פאלון גונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאלון גונג בישראל
מתרגלי פאלון גונג יושבים במדיטציה על חוף הים בתל אביב

פָאלוּן גּוֹנְגְּ (סינית: 法轮功; פין-יין: fǎlún gōng) הידועה גם בשם פָאלוּן דָּאפָא (סינית: 法轮大法; פין-יין: fǎlún dàfǎ), היא שיטה רוחנית לשיפור עצמי שמקורה בסין. השיטה נחשפה לציבור בשנת 1992 על ידי מר לי הונג-ג'י. השיטה דוגלת בחיים על פי העקרונות "אמת, חמלה וסובלנות" כערכים מנחים.

תרגום המונח פאלון דאפא הוא "גלגל החוק של החוק הגדול".

תיאור השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתרגלי פאלון גונג במדיטציה בבאר שבע
מתרגלי פאלון גונג במדיטציה

פאלון גונג (או פאלון דאפא) נחשבת בתרבות הסינית כאחת משיטות התרגול של צ'יגונג הכוללות הוראה של עקרונות מוסר ומעלות טובות. צ'יגונג הוא סוג של "טיפוח תרגול" (xiulian) - תהליך בו אדם מחפש שלמות רוחנית. על פי מתרגלי השיטה, היא חלק מאסכולת הבודהא אך היא שיטה כוללת המכילה בתוכה גם רעיונות מהטאואיזם. על פי פרופ' בנג'מין פני (Benjamin Penny), המתמחה בתורות רוחניות ודתות בסין המודרנית, ניתן להבין את שיטות הצ'יגונג כחלק ממסורת רחבה יותר של ”טיפוח-תרגול".[1] בנג'מין כתב: "הדרך הטובה ביותר לתאר את פאלון גונג היא כמערכת טיפוח (Cultivation). מערכות טיפוח אפיינו את החיים בסין במשך 2,500 שנה לפחות".[2]

התרגול בשיטת פאלון גונג כולל ארבעה תרגילים בעמידה, ותרגיל אחד של מדיטציה בישיבה.[3] בנוסף לתרגילים, השיטה כוללת הוראה מוסרית, ומלמדת את המתרגל כיצד לשפר את עצמו, ולהתאים את עצמו לעקרונות: אמת, חמלה וסובלנות. לימוד השיטה מודרך על ידי ספר עיקרי והרצאות שכתב וערך מר לי הונג-ג'י. הספר העיקרי של השיטה נקרא "ג'וּאן פאלוּן" שפירושו: "לסובב את גלגל החוק".[4]

ההערכה כיום היא שמיליוני בני אדם מתרגלים את פאלון גונג בסין וגם ביותר מ-100 מדינות מחוץ לסין.[5][6] בשנים הראשונות לאחר הצגתה לציבור ב-1992 הממשל הסיני קיבל בברכה את השיטה וגורמים רשמיים אף העניקו לה פרסים ואותות הוקרה.[7][8] מעלותיה הופצו מפה לאוזן בקצב מהיר ברחבי סין והממשלה הסינית העריכה בשנת 1999 את מספר המתרגלים במעל 70 מיליון.[9]

סמל הפאלון גונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הפאלון גונג

סמל הפאלון מורכב מסמל סוואסטיקה הנמצא במרכז וסביבו ארבעה סמלי סוואסטיקה קטנים וארבעה סמלי יין-יאנג.

הסוואסטיקה מוכרת מזה אלפי שנים הן במזרח והן במערב והיא מסמלת מזל טוב. הסוואסטיקה מוטבעת גם בפסיפסים שנמצאו בבתי כנסת עתיקים שנחשפו בישראל כאלמנטים בקישוטי רצפה: הן בפסיפס בבית הכנסת העתיק של מעוז חיים, בפסיפס של בית הכנסת העתיק בעין גדי ובאזור מגדל דוד בירושלים. אפשר למצוא אותה גם בספרים שמחבריהם קיוו למזל טוב. [10] [11]

סמל הטאי-צ'י הוא סמלה של אסכולת הטאו, והוא מסמל שני ניגודים המשלימים זה את זה, המכונים "יין ויאנג".

הפאלון גונג וממשלת סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנותיה הראשונות, הופצה שיטת הפאלון גונג מפה לאוזן בקצב מהיר ברחבי סין. שיטת הפאלון גונג נהנתה מתמיכה עממית וגם רשמית מטעם גורמים במשטר בשנים הראשונות לאחר הפצתה. השיטה קודמה על ידי ארגון הצ'יגונג הלאומי וסוכנויות ממשל נוספות בסין.[12]

ב-1995 השלטונות דרשו שכל קבוצות הצ'יגונג יקימו סניפים של המפלגה הקומוניסטית הסינית. המשטר דרש זאת גם ממתרגלי הפאלון גונג וציפה להדק את שליטתו על השיטה. מתרגלי הפאלון גונג סירבו לדרישה זאת וביטלו את חברותם בארגוני הצ'יגונג המנוהלים על ידי המשטר.[13] בעקבות כך, החלו משרד הביטחון ומשרד התעמולה לעקוב אחריהם. ספרי הפאלון גונג נאסרו לפרסום, וכלי התקשורת שבניהול המדינה התחילו לפרסם מאמרי ביקורת וגינוי על הפאלון גונג. מאמרים אלו טענו כי מדובר בכת מניפולטיבית המפיצה אמונות טפלות ומרמה את האנשים. הם הציגו את השיטה כ"אמונות טפלות פאודליות". כתבות אלו לא הרתיעו עוד אנשים להצטרף לתרגל את השיטה ולחיות על פי עקרונותיה.[14]

ב-1999 היו הערכות ש-70 מיליון בני אדם מתרגלים פאלון גונג בסין.[15] באפריל באותה שנה, פרסם פרופסור סיני מאמר בעיתון Tianjin Normal University's Young Reader Magazine בגנות השיטה, בו טען כי שיטות הצ'יקונג, ובייחוד הפאלון גונג, מעודדות אמונות בלתי רציונליות ועל-טבעיות בקרב הנוער, בדומה לתנועת הבוקסרים בסוף המאה ה-19 וכי יש בהן סכנה לציבור.[16] בתגובה, ב-23, 24 באפריל הגיעו אלפי מתרגלים לאוניברסיטה בטיינג'ין למחות בצורה שקטה[17] על דברי הפרופסור, על פרסום המאמר ולבקש מהאחראים שיבטלו את פרסומו. הפגנתם פוזרה בכוח רב על ידי המשטרה וכ-45 מתרגלים נעצרו. נאמר להם שעליהם לעתור לבייג'ינג.[18] ביום שלאחר מכן, ב-25 באפריל 1999, כעשרת אלפים מתרגלים של פאלון גונג התאספו מול משרד העתירות של בייג'ינג, בדיוק כפי שהנחו אותם קציני המשטרה בטיינג'ין[17]. המתרגלים נאספו בשקט ליד בנייני הממשלה ג'ונג-נאן-האי בבייג'ינג כדי לדרוש את שחרורם של העצורים מטיינג'ין ואת הפסקת ההטרדות נגדם.

זו הייתה ההפגנה ההמונית הראשונה בג'ונג-נאן-האי בהיסטוריה של המפלגה הקומוניסטית הסינית וההפגנה הגדולה ביותר מאז 1989. נציגים של פאלון גונג נפגשו עם ראש הממשלה ג'ו רונג-ג'י שהבטיח להם שהממשלה אינה מתנגדת לפאלון גונג ושהעצורים בטיינג'ין ישוחררו.[19] על פי דו"ח מפורט שפורסם בארגון Human Rights Watch, בחודשים שלאחר ההתאספות ב-25 באפריל התרחשה מחלוקת בתוך קבוצת בכירי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) באשר לשאלה איך לגשת לעניין הפאלון גונג. יו"ר המפלגה דאז, ג'יאנג דזה-מין, קרא לממשלה "לרסק" את הפאלון גונג, ואילו חברים אחרים בפוליטבירו לא ראו לנכון להפעיל רדיפה אלימה כנגד המתרגלים.[20]

מתרגלת פאלון גונג בישראל יושבת במדיטציה על חוף הים

ב-10 ביוני 1999, ג'יאנג דזה-מין, מנהיג המפלגה הקומוניסטית של סין ולואו גאן, חבר הפוליטביורו הקימו את משרד 610. מטרת המשרד הייתה להשתמש בכל אמצעי שיידרש על מנת לדכא את מתרגלי הפאלון גונג, לפגוע בשמם הטוב, להרוס אותם כלכלית ופיזית.[21]

רדיפת מתרגלי השיטה בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רדיפת מתרגלי הפאלון גונג

ב-20 ביולי 1999 החל המשטר הקומוניסטי הסיני לרדוף בצורה נרחבת את מתרגלי הפאלון גונג בסין לפי הנחיה אישית של מנהיג המפלגה הקומוניסטית, ג'יאנג דזה-מין. מומחים לזכויות אדם ומשקיפים משפטיים הצהירו כי ההוראות הרשמיות והמסמכים המשפטיים שהונפקו לצורך הרדיפה אינם עומדים בתקני המשפט הבינלאומיים ומפרים את הוראות החוקה של סין עצמה. [22][23]

למרות זאת, הכריז הממשל הסיני על הפאלון גונג כבלתי חוקי, בטענה שמדובר בארגון פוליטי שמתנגד למפלגה הקומוניסטית של סין ומאיים על תושבי סין.

התקשורת הסינית, אשר בשליטת הממשלה, החלה להפיץ תעמולה חריפה כנגד השיטה, כנגד מייסדה וכנגד המתרגלים בה, ברחבי סין וגם מחוצה לה.

על-פי נתוני האו"ם,[24] נתוני הממשל האמריקני[25] ונתונים אחרים, נעצרו מאז 1999 מאות אלפי עד מיליון בני אדם, ונשלחו למחנות עבודה בכפייה למטרת "חינוך מחדש" או שטיפת מוח, שנועדו לגרום למתרגלים להתנער מהפאלון גונג.[26][27] אלו שסירבו להתנער, עברו עינויים. עד שנת 2020, דווח על כ-4,363 מקרי מוות של מתרגלים במחנות אלו.[28] קיימות הערכות שהמספרים גדולים בהרבה אבל קשה לאמת את המידע בגלל חוסר שקיפות.

בעקבות זאת החלו מתרגלים של השיטה לחשוף את הרדיפה ברחבי העולם. המתרגלים מפיצים מידע דרך האינטרנט, עורכים עצרות ופונים לגורמים שונים לצורך הגברת המודעות לרדיפה. פרלמנטים וארגוני זכויות אדם בינלאומיים גינו את הרדיפה וכלי תקשורת רבים דיווחו על הנושא. [29][30][31][32]

קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג בסין

החל משנת 2006 טענו אנשי הפאלון גונג ומספר ארגונים אחרים כי במחנות העבודה בכפייה נרצחים מתרגלי השיטה לצורך סחר באיבריהם החיוניים. צוות חקירה קנדי, בלתי תלוי, בראשות דייוויד קילגור (אנ'), לשעבר תת-שר החוץ הקנדי לענייני אסיה-פסיפיק, ודייוויד מטאס (אנ'), עורך דין בין-לאומי לזכויות האדם, התמנה על ידי ארגון "הקואליציה לחקירת רדיפת הפאלון גונג" (אנ') לחקור את הנושא. בדו"ח שהוציא, קבע הצוות כי פעילות זו אכן מתרחשת בסין באופן נרחב. [33][34] הדו"ח שהוציא הצוות, "דו"ח קילגור-מטאס", התבסס על 33 ראיות, אשר הובילו אותם למסקנה שההאשמות נכונות. ממשלת סין טענה שהיא השיגה את האיברים מאסירים שהוצאו להורג, אולם קילגור ומטאס מצאו סתירה בין מספר ההוצאות להורג המדווחות בסין לבין מספר ההשתלות הרשמי בסין. בעקבות נתון זה ונתונים נוספים רבים, הם הגיעו למסקנה שמתרגלי הפאלון גונג הם המקור הסביר ביותר ל-41,500 ניתוחי השתלה שבוצעו בין השנים 2000 ל-2005 בסין.

כשפורסם מחקרם של קילגור ומטאס, החוקר והכותב העצמאי איתן גוטמן היה בעיצומו של מחקר עצמאי שכלל ראיונות עם מתרגלי פאלון גונג שנמלטו מסין. על אף ספקותיו ההתחלתיים, הגיע גוטמן באמצעות המחקר שלו למסקנה דומה לזו של קילגור ומטאס. גוטמן ראיין יותר מ-100 מתרגלי פאלון גונג, שתיארו את הבדיקות הרפואיות שמתרגלי הפאלון גונג נאלצו לעבור בבתי הכלא ובמחנות העבודה בכפייה, אשר כללו בדיקות דם ובדיקות של איבריהם הפנימיים. גוטמן מאמין כי בין השנים 2008-2000, המק"ס רצחה 65,000 מתרגלי פאלון גונג עבור איבריהם. [35]

מתרגלי פאלון גונג בזמן תרגול בככר הבימה בתל אביב

ממשלת סין מצידה הכחישה את כל הטענות, וטוענת כי אלו מתבססות על שמועות והאשמות שווא בלתי מבוססות, אך לא נתנה הסבר למקור האיברים ולמספר ההשתלות שהתבצעו בתחומה.

תגובת הקהילה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1999, ממשלות מערביות רבות וארגוני זכויות אדם הביעו גינוי לדיכוי שמפעילה הממשלה הסינית על הפאלון גונג. חברי הקונגרס של ארצות הברית השמיעו הצהרות פומביות לגינוי הרדיפה המתקיימת בסין והצביעו בעד כמה החלטות לתמיכה בפאלון גונג. [36] [37] [38]

בדצמבר 2006 חשף משרד הבריאות האוסטרלי את המידע ששני בתי החולים העיקריים באוסטרליה אסרו על הכשרת מנתחים מסין, וזאת כתגובה על הדאגה לגבי קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג ואסירים אחרים.[39]

קומץ רופאים ישראלים ובהם פרופ' יעקב (ג'יי) לביא ופרופ' אריה אלדד (שהיה ח"כ באותה תקופה), חשפו את נושא קצירת האיברים בסין, במטרה להפסיק את המימון הציבורי לביצוע השתלות בסין. התהליך להפסקת המימון החל בעקבות התוודעותו של פרופ' לביא לשוק השתלות האיברים בסין. זה קרה ב-2005, לאחר שחולה של לביא, שחיכה שנה שלמה להשתלת לב בישראל, קיבל זימון להשתלה בסין בתאריך מדויק שנקבע שבועיים מראש. פרופסור לביא תהה כיצד יכול היה בית החולים לחזות מראש את מותו של תורם לב פוטנציאלי שנתוניו יתאימו לנתוני החולה.[40]

כשפרופ' אריה אלדד טס לסין לפגוש רופא המתמחה בהשתלת עור, הוא גילה להפתעתו שאותו בית חולים לא משתמש בשיטת ההקפאה המקובלת של פיסות העור, אלא משתמש בעור טרי. כששאל אלדד את הרופא איך זה ייתכן ענה לו הרופא שבכל רגע נתון יש כ-3,000 אנשים שמועמדים להוצאה להורג בעוון פשעים שונים, והם המקור לעור המושתל.[41]

מתרגלי פאלון גונג במחאה שקטה לציון 20 שנות רדיפה בסין

ב-2008 תוקן בישראל "חוק השתלות האיברים" והוכנסו בו סעיפים האוסרים באופן מפורש על קופות החולים וחברות הביטוח הישראליות לממן השתלות איברים לחולים ישראלים בכל מדינה שבה נעשית נטילת האיברים בניגוד לכללים האתיים המצויים בחוק הישראלי. עם פרסום הדיווחים השונים, נפסק התקצוב בישראל למימון השתלות בסין, בהוראת משרד הבריאות. למרות זאת, ידוע שישנם חולים בישראל שמחליטים בכל זאת לעבור השתלה בסין ולממן את הניתוח בעצמם. [42]

בשנת 2010, החלטה 605 של בית הנבחרים האמריקני קראה "לסיים באופן מיידי את המערכה לרדיפה, הפחדה, כלא ועינויי מתרגלי פאלון גונג", והביעה הזדהות עם מתרגלי פאלון גונג נרדפים ובני משפחותיהם. [43]

בשנת 2013 העביר הפרלמנט האירופי החלטה המביעה "דאגה עמוקה לגבי הדיווחים העקביים והאמינים על קצירת איברים שיטתית, בחסות המדינה, מאסירי מצפון שלא נתנו את הסכמתם, ברפובליקה העממית של סין. זה כולל קצירת איברים ממספר גדול של מתרגלי פאלון גונג הכלואים בשל אמונותיהם הרוחניות…" ההחלטה קראה לשחרור מיידי של כל אסירי המצפון בסין ודחקה ברשויות הסיניות להגיב לחקירות האו"ם לגבי מקור האיברים המשמשים להשתלות.[44]

ב-4 במרץ 2015 העביר הסנאט האיטלקי פה אחד הצעת חוק המענישה כל אדם שמוכר באופן בלתי חוקי איברים מאנשים חיים בסנקציות קשות ובעונשי מאסר קשים.[45]

על פי הצעת החוק של הסנאט האיטלקי, כל אדם הסוחר, מוכר או עוסק במכירת איברי אדם מאנשים חיים, יקבל תקופת מאסר של 3 עד 12 שנים וישלם קנס כבד בין 50,000 ל-300,000 יורו. הצעת החוק מענישה את מי שמעודד או מפרסם מכירת איברים, או מציג פרסומות והודעות לעידוד תיירות השתלות לסין. רופאים המקדמים או מסייעים לחולים לנסוע להשגת איבר שלא כדין, יתמודדו עם שלילת רישיון לכל החיים בשל הפרת האתיקה הרפואית.

גופי תקשורת ישראלים ובינלאומיים רבים פרסמו תחקירים ודיווחים על קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג וקבוצות נרדפות אחרות בסין. [46] [47] [48] [49] [50] [51] [52] [53]

ב-1 במרץ 2020, פרסם הטריבונל הבינלאומי בלונדון (להלן) את מסקנותיו הסופיות לגבי קצירת האיברים בסין. פסק הדין של הטריבונל והדו"ח שפורסם ב-17 ביוני 2019, הגיעו למסקנה חד משמעית ובלתי נמנעת בוויכוח המתקיים כבר 20 שנה לגבי השאלה האם אכן מתבצעת בסין קצירת איברים בכפייה מאסירי מצפון. הטריבונל קבע בוודאות כי זהו פשע המתרחש בסין בהיקף רחב ועד עצם היום הזה. [54]

הטריבונל: בית דין אזרחי בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריבונל הבינלאומי בלונדון הוא בית דין אזרחי עצמאי שהוקם בשנת 2018 במטרה לבחון את נושא קצירת איברים בכפייה מאסירי מצפון בסין. בנוסף לאב בית הדין, פרופסור סר ג'פרי נייס, (Geoffrey Nice QC ) המשמש גם כיועץ המלכה, חבר השופטים בטריבונל כלל גם שישה חברים ממדינות שונות.[55]

בית הדין שמע עדויות מ-50 עדים, קיבל שלל עדויות כתובות וסרטי וידאו עם ראיות שאותן בדק במהלך שנה שלמה. העדים שהעידו בפני בית הדין היו מומחים לזכויות אדם בינלאומיות, מומחים לרפואה ולהשתלות איברים, מומחים ליחסים בינלאומיים, להיסטוריה סינית וגם פליטים סינים שנמלטו מהרדיפה אחרי שהיו עצורים בסין. כתריסר מתרגלי פאלון גונג העידו בשימועים על פרטי פרטים של העינויים שסבלו בסין, ובכלל זה האכלה בכוח ובכפייה, הרעבה, חשמול ומכות. [56]במשך 12 חודשים עבד בית הדין כדי לזהות את מהות הפשעים, לבדוק האם אכן התרחשו, האם הם עונים להגדרה של פשע נגד האנושות או להגדרה של רצח עם, האם הם קיבלו תמיכה מהמשטר הסיני עצמו, או מגופים פרטיים בסין שנאלצו להשתתף בקצירת איברים בכפייה. הטריבונל עבר על כל העדויות וערך 2 שימועים, בדצמבר 2018 ובאפריל 2019. [57]

פסק הדין של הטריבונל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסק הדין של הטריבונל והדו"ח הסופי פורסמו ב-17 ביוני 2019. חבר השופטים הגיע למסקנה חד משמעית וקבעו פה אחד שאכן מתבצעת בסין קצירת איברים בכפייה מאסירי מצפון.

הטריבונל קבע בוודאות כי זהו פשע נגד האנושות המתרחש עד עצם היום הזה. [58]

סר ג'פרי נייס, אב בית הדין אמר: "קצירת איברים בכפייה הוא פשע בלתי נתפס. הרוע, או הרשעות במקרי המוות של קצירת האיברים לא משתווה לשום רצח המוני אחר שבוצע במאה הזאת (אף על פי שאולי למשל בשואה נרצחו יותר אנשים, מבחינה מספרית...), הרוע בקצירת האיברים הוא חסר תקדים"... "אנחנו חברי הטריבונל כולנו, בטוחים פה אחד, מעבר לכל ספק סביר, שקצירת איברים בכפייה מתקיימת בסין מאסירי מצפון, במשך תקופת זמן משמעותית בה מעורב מספר ניכר של קורבנות... על ידי ארגונים או יחידים המאורגנים או מאושרים על ידי המדינה".

מסקנות המשפט הציבורי שבפניו העידו עשרות עדים היא שקצירת האיברים בסין נמשכת ביתר שאת עד היום (2022).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאלון גונג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Benjamin Penny, The Religion of Falun Gong, University of Chicago: University of Chicago Press, 2012
  2. ^ Harold White Fellow, Benjamin Penny,, The Past, Present and Future of Falun Gong, , A lecture at the National Library of Australia, Canberra
  3. ^ חומרי וידיאו ואודיו, תרגילים
  4. ^ לי הונג-ג'י, ג'וּאן פאלוּן - תרגומו של הספר לעברית, באתר פאלון דאפא בישראל
  5. ^ Oliver, Paul, New religious movements : A guide for the perplexed, Continuum, A&C Black, 2012
  6. ^ Malcolm Moore, Falun Gong 'growing' in China despite 10-year ban, TheTelegraph
  7. ^ Sarah Cook, Falun Gong: Religious Freedom in China, Freedom House
  8. ^ David Ownby, Falun Gong and the Future of China, Goodreads
  9. ^ Seth Faison, In Beijing: A Roar of Silent Protestors, New York Times, April 27, 1999
  10. ^ קהילת כותבים, צלב קרס במגדל דוד? ומה הקשר בין צלב הקרס לבית המקדש?, מגדל דוד, המוזיאון לתולדות ירושלים, ‏2018
  11. ^ Kalpana Sunder, The ancient symbol that was hijacked by evil, BBC Culture, ‏2021
  12. ^ David Ownby, Falun Gong and the Future of China, New York, NY: Oxford University Press, 2008
  13. ^ David Palmer, Qigong Fever: Body, Science and Utopia in China, NY: Columbia University Press, 2007
  14. ^ David Ownby, Falun Gong and the Future of China., NY: NY: Oxford University Press, 2008
  15. ^ Seth Faison, In Beijing: A Roar of Silent Protestors, April 27, 1999,The New York Times
  16. ^ 我不赞成青少年炼气功 (מסינית: I do not agree with Youth Practicing Qigong, "אינני מסכים עם הצעירים שמתרגלים צ'י קונג"), web.archive.org, ‏2007-07-14
  17. ^ 1 2 Ethan Gutmann, An Occurrence on Fuyou Street, National Review 13 July 2009
  18. ^ David Ownby, , Falun Gong and the future of China, Internet Archive
  19. ^ Ethan Gutmann., An Occurrence on Fuyou Street, National Review 13 July 2009
  20. ^ Human Rights Watch, Dangerous Meditation: China's Campaign Against Falungong, UNHCR, ‏2002
  21. ^ Ian Johnson New York, NY: Vintage. pp. 251–252, 283–287., Wild Grass: Three Portraits of Change in Modern China, NY: Vintage, 2005
  22. ^ ASA 17/011/2000, China: The crackdown on Falun Gong and other so-called “heretical organizations”, Amnesty International, ‏2000
  23. ^ Mickey Spiegel, Dangerous Meditation: China's Campaign Against Falungong, https://books.google.co.il/books/about/Dangerous_Meditation.html?id=CEmQswEACAAJ&redir_esc=y: Human Rights Watch, 2002
  24. ^ האומות המאוחדות,‏ Economic and Social Council - Commission on Human Rights (sixty-first session, Item 11(e) of the provisional agenda),‏ Civil and Political Rights, Including the Question of Religious Intolerance,‏ 15 במרץ 2005, באתר חדשות אפוק טיימס
  25. ^ Bureau of Democracy, Human Rights, and Labor, ‏ International Religious Freedom Report 2002, באתר U.S. Department of State,‏ 7 באוקטובר 2002
  26. ^ Eithan Gutman, The Slaughter, pp. 317-322
  27. ^ Sarah Cook, Confronting the Limitations of Chinese Communist Party Repression, The Politburo’s Predicament, Freedom House, ‏2013
  28. ^ Home Office Justice Dept, US, [https://www.justice.gov/eoir/page/file/1347746/download Country Policy and Information Note China: Falun Gong], אתר משרד המשפטים האמריקני, ‏נובמבר 2020
  29. ^ Congress.gov, H.Res.530, Congress.gov, ‏2003
  30. ^ Congress.gov, H.Con.Res.304, Congress.gov, ‏2003
  31. ^ Amnesty International, China: The crackdown on Falun Gong and other so-called “heretical organizations”, Amnesty International, ‏2000
  32. ^ Europian Parliament, European Parliament resolution of 12 December 2013 on organ harvesting in China, Europian Parliament, ‏December 13, 2013
  33. ^ David Matas, David Kilgour, REPORT INTO ALLEGATIONS OF ORGAN HARVESTING OF FALUN GONG PRACTITIONERS IN CHINA, http://OrganHarvestInvestigation.net 2006
  34. ^ Ottawa, Falun Gong organ claim supported, The Age, 2006
  35. ^ Ethan Gutmann, The Slaughter: Mass Killings, Organ Harvesting, and China's Secret Solution to Its Dissident Problem
  36. ^ Congress.Gov, H.Res.281 - Expressing concern over persistent and credible reports of systematic, state-sanctioned organ harvesting from non-consenting prisoners of conscience, in the People's Republic of China, including from large numbers of Falun Gong practitioners imprisoned for their religious beliefs, and members of other religious and ethnic minority groups., Congress.Gov, ‏2014
  37. ^ Rep. McCotter, Thaddeus G., H.Res.608 - Condemning the escalating levels of religious persecution in the People's Republic of China., Congress.Gov, ‏2006
  38. ^ Rep. Smith, Christopher H., H.Res.794 - Recognizing the 17th anniversary of the massacre in Tiananmen Square, Beijing, in the People's Republic of China, and for other purposes., congress.Gov, ‏2006
  39. ^ Hospitals ban Chinese surgeon training, The Sydney Morning Herald, ‏2006
  40. ^ רות נווה, תיעוד מצמרר: כך מתבצע קציר וסחר האיברים בסין, ידיעות אחרונות
  41. ^ פרוטוקול הכנסת, השתלות איברים מנידונים למוות בסין לחולים ישראלים במימון קופות-החולים, אתר נבו, ‏2006
  42. ^ פרוטוקול ישיבת הכנסת 2008, חוק השתלת אברים, תשס"ח-2008, אתר נבו, ‏2008
  43. ^ House of Representatives, H. Res. 605 Statement
  44. ^ Europian Parliament, European Parliament resolution of 12 December 2013 on organ harvesting in China, Europian Parliament, ‏2013
  45. ^ Senato della Repubblica – N. 922-A, Atti parlamentari
  46. ^ רות נווה, תיעוד מצמרר: כך מתבצע קציר וסחר האיברים בסין, Ynet, ‏2016
  47. ^ מת'יו רוברטסון, סופיה פאנג, איל לוינטר, בית חולים למטרות רצח תחקיר אפוק טיימס חושף את אחד מסודות המדינה השמורים ביותר של סין – כיצד אלפי אנשים נרצחו כדי שבית חולים בעיר טיאן-ג׳ין יוכל להרוויח ממכירת איבריהם לתיירי השתלות, מגזין אפוק, 2016
  48. ^ דיויד סטברו, תיקי XXX בסין: "אנשים פשוט נעלמים באמצע הלילה ואז קוצרים את איבריהם", הארץ, 2020
  49. ^ Zak Doffman, China Killing Prisoners To Harvest Organs For Transplant: BMC Report Accuses China Of ‘Falsifying’ Data, Forbes, 2019
  50. ^ Sonia Elks, China is harvesting organs from Falun Gong members, finds expert panel, Reuters, 2019
  51. ^ Al Kaplan et al, Time for a boycott of Chinese science and medicine pertaining to organ transplantation, The Lancet Journal, 2011
  52. ^ Owen Bowcott, China is harvesting organs from detainees, tribunal concludes, The Guardien, 2019
  53. ^ By Saphora Smith, China forcefully harvests organs from detainees, tribunal concludes, NBCNews, 2019
  54. ^ The China Tribunal, China Tribunal releases full Judgment – 2020, The China Tribunal, ‏2020
  55. ^ China Tribunal, The Tribunal Panel, China Tribunal, ‏2019
  56. ^ Sir Geoffrey Nice QC+6, SUMMARY JUDGMENT, China Tribunal, ‏2019
  57. ^ China Tribunal, List of Pre-Reading Material Provided to the Tribunal Members, China Tribunal, ‏2018
  58. ^ China Tribunak, China Tribunak Statement, https://chinatribunal.com/, ‏2018