן-תור
קואורדינטות 31°50′12″N 34°58′44″E / 31.836638888889°N 34.979°E / 31.836638888889; 34.979
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela.svg
 
מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה הוא מוזיאון בתהליך הקמה הנבנה בלטרון ונועד להנציח את זכרם של כמיליון וחצי חיילים יהודים שלחמו בקרב צבאות בעלות הברית והפרטיזנים נגד גרמניה הנאצית ובעלי בריתה במלחמת העולם השנייה ואת זכרם של כרבע מיליון מהם שנפלו במלחמה.

מנהל העמותה להקמת המוזיאון הוא צביקה קן-תור. המוזיאון נבנה בלטרון מדרום לתחנת המשטרה המשמשת כאתר ההנצחה של חיל השריון - יד לשריון.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד ב-2002 החליטה ממשלת ישראל להקים "אתר הנצחה לחיילים יהודיים שלחמו במלחמת העולם השנייה", התפתחות נוספת הייתה כשנתיים לאחר מכן כאשר הוחלט לתקצב את הפרויקט בסכום של כ-4 מיליון שקל שיושקעו ב-4 שנים בהם יוקם המוזיאון אך לבסוף הדבר לא יצא לפועל.

רק בשנת 2006 החליטה ממשלת ישראל על הקמת העמותה של המוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.[1] מטרת העמותה היא לתת ביטוי לפעילות הלוחמים היהודים שלחמו נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה (מהם למעלה מחצי מיליון בצבא האמריקאי, עוד כחצי מיליון בצבא האדום הסובייטי, וכ-60 אלף יהודים בצבא הבריטי) ולהישגיהם במלחמה וכדי לשמר את זכרם של הנופלים היהודים במלחמה, וכן על מנת לפעול למען הקמת מבנה למוזיאון הנצחה לחיילים ולקצינים. מימון פעילות העמותה והקמת המוזיאון בא מן הממשלה ומתרומות פרטיות. בשנת 2008 נחנכה לראשונה באתר המיועד למוזיאון אנדרטה לזכר הפרטיזנים ולוחמי הגטאות פרי יצירתו של האמן והפרטיזן אלכסנדר בוגן.

ב-2011 התקיימו דיונים נוספים אודות המוזיאון וזאת על אף שהקמתו לא התקדמה שבסופם הוחלט להאריך את תקופת ההקמה ולגייס כ-16 מיליון שקל להקמתו

ב-7 במאי 2015 התקיים ליד מבנה המוזיאון השומם טקס לכבוד 70 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית, והממשלה אף הכריזה על הפתיחה החגיגית של המוזיאון וזאת חרף העובדה שלא התבצעו שום עבודות נוספות במקום ואף חולקו מדליות זיכרון מיוחדות שנשאו את שם המוזיאון והונפקו לווטרנים שנכחו בטקס, מחדלים רבים המשיכו להתפרסם בעניין המוזיאון, כך למשל שעל פי מספר דוחות של עמותת המוזיאון מעידים כי מנכ"ל העמותה המשיכול משוך משכורות בגובה של כ-400,000 שקל בשנה.

כמעט שנתיים לאחר מכן, לאחר שלא הייתה שום התפתחות אודות המוזיאון, החליטה משפחת הרצוג (ביחד עם העמותה "יד חיים הרצוג") להשקיע בפרויקט וערכו הסכם עם העמותה של המוזיאון בו מינו מנהל פרויקט ואף התחייבו לגייס תרומות עבור המוזיאון, בפברואר 2019 החליטה ממשלת ישראל ה-34 כי המוזיאון ייקרא על שם הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג.

מספר שבועות לפני התפרצות נגיף הקורונה בישראל חתמה הנהלת המוזיאון הסכם עם הממשלה בו סוכם כי עלות הפרויקט תהיה כ-40 מיליון דולר שגיוסם יחולק בין התורמים למוזיאון לממשלה.

נכון ל-2020 הושלם שלד המבנה והוא ממתין להמשך ההקמה. גורמים שמעורבים בעניין מעריכים כי ידרשו מספר שנים להשלמת העבודות[2].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון פועל זמנית באתר "יד לשריון", ומתקיימים סיורים בתערוכה קבועה ובה מפורטים מספרם ושמותיהם של החיילים שנהרגו במלחמת העולם השנייה במלחמתם נגד הנאצים, וכן היהודים שפעלו בשורות הפרטיזנים והמחתרות וכל אלו שמלאו משימות נגד הנאצים.

כאשר יפתח המוזיאון באופן סופי ויגמרו עבודות ההקמה שלו קיים תכנון לחלק את המוזיאון לכ-6 חלקים שכל אחד מהם מהווה פרק היסטורי, הפרק הראשון יספר על פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפרק השני על פלישת גרמניה לברית המועצות (שנודעה בשם מבצע ברברוסה), השלב השלישי על נקודת המבט של ארצות הברית ואת כניסתה למלחמה בעקבות המתקפה על פרל הארבור, השלב הרביעי יכלול את סיפורם של לוחמי המחתרות והפרטיזנים, השלב החמישי יכלול את המתנדבים מהיישוב יהודי והשלב הסופי יכלול את התהליך שבסופו הופך החייל היהודי לחייל עברי בשירות מדינת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]