מוחמד דג'אני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מוחמד דג'אני דאודי)
מוחמד דג'אני
محمد الداودي
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 במרץ 1946 (בן 78)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת אל-קודס, Applied Science Private University, מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פת"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוחמד דג'אני דאודי (נולד בירושלים ב-1946) הוא פרופסור ומנהל המכון ללימודים אמריקאיים באוניברסיטת אל-קודס, מייסד תנועת "ווסטיה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים למשפחת דג'אני המיוחסת.[1] בשנת 1972 סיים תואר ראשון באוניברסיטה האמריקנית בביירות בתקשורת. בשנת 1974 סיים באוניברסיטה תואר שני באנגלית. בשנת 1975 סיים תואר שני במדעי החברה מאוניברסיטת מזרח מישיגן בארצות הברית. לאחר מכן סיים דוקטורט בשנת 1981 מאוניברסיטת דרום קרוליינה במדעי המדינה ודוקטורט נוסף בשנת 1984 מאוניברסיטת טקסס בניהול.

היה מחותמי יוזמת המפקד הלאומי של סרי נוסייבה ועמי אילון. בשנת 2007 הקים את תנועת "ווסטיה", תנועה פוליטית פלסטינית מתונה.

בשנת 2009 התנגד לבחירות ברשות הפלסטינית, וטען שהמצב אינו בשל לכך.[2]

בשנת 2011, הצטרף למשלחת ישראלית במצעד החיים למחנות ההשמדה והריכוז בפולין, בהם אושוויץ ובירקנאו.

בשנת 2013 השתתף בוועידת הנשיא בהזמנת שמעון פרס.[3]

בשנת 2014 יצא עם תלמידיו מאוניברסיטת אל קודס בירושלים, למחנה אושוויץ. עם חזרתם הואשם בבגידה, והאוניברסיטה התנערה מהביקור באופן רשמי.[4] דג'אני גם סולק מאיגוד המרצים באוניברסיטה זו.[5]

הוא אחיו של פרופסור מונזר דג'אני, ומתגורר בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין בני משפחתו, ראש עיריית ירושלים לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה עארף א-דג'אני, וד"ר פואד אסמעיל דג'אני, מקים בית החולים דג'אני - מאוחר יותר צהלון.
  2. ^ הבחירות ברשות הפלסטינית (אתר אפוק טיימס של הפאלון גונג בעריכת גלעד סלונים)
  3. ^ לאן מועדות פניו של האסלאם הפוליטי אתר ועידת הנשיא
  4. ^ סטודנטים פלסטינים ביקרו באושוויץ והותקפו - מרצה פלסטיני לקח את תלמידיו לסיור במחנה ההשמדה שבפולין, כשחזר לארץ עמיתיו התנערו ממנו וחבריו הגדירו אותו "בוגד". (אתר nrg מעריב)
  5. ^ מרצה מתון סולק מאיגוד המרצים באל קודס, בעקבות סיור לאושוויץ (אנגלית, העיתון אגלמיינר)