מוך טבורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבור עם מוך טבורי בצבע ירוק

מוך טבורי הוא הצטברות של סיבים רכים בטבור. הסיבים נאספים על ידי השיער של הגוף בטבור על ידי חיכוך השיער של הגוף בסיבי החולצה אשר דוחף את הסיבים לכיוון צמיחת השיער.

אחת ההשערות היא ששיער נע לאורך מסלול מוך המוגדר כעקומות אינטגרליות של השדה הווקטור הנתון על ידי כיוון הצמיחה של השערה, אשר חייב להסתיים בנקודת מגוז לפי משפט הכדור השעיר.[1] השערה נוספת הוא ששפשוף שערות טבור ובגדים תורם להצטברות של חשמל סטטי, וכתוצאה מכך לאיסוף של סיבי לבוש ובמידה פחותה, תאי עור מתים.

עם זאת בשנת 2001, ביצע דוקטור קארל קרוסזלניקי מאוניברסיטת סידני מחקר מפוקפק בנושא.[2] במהלך המחקר בוצע סקר מקיף ולאורך זמן על מנת לקבוע את מקורו של המוך, ממצאי המחקר המרכזיים היו כדלהלן:

  • המוך מכיל בעיקר סיבים תועים מבגדים משולבים בעור מת, זיעה, שומן ושערות גוף.
  • בניגוד למצופה, המוך נוטה לנדוד מעלה מהתחתונים ולא למטה מהחולצה או הגופייה, הסיבה לתהליך היא החיכוך של שיער גוף בתחתונים שגורר סיבים לתוך הטבור.
  • כ-3/4 מהדיווחים על התופעה מגיעים מגברים, וכ-1/4 מהדיווחים מגיעים מנשים.
  • אצל גברים מבוגרים, להם בדרך-כלל שערות רבות וגסות יותר, קיימת התופעה לעיתים תכופות יותר.
  • צבעו הטיפוסי של המוך נוטה להיות כחול בשל הימצאם של סיבים כחולים במרבית הבגדים.
  • מוך טבורי אינו מזיק ואינו דורש התערבות רפואית.

על ממצאיו אלה הוענק לדוקטור קרוסזלניקי את הפרס ההומוריסטי פרס איג נובל על מחקר בין-תחומי לשנת 2002.

ד"ר גאורג שטיינהאוזר מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה העלה כי בגדים חדשים יוצרים יותר מוך מבגדים ישנים, וכי שיער בבטן הוא תנאי מרכזי להצטברות המוך בטבור. הוא גם מצא שסיבי הבד אספו לכלוך בעת שהותם בטבור, והסיק שייתכן שהמוך מסייע בניקויו.[3]

במספר אתרי אינטרנט דווח שגרהאם בארקר מפרת' שבאוסטרליה המערבית, מחזיק בשיא גינס לאיסוף מוך טבורי. שיא זה לא דווח בספר השיאים של גינס עצמו. עוד דווח באותם אתרים שבארקר אסף את המוך כמעט מדי יום במשך יותר מ20 שנה החל מה-17 בינואר 1984. בממוצע הוא אסף 3.03 מיליגרם של מוך מדי יום.[4] בניגוד למחקרו של ד"ר קרוסזלניקי, רוב המוך שאסף היה בגוון אדמדם[דרוש מקור] וזאת אף-על-פי שהוא לובש בגדים אדומים לעיתים נדירות בלבד.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוך טבורי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sue Anne Zollinger, What Is Bellybutton Lint?, A Moment of Science - Indiana Public Media (באנגלית)
  2. ^ בד בפופיק, באתר מדע גדול, בקטנה
  3. ^ Georg Steinhauser, "The nature of navel fluff", Medical Hypotheses, Volume 72, Issue 6, June 2009, Pages 623–625
  4. ^ Daily Mail. "Librarian enters the Guinness Book of records for collecting 22.1 grams of 'belly button fluff ' over 26 years". Daily Mail Online. נבדק ב-7 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)