מוטי בר דגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מוטי בר-דגן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוטי בר דגן
אין תמונה חופשית
לידה דצמבר 1938 (בן 80)
ירושלים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19561986
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
קצין קשר ראשי
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרדכי (מוטי) בר דגן (נולד בירושלים בדצמבר 1938) הוא קצין קשר ראשי העשירי בצה"ל. כיהן בתפקיד בין 1982 ל-1986.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 18 התגייס לצה"ל לאחר סיום בית הספר לתקשורת ואלקטרוניקה "בזק" שבירושלים בשנת 1956.

כבוגר בית ספר טכנולוגי שובץ לחיל הקשר ולאחר הטירונות נשלח בשנת 1957 לקורס טכנאי רדיו טלפון (צ"ן) בביס"ט 21 בחיפה. מיד עם תחילת הקורס פרץ "מבצע קדש" והחניכים בקורס נשלחו לסייע במלחמה. לאחר כשבועיים חזרו לבית הספר הטכני לסיים את הקורס ובסיומו הוצב בר דגן כטכנאי רדיו טלפון בגדוד קשר מטכ"ל 383 עד 1957. בשנת 1957 יצא לקורס קצינים בבה"ד 1 (מחנה סירקין).

שנה לאחר מכן סיים קורס קציני קשר בבה"ד 7 והוצב כקצין שלישי בחטיבה 7, שם שימש כאחראי על מערך הלוגיסטיקה והמעבדות שבחטיבה בשנים 1958-59. תוך כדי שירות בחטיבה נשלח בר דגן לקורס צניחה ולוחמה זעירה בבסיס תל נוף. בשנים 1960–1961 נשלח להדריך בקורס קציני קשר בבה"ד 7 ושנה לאחר מכן הוצב בגדוד קשר ארצי 376 כקצין הדרכה וסמג"ד. בשנת 1964 יצא לקורס המתקדם של החיל בבה"ד 7 וסיים אותו בהצטיינות ובשנת 1965 שובץ לתפקיד קצין קשר חטיבתי (קשר"ח) – בחטיבה 7. בשנתיים הבאות תיפקד כקצין קשר בחטיבה 7 – חטיבת השריון הסדירה, כקשר"ח ועם סיום תפקידו בתחילת שנת 1966 הוצב כמפקד קורס קציני קשר בבה"ד 7. עם פרוץ מלחמת ששת הימים ביוני 1967, שימש כקשר"ח חטיבת השריון 200 שלחמה בסיני בפיקודו של אל"ם ישכה שדמי, ועם סיומה חזר לבה"ד 7 לפקד על קורס הקצינים. לאחר מספר חודשים נדרש דגן לשמש כקשר"ח בחטיבת הבקעה שמפקדה היה אז רפאל איתן. לאחר שנתיים כקשר"ח בבקעת הירדן, שב אל בה"ד 7 כמפקד קורס קציני קשר בשנים 1968-69. בשנת 1969 מונה כמקשא"פ מרכז וקיבל דרגת סא"ל, שירת כמקשא"פ עד שנת 1973 וכמקשא"פ העביר דגן את מפקדת הפיקוד מרמלה ל"מצודת כפיר" בירושלים.

בשנת 1973 יצא ללימודים באוניברסיטת ירושלים ותוך כדי לימודיו, פרצה מלחמת יום הכיפורים. בתחילת המלחמה שימש בר דגן כמפקד חמ"ל הקשר המטכ"לי, לאחר שהוצב בהוראת הקשר"ר שלמה ענבר ל"בור" במטכ"ל. מספר ימים לאחר מכן הועבר לתפקד כקצין קשר אוגדה 210, שלחמה ברמת הגולן בפיקודו של האלוף דן לנר.

בשנים 1974–1976 התבקש על ידי רפול שהתמנה לאלוף פיקוד הצפון לשמש כמשקא"פ צפון, וכך שוב יצא בגורלו של בר דגן לבנות ולהקים מערכות קשר ובניית אתרי שליטה על כל המרחבים. גם במקרה זה, העביר בר דגן את מפקדת הפיקוד מנצרת לצפת ("ארמון"). בשנת 1976–1978 מונה בר דגן לרמ"ח אג"ם של חיל הקשר והאלקטרוניקה ולאחר מכן נשלח ללימודים במכללה לביטחון לאומי. באוגוסט 1979 התמנה לתפקיד סגן מפקד החיל ושירת בתפקיד כשנתיים. בשנת 1981 יצא לשנת לימודים באוניברסיטת תל אביב במסגרת לימודי תל"מ (תוכנית למנהלים בתחום הכלכלה ומנהל עסקים).

בתאריך 14 בספטמבר 1982 במהלך תקופת כהונתו של רפול כרמטכ"ל, התמנה לתפקיד מפקד חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים של צה"ל. תפקיד אותו מילא 4 שנים עד ספטמבר 1986.

ב-1993 התמודד מטעם מפלגת העבודה על ראשות המועצה המקומית רמת השרון, אך קיבל 29% מקולות הבוחרים והפסיד לראש המועצה המכהן, אפרים חירם.

משחרורו מצה"ל ועד היום משמש בר דגן כיו"ר העמותה להנצחת חללי הקשר והתקשוב ונמנה עם מייסדיה ומקימיה. מזה למעלה מעשור משמש כסגן יו"ר "צוות - ארגון גמלאי צה"ל" ויו"ר "צוות" מחוז השרון.