לדלג לתוכן

מוזיקה מזרחית - מונחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המונחים המוזיקליים המשמשים במוזיקה המזרח-תיכונית. המונחים משמשים כיום בשפה הערבית בשל היותה השפה השלטת באזור המזרח התיכון (לינגואה פרנקה) במאות השנים האחרונות וכן בשפותיהן של האימפריות הגדולות ששלטו באזור, כלומר הפרסית והטורקית.

  • אהאת أهات

אחד מפרקי סוגת הדור. אלתור של הזמר על ההברה "אה" ותגובות של המקהלה.

  • אע'ניה أغنية

ערבית, המונח הנפוץ לשיר, בעיקר בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה.

  • אחסאס إحساس

ערבית, היכולת להביע רגש באופן מוזיקלי.

  • אסתאד' أستاذ'

שם תואר למלומד בכלל ולמלומד מוזיקלי בפרט.

  • אנסג'אם إنسجام

להיות בתוך התעלות מוזיקלית (מילולית- מלא הרמוניה).

  • איקאע إيقاع

מודוס או תבנית ריתמית. נקרא גם וזן או צ'רב.

  • אראצ'י أراضي

הרגיסטר או התווים הנמוכים (מילולית- ארצי, נמוך).

  • ארצ'ייה أراضيّة

חזרה רפטטיבית על תווים נמוכים. מקובלת במוזיקת הד'כר הסופית.

  • בשרף بشرف

סוגה מוזיקלית כלית, שקולה, מולחנת מראש ובעלת מבנה דמוי רונדו. התפתחה מהפשרו העות'מאני.

  • ג'ו جوّ

אווירה מוזיקלית.

  • ג'ואב جواب

תו באוקטבה גבוהה יותר או תשובה מוזיקלית (מילולית- תשובה).

  • ג'ואבאת جوابات

התוים הגבוהים בכלי או יצירה מוזיקלית.

  • דוזאן دوزان

מפרסית, הדרך שבה כלי מוזיקלי מכוון או תהליך כיוונו.

  • דולאב دولاب

מפרסית, הקדמה מוזיקלית קצרה המולחנת מראש. מטרתה לבסס את המקאם של היצירה הבאה אחריה (מילולית- גלגל).

  • דור دور

סוגה מוזיקלית וקאלית שהתפתחה במצרים בסוף המאה ה-19. יחודה הוא דו-שיח בין הזמר הסולן למקהלה (מילולית- תור).

אחד מטקסי הסופיים. כולל בתוכו בחלק מהמסדרים חזרה רפטטיבית על הברות דתיות עם ליווי מוזיקלי (מילולית - זכירה).

  • הנכ هنك

אחד מפרקי סוגת הדור. דיאלוג טקסטואלי בין הזמר הסולן למקהלה.

  • האוי هاوٍ

מוזיקאי חובב.

  • וחדג'י وحدخي

מוזיקאי בעל חוש קצב מצוין.

  • וצלה وصلة

אוסף יצירות המנוגנות ברצף וחולקות אותה תבנית מלודית. הייתה נפוצה בקאהיר של תחילת המאה ה-20.

קונצרט, אירוע מוזיקלי גדול.

  • ח'אנה خانة

בית מוזיקלי. מופיע בסוגות בשרף, סמאעי ומושח (מילולית-בית).

תוף בצורת גביע, דרבוקה.

  • טבקה طبقة

גובה הצליל.

סוגה קולית קלילה בערבית מדוברת.

רגש ההתעלות שיוצרת המוזיקה. מתייחס גם למוזיקה העירונית המסורתית.

  • כיף كيف

הרגשה מהנה כתוצאה ממוזיקה.

  • כמאן كمان

הכינור המערבי.

הכינור המזרחי המוקדם.

  • לאזימה لازيمة

קטע מעבר כלי קצר בין שורות וקאליות.

  • לון لون

סגנון מוזיקלי (מילולית-צבע).

  • לחן لحن

לחן, מנגינה.

  • ליאלי ليالي

צורה ווקאלית אשר הזמר חוזר בה על המילים "יא ליל" או "יא עין". ככלל מובילה למואל.

צורה ווקאלית מאולתרת אשר הטקסט בה הוא בשפה המדוברת. בדרך כלל יבוא לפניה ליאלי.

  • מונולוג' مونولوج

סוגה ווקאלית בעלת מבנה לא קבוע ומילים רגשניות. הייתה פופולרית בשנות ה-30 של המאה ה-20 במצרים.

סוגה ווקאלית, מולחנת מראש ושקולה.

  • מזאג' مزاج

מצב רוחו של המוזיקאי או המאזין. בנוסף, האווירה הרגשית אשר מעניקה השראה למוזיקאי.

  • מחאסבה محاسبة

האזנה קשובה ושיפוטית.

  • מטרב مطرب

זמר.

  • מטרבה مطربة

זמרת.

  • מנדמג' مندمج

מצב של התעמקות במוזיקה.

  • מנסג'ם منسجم

מצב של התעלות מוזיקלית.

תבנית מלודית במוזיקה הערבית והטורקית.

חליל הבנוי מקנה או מחומר פלסטי.

  • נפס نفس

היכולת להעריך ולבצע את מוזיקת הטרב היטב (מילולית- נשימה).

  • נע'מה نغمة

נעימה או תבנית מלודית.

  • נשאז نشاز

כיוון לא נכון או זיוף.

  • סהרה سهره

כינוס מוזיקלי לילי.

  • סלטנה سلطنة

התעלות יצירתית אצל המבצע כתוצאה מהתבנית המלודית.

  • סמאע سماع

במסורת הסופית, ביצוע של מוזיקה דתית או האזנה לה.

סוגה כלית במבנה של רונדו, מנוגנת במפעם של עשר שמיניות (סמאעי ת'קיל) למעט הבית האחרון.

  • סמע سمع

האזנה למוזיקה.

לאוטה בעלת צוואר קצר וללא סריגים.

  • עזף عزف

נגינה בכלי מוזיקלי.

  • עזיף عزيف

נגן בכלי מוזיקלי.

  • פאצל فاصل

קבוצת יצירות אשר בדרך כלל כתובות באותו מקאם ומבוצעות ברצף. נהוג בעיקר במוזיקה הסורית.

  • פן فنّ

אומנות, טכניקה.

  • פנאן فنان

אמן.

  • פרקה فرقة

הרכב מוזיקלי גדול אשר התפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20.

כלי פריטה השייך למשפחת הכלים הכורדופוניים. צורתו טרפז ישר-זווית והוא נפוץ כיום במזרח התיכון, בטורקיה, בצפון אפריקה, בבלקן ובחלקים מאסיה.

  • קדוד قدود

סוגה וקאלית הכתובה בערבית מדוברת ונפוצה בסוריה.

  • קפלה قفلة

תבנית מלודית שמטרתה לסיים קטע, מילולית - נעילה.

סוגה וקאלית אשר מתבססת לרוב על טקסט מהתקופה הערבית הקלאסית.

  • קראר قرار

טוניקה או צליל סופי.

  • קראראת قرارات

הצלילים הנמוכים ביצירה או בכלי נגינה.

תוף קטן בעל מצילות.

כינור בעל מיתר אחד עד שלושה.

  • רבע ربع

מרווח הקטן מחצי טון בתאוריה המוזיקלית הערבית (מילולית- רבע).

  • רוח روح

היכולת להעריך ולבצע את מוזיקת הטרב היטב (מילולית- נשמה).

  • תג'אלי تجالي

השראה השורה על המבצע (מילולית- התגלות).

  • תוריק توريق

ליווי כלי עדין וכמעט בלתי מורגש.

  • תושיח توشيح

סוגה קולית סופית בעלת מפעם גמיש ודיאלוג בין הזמר הסולן לליווי הכלי.

  • תחמילה تحميلة

סוגה כלית אשר כוללת בתוכה קטעי אלתור סולניים ופזמון חוזר.

  • תח'ת تخت

הרכב מוזיקלי קטן הכולל בתוכו זמר, קאנון, כינור, עוד, נאי ותוף רק (מילולית, תח'ת הוא דרגש).

  • תטריב تطريب

השגת תחושת התעלות באמצעות הארכת הברות ואלתור עליהן.

מעין פזמון חוזר בבשרף או בסמאעי.

  • תצדיר تصدير

יציאה מחושבת היטב מן התבנית הריתמית.

  • תצויר تصوير

טרנספוזיציה של היצירה מתו אחד לאחר.

  • תצרוף تصروف

החופש המוזיקלי אשר ניתן למבצע בפרשו את היצירה.

סוגה כלית אלתורית של כלי סולן.

  • תראת' تراث

המסורת המוזיקלית הערבית (מילולית- מורשת)

  • תרג'מה ترجمة

ליווי מוזיקלי אשר מחקה את שירתו של הזמר (מילולית- תרגום).

  • תרנמאת ترنمات

מילים והברות אשר מתוספות למילות השיר המקוריות כדי להתאים את המשקל הפואטי למפעם המוזיקלי.