מוזיקה מזרחית - מונחים
המונחים המוזיקליים המשמשים במוזיקה המזרח-תיכונית. המונחים משמשים כיום בשפה הערבית בשל היותה השפה השלטת באזור המזרח התיכון (לינגואה פרנקה) במאות השנים האחרונות וכן בשפותיהן של האימפריות הגדולות ששלטו באזור, כלומר הפרסית והטורקית.
א
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהאת أهات
אחד מפרקי סוגת הדור. אלתור של הזמר על ההברה "אה" ותגובות של המקהלה.
- אע'ניה أغنية
ערבית, המונח הנפוץ לשיר, בעיקר בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה.
- אחסאס إحساس
ערבית, היכולת להביע רגש באופן מוזיקלי.
- אסתאד' أستاذ'
שם תואר למלומד בכלל ולמלומד מוזיקלי בפרט.
- אנסג'אם إنسجام
להיות בתוך התעלות מוזיקלית (מילולית- מלא הרמוניה).
- איקאע إيقاع
מודוס או תבנית ריתמית. נקרא גם וזן או צ'רב.
- אראצ'י أراضي
הרגיסטר או התווים הנמוכים (מילולית- ארצי, נמוך).
- ארצ'ייה أراضيّة
חזרה רפטטיבית על תווים נמוכים. מקובלת במוזיקת הד'כר הסופית.
ב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשרף بشرف
סוגה מוזיקלית כלית, שקולה, מולחנת מראש ובעלת מבנה דמוי רונדו. התפתחה מהפשרו העות'מאני.
ג'
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ו جوّ
אווירה מוזיקלית.
- ג'ואב جواب
תו באוקטבה גבוהה יותר או תשובה מוזיקלית (מילולית- תשובה).
- ג'ואבאת جوابات
התוים הגבוהים בכלי או יצירה מוזיקלית.
ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוזאן دوزان
מפרסית, הדרך שבה כלי מוזיקלי מכוון או תהליך כיוונו.
- דולאב دولاب
מפרסית, הקדמה מוזיקלית קצרה המולחנת מראש. מטרתה לבסס את המקאם של היצירה הבאה אחריה (מילולית- גלגל).
- דור دور
סוגה מוזיקלית וקאלית שהתפתחה במצרים בסוף המאה ה-19. יחודה הוא דו-שיח בין הזמר הסולן למקהלה (מילולית- תור).
ד'
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד'כר ذكر
אחד מטקסי הסופיים. כולל בתוכו בחלק מהמסדרים חזרה רפטטיבית על הברות דתיות עם ליווי מוזיקלי (מילולית - זכירה).
ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנכ هنك
אחד מפרקי סוגת הדור. דיאלוג טקסטואלי בין הזמר הסולן למקהלה.
- האוי هاوٍ
מוזיקאי חובב.
ו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וחדג'י وحدخي
מוזיקאי בעל חוש קצב מצוין.
- וצלה وصلة
אוסף יצירות המנוגנות ברצף וחולקות אותה תבנית מלודית. הייתה נפוצה בקאהיר של תחילת המאה ה-20.
ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חפלה حفلة
קונצרט, אירוע מוזיקלי גדול.
ח'
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ח'אנה خانة
בית מוזיקלי. מופיע בסוגות בשרף, סמאעי ומושח (מילולית-בית).
ט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טאבלה طبلة
תוף בצורת גביע, דרבוקה.
- טבקה طبقة
גובה הצליל.
- טקטוקה طقطوقة
סוגה קולית קלילה בערבית מדוברת.
- טרב طرب
רגש ההתעלות שיוצרת המוזיקה. מתייחס גם למוזיקה העירונית המסורתית.
כ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כיף كيف
הרגשה מהנה כתוצאה ממוזיקה.
- כמאן كمان
הכינור המערבי.
- כמאנג'ה كمانجة
הכינור המזרחי המוקדם.
ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאזימה لازيمة
קטע מעבר כלי קצר בין שורות וקאליות.
- לון لون
סגנון מוזיקלי (מילולית-צבע).
- לחן لحن
לחן, מנגינה.
- ליאלי ليالي
צורה ווקאלית אשר הזמר חוזר בה על המילים "יא ליל" או "יא עין". ככלל מובילה למואל.
מ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מואל موال
צורה ווקאלית מאולתרת אשר הטקסט בה הוא בשפה המדוברת. בדרך כלל יבוא לפניה ליאלי.
- מונולוג' مونولوج
סוגה ווקאלית בעלת מבנה לא קבוע ומילים רגשניות. הייתה פופולרית בשנות ה-30 של המאה ה-20 במצרים.
- מושח موشح
סוגה ווקאלית, מולחנת מראש ושקולה.
- מזאג' مزاج
מצב רוחו של המוזיקאי או המאזין. בנוסף, האווירה הרגשית אשר מעניקה השראה למוזיקאי.
- מחאסבה محاسبة
האזנה קשובה ושיפוטית.
- מטרב مطرب
זמר.
- מטרבה مطربة
זמרת.
- מנדמג' مندمج
מצב של התעמקות במוזיקה.
- מנסג'ם منسجم
מצב של התעלות מוזיקלית.
- מקאם مقام
תבנית מלודית במוזיקה הערבית והטורקית.
נ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נאי ناي
חליל הבנוי מקנה או מחומר פלסטי.
- נפס نفس
היכולת להעריך ולבצע את מוזיקת הטרב היטב (מילולית- נשימה).
- נע'מה نغمة
נעימה או תבנית מלודית.
- נשאז نشاز
כיוון לא נכון או זיוף.
ס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סהרה سهره
כינוס מוזיקלי לילי.
- סלטנה سلطنة
התעלות יצירתית אצל המבצע כתוצאה מהתבנית המלודית.
- סמאע سماع
במסורת הסופית, ביצוע של מוזיקה דתית או האזנה לה.
- סמאעי سماعي
סוגה כלית במבנה של רונדו, מנוגנת במפעם של עשר שמיניות (סמאעי ת'קיל) למעט הבית האחרון.
- סמע سمع
האזנה למוזיקה.
ע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עוד عود
לאוטה בעלת צוואר קצר וללא סריגים.
- עזף عزف
נגינה בכלי מוזיקלי.
- עזיף عزيف
נגן בכלי מוזיקלי.
פ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פאצל فاصل
קבוצת יצירות אשר בדרך כלל כתובות באותו מקאם ומבוצעות ברצף. נהוג בעיקר במוזיקה הסורית.
- פן فنّ
אומנות, טכניקה.
- פנאן فنان
אמן.
- פרקה فرقة
הרכב מוזיקלי גדול אשר התפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20.
ק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קאנון قَانُون
כלי פריטה השייך למשפחת הכלים הכורדופוניים. צורתו טרפז ישר-זווית והוא נפוץ כיום במזרח התיכון, בטורקיה, בצפון אפריקה, בבלקן ובחלקים מאסיה.
- קדוד قدود
סוגה וקאלית הכתובה בערבית מדוברת ונפוצה בסוריה.
- קפלה قفلة
תבנית מלודית שמטרתה לסיים קטע, מילולית - נעילה.
- קצידה قصيدة
סוגה וקאלית אשר מתבססת לרוב על טקסט מהתקופה הערבית הקלאסית.
- קראר قرار
טוניקה או צליל סופי.
- קראראת قرارات
הצלילים הנמוכים ביצירה או בכלי נגינה.
ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רִק رقّ
תוף קטן בעל מצילות.
- רבּאבּ או רבּאבָּה ربابة
כינור בעל מיתר אחד עד שלושה.
- רבע ربع
מרווח הקטן מחצי טון בתאוריה המוזיקלית הערבית (מילולית- רבע).
- רוח روح
היכולת להעריך ולבצע את מוזיקת הטרב היטב (מילולית- נשמה).
ת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תג'אלי تجالي
השראה השורה על המבצע (מילולית- התגלות).
- תוריק توريق
ליווי כלי עדין וכמעט בלתי מורגש.
- תושיח توشيح
סוגה קולית סופית בעלת מפעם גמיש ודיאלוג בין הזמר הסולן לליווי הכלי.
- תחמילה تحميلة
סוגה כלית אשר כוללת בתוכה קטעי אלתור סולניים ופזמון חוזר.
- תח'ת تخت
הרכב מוזיקלי קטן הכולל בתוכו זמר, קאנון, כינור, עוד, נאי ותוף רק (מילולית, תח'ת הוא דרגש).
- תטריב تطريب
השגת תחושת התעלות באמצעות הארכת הברות ואלתור עליהן.
- תסלים تسليم
מעין פזמון חוזר בבשרף או בסמאעי.
- תצדיר تصدير
יציאה מחושבת היטב מן התבנית הריתמית.
- תצויר تصوير
טרנספוזיציה של היצירה מתו אחד לאחר.
- תצרוף تصروف
החופש המוזיקלי אשר ניתן למבצע בפרשו את היצירה.
- תקסים تقسيم
סוגה כלית אלתורית של כלי סולן.
- תראת' تراث
המסורת המוזיקלית הערבית (מילולית- מורשת)
- תרג'מה ترجمة
ליווי מוזיקלי אשר מחקה את שירתו של הזמר (מילולית- תרגום).
- תרנמאת ترنمات
מילים והברות אשר מתוספות למילות השיר המקוריות כדי להתאים את המשקל הפואטי למפעם המוזיקלי.