ביגוד
בגדים הם כיסוי לגוף שאינו חלק מהגוף, מחומרים אורגניים או סינתטיים.
בהתאם להגדרה של חוקרות הלבוש היגינס ואייכר[1] לבוש הוא אוסף של התאמת צורה של פרטים וחומרים לגוף האדם ותוספות לגוף. (כגון: משקפיים).
בגדים משמשים לכיסוי חלקי הגוף (לשם צניעות), להגנה מפני קור וחום וכן לנוי ולהתחפשות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעתם והתפתחותם של בגדים היו חלק בלתי נפרד מתהליך התרבותיות של הגוף האנושי, שתרם במידה רבה לעיצוב הגומחה אקולוגית האנושית ולקידום תהליך של "ביות עצמי".[2] תהליך זה החל בחברות של הציידים לקטים לפני עשרות אלפי שנים, ואפשר להם להגיע לאזורים קרים יותר שבני אדם נטולי בגדים יתקשו לשרוד בהם.
המצאת המרצע אפשרה חיבור גס של עורות והיא החלה בתקופה לפני 80–100 אלף שנה. לפני כ-80 עד 100 אלף שנים כיני ראש וכיני גוף התפצלו לשני מינים נפרדים. לפי Sarah Wurz, אנתרופולוגית מאוניברסיטת ויטווטרסראנד, הדבר מהווה סימן לכך שבתקופה זו בני אדם החלו ללבוש בגדי פרווה.[3]
ראיות ישירות לבגדים מתקופת הפלאוליתית הן נדירות וקשות לאיתור. ממצאים ארכאולוגיים באירואסיה, מתוארכים לתקופה הפלאוליתית עליונה ולקראת סוף הפלאיסטוקן, מצביעים על שימוש במגרדים לעיבוד עורות בעלי חיים וכלי עצם אחרים לעיבוד עורות לצורך בידוד תרמי, בעיקר בסביבות קרות. עדויות לעיבוד עורות נמצאו באתרי חפירה שונים, בהם Hoxne באנגליה, מערת קסם בישראל, ו-Schöningen בגרמניה. מגרדי עצם (smoothers) נמצאו גם ב-Grotte des Contrebandiers, Pech-de-l’Azé I, Combe-Grenal ו-Abri Peyrony בצרפת.[2] ב-Grotte du Renne בצרפת, מגרדים שנמצאו בשכבות של התרבות Châtelperronian, הקשורות לניאנדרטלים, מתוארכים ל־45,000–42,000 שנים לפני זמננו, וחלקם נשאו שאריות אוכרה, מה שמעיד על שימוש בעורות מעוטרים באוכרה.[2]
הופעת מחטי תפירה מעצם מקושרת על ידי החוקרים להמצאת בגדים מותאמים. המחטים הקדומות הידועות ביותר מופיעות כ־40,000 שנים לפני זמננו בסיביר, כ־38,000 לפני זמננו. בקווקז, כ-30,000 שנה במזרח אסיה, וכ־26,000 שנים באירופה. הופעתן מעידה על תפירה מדויקת יותר, ביגוד מותאם לגוף והגנה תרמית משופרת, והדגימה את חשיבות הלבוש בהישרדות האדם הקדום וניאנדרטלים בסביבות קשות.[2]
באתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה נמצאו מחטים ומחרוזות של צדפים, שמראים ידע מסוים בתפירה. כמו כן נמצא בצרפת[4] פסלון פאליאוליתי של 'ונוס' שלובשת חצאית עשויה מחבלים קלועים. במערת לאסקו בצרפת נמצא חבל שזור מאובן שתוארך ל-15.000 שנים לפני הספירה.
הבגדים העתיקים, היו בעיקר פיסות אריג גדולות[5]שאותן כרכו על ומסביב לגוף, קיפלו וקשרו[6] במקומות שונים כדי שאפשר יהיה לנוע עמם בלי להסתבך ולהיתקל בהם. על פי ציורי קיר וציורים על כדים ניתן לראות כיצד עשו זאת.
כשהפרסים כבשו את מסופוטמיה בשנת 539 לפנה"ס, על פי ציורים שנותרו הם כבר לבשו מכנסיים ומעילים תפורים[7] ולא כרוכים על הגוף, כנראה מעורות.
התפתחות הביגוד קשורה גם לרוחבי הנולים.[8] עמים נודדים ארגו בדים על נולים צרים, או נולי מותניים, שיכלו לפתוח בכל מקום, להמשיך באריגה ואחריה לארוז. אצל עמים יושבי קבע, נעשה שימוש בנולים שרוחבם נקבע על פי המרחק שבו אורג יכול לזרוק את הבוכייר[9] מיד אחת לשנייה, ולכן גם הבדים רחבים יותר. רוחב הבדים השפיע על צורת הבגדים. את הבדים הצרים היה צריך לתפור אחד לשני כדי שאפשר יהיה ללבשם. צורות החיבור התפתחה לבגדים עשויים ממלבנים, ועם הזמן למדו להוסיף משולש או ריבוע להרחבת בתי השחי והמפשעה, שבהם מורגשות רוב התנועות של לובשי הבגדים.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביגוד כאמצעי הגנה מפני קור
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש חשוב של ביגוד במשך עשרות אלפי שנים הוא בידוד תרמי שנועד לווסת את טמפרטורת הגוף וכך להגן על הגוף, במיוחד במזג אוויר קר ורטוב. דבר זה אפשר למיני בני אדם להתיישב באזורים גאוגרפיים שלפני המצאת הביגוד לא היה ניתן להתיישב בהם. לדוגמה נהר האיניה (אנ') בדרום־מערב סיביר מתאפיין באקלים קר באופן מסכן חיי אדם, כולל סופות שלג עזות. למרות תנאים אלו, עדויות ארכאולוגיות של כלי ציד מצביעות על נוכחות של ציידים-לקטים באזור כבר לפני כ־50,000 שנה. ממצאים של מחטי תפירה בעלות קוף מחט, בנות כ־20,000 שנה שהתגלו במערה סמוכה מעידים כי לבוש מותאם, שנוצר באמצעות תפירה, היה גורם מרכזי שאפשר את הישרדות האדם בסביבה קרה זו.[10]
לבוש להגנה מפני קור וגשם נועד לשמור על חום הגוף, למנוע חדירת מים ורוח ולנדף לחות מהעור. שיטה נפוצה היא שיטת השכבות, הכוללת שכבת בסיס הצמודה לגוף ותפקידה לשמור על חום ולנדף זיעה (לרוב מבדים סינתטיים או מצמר), שכבת ביניים המספקת בידוד תרמי כגון סוודרים, פליס או מעילי פוך, ושכבה חיצונית המגינה מפני רוח וגשם כגון מעילי גשם, מעילי רוח או פונצ'ו. הגורם המבודד בכל השיטות הוא אוויר הלכוד בתוך השכבות או בין השכבות ושומר על בידוד תרמי, לחות, או חדירת רוח עלולים לפגום בבידוד ולכן מתקיים מאמץ לאטום את השכבה החיצונית מפני גשם או שלג, ולמנוע חדירת רוח הגורמת לתחלופת אוויר. עקרון דומה משמש בחליפת צלילה לשם שמירה על שכבה לוכדת חום של מים או אוויר.
חומרים נפוצים כוללים צמר, המבודד היטב גם כשהוא רטוב ומקורו בפרוות כבש; פליס, חומר סינתטי קל וחם; ופוך, המבוסס על נוצות של אווז או ברווז ומספק בידוד יעיל במיוחד בתנאים יבשים. להגנה מפני מים נעשה שימוש בחומרים כמו גורטקס (אנ'), המשלב אטימות למים עם יכולת נידוף, וכן ניילון או פוליאסטר מצופים ו־PVC, האטומים למים אך פחות נושמים. לנידוף לחות משמשים בדים סינתטיים וצמר מרינו. בנוסף נעשה שימוש בפריטים משלימים כגון כובעים, כובעי-גרב, כפפות, צעיפים, גרביים תרמיות ונעליים אטומות למים, המשפרים את ההגנה הכוללת בתנאי קור וגשם.
כיום קיים ביגוד תרמי לספורטאים או מטיילים שמטרתו להשאיר את האדם יבש, לא לתת לקור לחדור אך לאפשר לחום להתנדף.
ביגוד נגד נזקי קרינת שמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרות ובאומנות שמקורן מיוון העתיקה מתוארים גברים ונשים חובשים כובע או מגנים על עורם באמצעות ביגוד או שהייה בצל, בנוסף לשימוש בשמן זית להגנה על העור (כסוג של קרם הגנה). הביגוד המסורתי של בדואים ותושבי מדבריות אחרות כוללים כיסוי הגוף בבדים שונים כדי להפחית את נזקי קרינת השמש.
ביגוד כאמצעי קישוט וסימון חברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך ההיסטוריה הייתה לביגוד השפעה חזקת על תדמית הלובש ועל המארג החברתי. עוד בתקופת השימוש במחטי עצם, לפני עשרות אלפי שנים, נמצאי כי הם שימשו לא רק ליצירת בגדים אלא גם לשם יצירת עיטורים וקישוטים בעלי ערך אסתטי. ייתכן כי הלבוש שימש כבר אז כדי לבטא זהות חברתית, להציג שיוך שבטי, או כדי להראות טוב יותר.
ביגוד שימש ומשמש עד היום סמן של המעמד החברתי, לפיו ניתן היה לקבוע את מצבו הכלכלי והחברתי של האדם על פי בגדיו. בעבר היו משתמשים בבדים מיוחדים, או בצבעים קשים להשגה על מנת לסמן עושר, במאה ה-20 ומאה ה-21 נפוץ השימוש במותגים כסמל סטטוס. לבגדים יש קשר חזק לתרבות, לכל תרבות יש ביגודים מסורתיים, ובעבר אפשר היה לזהות את מוצאו ומעמדו של כל אדם על פי לבושו. לאחר היווצרות הכפר הגלובלי קשה יותר לדעת את מקורו ואת תרבותו של אדם על פי בגדיו, עם זאת ישנם מקומות (לדוגמה אזורים רחבים באפריקה) בהם עדיין לובשים את הביגוד המסורתי.
לבוש מבדיל גם בין דתות שונות. כך למשל נשים מוסלמיות לבושות בצורה שונה מאוד מנוצריות וגם ליהודים דתיים יש לבוש הייחודי להם. בנוסף להשפעת פריט הלבוש כמאפיין המבדיל בין הדתות השונות, תפקידו גם להגדיר מעמד ומוצא בתוך הקהילה הדתית עצמה. ביהדות, למשל, אפשר לזהות הבדלים אלה בהשוואת המגזר החרדי לחילוני על ידי צפייה בנתוניהם החיצוניים בלבד.
גם בתוך קבוצה חברתית אחת ישנם הבדלי לבוש למשל בין גברים ונשים, חלוקה שהפרה שלה יכולה להיחשב קרוס-דרסינג. כמו כן קיימת קטגוריה נפרדת לבגדי ילדים.
מדים ותלבושת אחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מדים
מדים הם מערכת של פריטי לבוש הנלבשים על ידי חברי ארגון בזמן השתתפות בפעילות של הארגון.
בכוחות הביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדי צבא משמשים להבחנה בין חיילים לאזרחים. לפי אמנות ז'נבה, כל אדם הלובש מדים מוגדר כחייל, גם אם אינו לוחם פעיל, ויש להתייחס אליו ככזה. לעומת זאת, אדם שאינו לובש מדים נחשב לאזרח. הבחנה זו חשובה במיוחד במצבי עימות או תפיסה בגבולות מדינה עוינת, שכן זכויותיו ותנאי מעצר משתנים בהתאם למעמדו.
המדים מאפשרים לכוחות צבא לזהות אויבים מידיים במהלך קרבות ולהבחין בין ידידים לאי-ידידים. בנוסף, הם מסייעים בזיהוי יחידות צבאיות שונות (כגון חיל אוויר, חיל הנדסה, חיל ים) ובהצגת ההיררכיה הצבאית, דרגות ותפקידים שונים. למדים יש גם תפקיד פונקציונלי: בגדי הסוואה, קסדה צבאית להגנה על הראש, ביגוד עמיד המותאם לפעילות בתנאים קשים, וכן ביגוד המאפשר לבישה מהירה ונוחה.
מדים בגופי ביטחון ואסירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם שוטרים משתמשים במדים כדי להבדיל את עצמם מאזרחים ולסמן היררכיה ארגונית. מדים מאפשרים לכוחות הביטחון לפנות אזרחים מזירות אירוע, כגון זירות פשע או פיגועי טרור. קיימים גם מדים עבור סוהרים ואסירים; בגדי האסירים מאפשרים זיהוי קל במקרה של ניסיון בריחה ומסייעים לשליטה וניהול בכלא.
מדים בכוחות הצלה ורפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות הצלה וחירום, כגון כבאים ואנשי רפואה, משתמשים גם הם במדים. כאן, תפקיד המדים הוא גם פונקציונלי: בגדי כבאים מספקים הגנה מפני חום ואש, והחלוקים של רופאים ואחיות מותאמים לחיטוי ולשמירה על סביבה סטרילית, במיוחד בחדרי ניתוח. בנוסף, המדים משדרים סמכות מקצועית ומעמד, ומשפיעים על האופן שבו מטופלים מצייתים להנחיות הצוות הרפואי.
מדים בספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג להבדיל בין קבוצות שונות בספורט תחרותי על ידי תלבושות שונות. החל ממספרים המודבקים על גבי הבגדים, ועד תלבושות בצבע וצורה שונים לחלוטין.
בבתי-ספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבתי ספר רבים ישנה תלבושת אחידה שאותה צריכים ללבוש כל התלמידים. תלבושות אלו מזהות את התלמיד עם בית ספרו. בארגונים נותני שירות נהוגה לעיתים תלבושת אחידה, כדי לאפשר זיהוי קל של העובדים, וליצור אצלם תחושת גאווה והזדהות.
לבוש מסורתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – לבוש מסורתי, לבוש חרדי, לבוש מסורתי ביישוב הישן
הלבוש החרדי היא צורת לבוש של יהודים חרדים המשויכים לזרם האורתודוקסי ביהדות. הלבוש החרדי הוא כמעיין סמן הבדל מכל מיני קבוצות הנמנות עם היהדות החרדית. נהוג להבדיל ולשייך אדם חרדי/חסידי כבר מראייה חיצונית של לבושו. ישנם אף חסידויות ביהדות החרדית שניתן לזהות אדם אם הוא נשוי או רווק על פי גריבת גרביונים שחורים או לבנים ובקבוצות אחרות ניתן לזהות זאת לפי חבישת השטריימל.
הלבוש החסידי ירושלמי הוא צורת לבוש יוצאת דופן מן צורת הלבוש החרדית הכללית. צורה זו מתאפיינת באפיון ייחודי הנשמר אך ורק לה, כמו כן חסידויות וקבוצות חרדיות מעטות משתמשות בצורת לבוש זו כדרך הביגוד שלהם. כמו לגברים כך ניתן לזהות נשים וילדים לקבוצות חרדיות על פי לבושם ומראם החיצוני.
ביגוד כמזהם סביבתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תעשיית הביגוד היא אחת המזהמות הגדולות של הסביבה.[11] פעם אנשים תיקנו את בגדיהם והתאימו אותם לשינויי הגוף והאופנה. הגלובליזציה של ייצור ומכירת הבגדים האופנה המהירה [fast fashion] הביאו לכך שאנשים מתייחסים לבגדים כאל מוצר חד פעמי, ובהתאם לכך הם לובשים אותו מעט פעמים[12] וזורקים. מתחילת המאה ה-21, התחילו מדענים הסביבה להתייחס לבעיה זו ויש עידוד לשימור בגדים, תיקוני בגדים,[13] לבישת בגדים מיד שנייה, ומיחזור משביח לבגדים כאשר לוקחים בגד שאין בו חפץ ומשנים אותו בתפירה או צביעה, בגריעה או בהוספת חלקים. לעיתים תופרים יחד שני בגדים ליצירת בגד שונה לחלוטין.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פועלי לבישה בעברית, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מילון למונחי הלבשה והנעלה | הלבשה 1936 | הלבשה והנעלה 1936 | מלבושים 1913 | מכונת תפירה 1954 | תפירה ולבוש 1984 | באתר האקדמיה ללשון העברית
- ביגוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביגוד ולבוש, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ROACH-HIGGINS, M.E. AND J.B. EICHER, הגדרת לבוש, באתר ROACH-HIGGINS, M.E. AND J.B. EICHER, 1995
- 1 2 3 4 Ian Gilligan et al. ,Paleolithic eyed needles and the evolution of dress. Science. Adv.10,eadp2887(2024).DOI:10.1126/sciadv.adp2887
- ↑ Jacob Pagano, Sewing Needles Reveal the Roots of Fashion,SAPIENS magazine, 25 Jan 2019
- ↑ Elizabeth Wayland Barber, The String Revolution, Women`s Work: The first 20.000: women,cloth and society in Early Times, 1995, New York: W.W. Norton & Company, 1994, עמ' 43,44,45, ISBN 0-393-31348-4. (באנגלית)
- ↑ Egyptian Clothing - What clothing did Egyptians wear?, History of Clothing (באנגלית)
- ↑ Marian Conrads en Grda Klinkhamer, 3000v.C.- 1000 Oude beschvingen, Elseviers Kostuum Gids, 3, Amstredam: Elsevier, 1985, עמ' 10-13, ISBN 9789010035066. (בהולנדית)
- ↑ Marian Conrad en Gerda Klinkhamer, 3000v.C.-1000 Oude, Elseviers Kostuum Gids, 1985, Amsterdam: Elsevier, MCMLXXXI, עמ' 11, ISBN 9789010035066. (בהולנדית)
- ↑ Anita Luvera Mayer, The History of Rectangular Garments, Clothing from the hands that weave, 1984, Loveland Colorado: INTERWEAVE, 1984, עמ' 15-49, ISBN 0-934026-14-9. (בtbdkh,)
- ↑ בוכייר, באתר מילון ספיר
- ↑ Jacob Pagano, Sewing Needles Reveal the Roots of Fashion, SAPIENS magazine, 25 Jan 2019
- ↑ עמליה יעקבי, תעשיית האופנה נחשבת למזהם השני בגודלו מכל ענפי התעשייה בעולם, באתר Sustainability-org-il, 12/6/2017
- ↑ Daily Mail reporter, Women ditch clothes they've worn just seven times: Items being left on the shelf because buyer feels they've put on weight or they've bought them on a whim, DAILY MAIL, 10/6/2015 (באנגלית)
- ↑ איתי יעקב, קבלו תיקון: המדריך לטיפול בחורים בבגדים, באתר Xnet, 16 ביוני 2005
