ממרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ממר"י)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Memrilogo.jpg

ממרי (בשמו המלא: Middle East Media Research Instituteהמכון לחקר תקשורת המזרח התיכון – בראשי תיבות: MEMRI) הוא מכון מחקר העוקב אחרי אמצעי תקשורת במזרח התיכון. מרכזו של הארגון בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית. המכון מספק תרגומים מערבית ומפרסית של תכנים המתפרסמים בעיתונות, בטלוויזיה, באתרי אינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים במזרח התיכון, ומבצע ניתוחים מקוריים של מגמות פוליטיות, גאו-פוליטיות, אידאולוגיות, אינטלקטואליות, חברתיות, תרבותיות ודתיות במזרח התיכון, כאשר עבודת התרגום והפקת המסמכים וסרטני הווידאו נעשית במשרדי המכון בירושלים ובתל-אביב. בשנה האחרונה (2019) עוסק המכון גם בתרגומים לאנגלית מן העיתונות הרוסית ובפרויקט "עליונות לבנה"[1] (white supremacy), העוקב אחר גילויי אנטישמיות וגזענות במערב. תרגומי ממרי ודוחותיו מתפרסמים באנגלית, עברית וצרפתית ויש גם תרגומים לספרדית, פולנית ויפנית. עוד מיזם של המכון, שהוקם בעקבות פעילותם של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) וארגוני ג'יהאד אחרים הוא ה-Jihad Terrorism Threat Monitor) JTTM), העוקב אחר הארתים של ארגונים אלה ופעילותם של ברשתות החברתיות.

ממרי נוסד ב-1998 על ידי נשיאו הנוכחי, אל"ם במיל. יגאל כרמון, שהיה קצין בכיר באגף המודיעין של צה"ל ויועץ ראש ממשלת ישראל לענייני טרור, ועל ידי ד"ר מירב וורמסר, חוקרת בכירה במכון הדסון השמרני בארצות הברית.[2] פעילותו של ממרי קיבלה בולטות רבה בעקבות האינתיפאדה השנייה ובייחוד לאחר פיגועי 11 בספטמבר, עקב התעניינות גוברת של הציבור בעולם המערבי במתרחש בארצות ערב ובמדינות המוסלמיות, שהיו מזוהות עם הגל החדש של טרור אסלאמי וג'יהאדיסטי. אחרי ארועים אלה התרחבה מאוד עבודת המכון וכך גם צוותו.

ממרי הוא אחד המקורות הבלתי-ממשלתיים היחידים של תרגומים לאנגלית של תכנים המתפרסמים בעיתונות בשפה הערבית או הפרסית. תרגומי ממרי, הניתוחים והדו"חות שלו, מתפרסמים באתרי האינטרנט והווידאו של המכון וברשתות פייסבוק, טוויטר וטלגרם. ממרי מצוטט בקביעות באמצעי תקשורת ובעיתונים חשובים ברחבי העולם, אולם בה-בעת עבודותיו עוררו גם ביקורת מצד עיתונאים, עורכים ואקדמאים, הטוענים שמדובר בארגון ציוני-ניצי, הבוחר באופן מגמתי את פרסומיו ולא מדייק בהם.[3][4][5][6]

מטרות ומיזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אתר האינטרנט של ממרי, אלה מטרות המכון ועבודתו:

ממרי הוא מכון עצמאי ללא מטרות רווח לחקר תקשורת המזרח התיכון. המכון נוסד בשנת 1998 במטרה ללמוד מקרוב על המתרחש בעולם הערבי ולהציג לציבור, בארץ ובעולם, אינפורמציה עדכנית ומקיפה ממקורות ראשוניים על הנעשה בו. חוקרי המכון עוקבים באופן שוטף אחר התקשורת הערבית והפרסית, בנושאים פוליטיים, אידאולוגיים, חברתיים, דתיים וכלכליים; מאזינים לנאמר בדרשות יום השישי במסגדים, וכן בוחנים את ספרי הלימוד במדינות המזרח התיכון. החומר מתורגם לעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, ויפנית. במעקב שלנו אחר התקשורת המזרח תיכונית אנחנו מבקשים להכיר את העולם הערבי-הפנימי על היבטיו התרבותיים, החברתיים והאידאולוגיים באמצעות גישור על פערי השפות. אנו סבורים כי כדי להכיר את השכנים יש להבין את עמדות המנהיגים הערבים כפי שהן נאמרות לבני עמם ולהקשיב לא רק לדוברי המשטרים, אלא גם לגורמים ולאישים ליברליים הנאבקים למען חירות ודמוקרטיה. הפעילות של ממרי נועדה להכשיר את הקרקע להידברות כנה ואמיתית בין העמים. הצגת תמונה אמינה ורחבה של המציאות תוכל לסייע בהנחת יסודות לשלום יציב בין ישראל לבין העם הפלסטיני והעולם הערבי.

בהצהרת הכוונות שפרסם ב-1998 כתב המכון שמטרותיו כוללות מניעים ישראליים, ציונים וליברליים, כגון: "ללמוד ולנתח את ההתפתחויות האינטלקטואליות והפוליטיקה בסכסוך הערבי-ישראלי, עם דגש על המימד הישראלי-פלסטיני". כמו גם: "להקדיש [את המחקר] להכרזה שהערכים של דמוקרטיה ליברלית, חברה אזרחית ושוק חופשי הם רלוונטיים למזרח התיכון ולמדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי האזור".[7]

התרגומים והניתוחים של ממרי מתמקדים בתחומים: דמוקרטיה וזכויות אדם, פונדמנטליזם במזרח התיכון, יחסים בין-ערביים, ליברליזם במזרח התיכון, מיעוטים דתיים ולאומיים, ארצות הברית והמערב, הסכסוך הישראלי-ערבי, כלכלה וחברה, פיגועי התאבדות ושהאדה, אנטישמיות, נושא הגרעין באיראן, המשברים במדינות האזור ומעקב אחרי קריקטורות.

בנוסף לתרגומי עיתונות, ממרי מפרסם בקביעות ניתוחים ומחקרים על אירועים במזרח התיכון, ומפיצם אותם, בחינם, באמצעות אתרין בדואר האלקטרוני וברשתות החברתיות לציבור הרחב לעיתונאים ולקובעי מדיניות בארץ ובחו"ל.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המענקים שקיבלה ממרי בארצות הברית בין השנים 1999 ל-2004, נכללים סכומים גדולים מקרנות ימין שמרניות, כגון: $100,000 מקרן רודולף, $100,000 מקרן ברדלי, ו-$5,000 מקרן אולין.[8] ביוני 2004 הם דיווחו על הכנסה של יותר מ-2.5 מיליון דולר ארצות הברית, וב-2006 דובר על תרומות של כ-3.5 מיליון דולר לשנה.[9] נכסיהם מוערכים בכ-700 אלף דולר ארצות הברית.

צוות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר המקורי של 1998 מנה 6 חברי צוות: הנשיא והמייסד יגאל כרמון, המייסדת מירב וורמסר (מנהלת בפועל), אהרון מנס (מנהל המחקר), יותם פלדנר (מנהל ניתוח תקשורת), סטייסי לקינד (חוקרת) ואלומה סולניק (חוקרת). סטייסי לקנד עזבה בסוף 1998 ואהרון מנס עזב בתחילת 2001. השאר המשיכו לפעול בצוות, נכון ל-5 באוקטובר 2001, אז הפסיקה ממרי לרשום את שמות אנשי הצוות באתר. מירב וורמסר עזבה בתחילת 2002 והצטרפה למכון הדסון, היא הוחלפה כמנהלת בפועל בידי סטיבן סטלינסקי.

כיום מונה המכון צוות גדול יותר, ("17, פלוס מתרגמים" בינואר 2002[10]), "מעל 30" באוגוסט 2002, מהם 20 מתרגמים, וכ-70 עובדים על פי העיתון "גלובס", ב-2006. המספר הנוכחי של חברי המכון איננו ידוע. ממרי אינו מפרסם את זהותם של חברי הצוות, לטענתו, בגלל החשש לחייהם עקב איומים. לדברי יגאל כרמון "הצוות כולל יהודים, נוצרים ומוסלמים שאוחזים במגוון דעות פוליטיות".[11] חלק ניכר מאנשי הצוות של המכון הם יוצאי קהילת המודיעין בצה"ל.

בין אנשי הוועד המנהל והמייעץ נמנים אנשי מפתח ישראלים ופעילי הסברה ציונים, כגון היו"ר, תא"ל (מיל') מנחם מילסון (בעבר ראש המינהל האזרחי בשטחים), השר לשעבר אהוד ברק, אלי ויזל, נתן שרנסקי וכן אנשי ימין אמריקנים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הציטוטים השכיחים של פרסומי המכון בעיתונות העולמית, הם עוררו גם ביקורת רבה, אשר מתרכזת על פי רוב בשלוש טענות מרכזיות: הטיה ניצית-שמרנית וציונית; סלקציה מגמתית בבחירת החומרים הקיצוניים ביותר; ואי-דיוקים בתרגום.[3][4][4][5][6]

עורך המזה"ת של עיתון הגארדיאן הבריטי, בריאן וייטקר, טען כי ממר"י אינו אלא ארגון תעמולה המשרת את האג'נדה הישראלית, ומצניע את ההקשר הציוני של מייסדיו, ראשיו וחוקריו.[12][3] פרופ' ג'ואן קול מאוניברסיטת מישיגן כתבה שהארגון "מלקט בתחכום מתוך העיתונות הערבית, אשר משרתת 300 מיליון בני אדם, את המאמרים הכי הקיצוניים ומעוררי-התנגדות... ביותר ממקרה אחד ראיתי, לדוגמה, מאמר קנאי בערבית שתורגם על ידי ממר"י, ואילו כשפניתי למקור ברשת, מצאתי שהוא היה באותו עמוד מאמרי-אורח מתונים אחרים, הקוראים לסובלנות. טקסטים אלו לא תורגמו".[13] ראש יחידת המודיעין-הנגדי של ה-CIA, וינסנט קניסטררו, אמר שממר"י "סלקטיבים ופועלים כתועמלנים עבור עמדתם הפוליטית, המשתייכת לניצי מפלגת הליכוד. הם פשוט לא מייצגים את התמונה במלואה".[14][15] כתבת הניישן האמריקני כתבה שממר"י "בוחר בהתמדה את הזבל הכי מלא שנאה ואלימות שהוא יכול למצוא, מתרגם את זה, ומפיץ ברשימות אימייל לתקשורת ולחברי הקונגרס בוושינגטון".[4]

דו"ח של "המרכז האמריקאני לקידמה" טוען כי ממר"י מקדמת תעמולה אסלאמופובית בארצות הברית, על ידי "הפצה של תרגומים סלקטיביים לכמה ארגונים שעושים בהם שימוש, כדי לטעון שהאסלאם הוא אלים וקיצוני מיסודו".[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ White Supremacist Online Incitement, MEMRI, ‏24.10.19 (באנגלית)
  2. ^ "Meyrav Wurmser". BBC News. 16 במאי 2003. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Brian Whitaker, Selective Memri, Guardian Unlimited, Monday August 12, 2002
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Laila Lalami, "The Missionary Position," The Nation (19 June 2006) p. 32.
  5. ^ 5.0 5.1 Leila Hudson, "The New Ivory Towers: Think Tanks, Strategic Studies and 'Counterrealism'," Middle East Policy 12:4 (Winter 2005) p. 130.
  6. ^ 6.0 6.1 Debate on CNN
  7. ^ About The Institute: Mission Statement, באתר המכון (עותק שלו שנמצא באתר ארכיון האינטרנט)
  8. ^ MEMRI Media Transparency Profile, accessed Oct. 7 2007
  9. ^ "המואזין" 9 באוגוסט 2006, גלובס
  10. ^ David Margolis,‏ From Their Lips to Our Ears, באתר JewishJournal.com, ‏17 בינואר 2002
  11. ^ Yigal Carmon & Brian Whitaker,‏ Email debate: Yigal Carmon and Brian Whitaker, באתר הגארדיאן, 28 בינואר 2003
  12. ^ "Email debate: Yigal Carmon and Brian Whitaker". London: The Guardian. 28 בינואר 2003. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2011. 
  13. ^ Bin Laden's Audio: Threat to States?, Professor Juan Cole Informed Comment blog, November 2, 2004 - accessed on 1Perelman, Marc (7 בדצמבר 2001). "No Longer Obscure, Memri Translates the Arab World". The Forward. 7
  14. ^ >Perelman, Marc (7 בדצמבר 2001). "No Longer Obscure, Memri Translates the Arab World". The Forward. 
  15. ^ Richard H. Curtiss, "Meyrav Wurmser: the Neocons' Den Mother", Washington Report on Middle East Affairs 26.3 (April 2007) p17.
  16. ^ Fear, Inc. The Roots of the Islamophobia Network in America Center for American Progress August 2011