תחתונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחתונים לגבר
תחתונים לאשה

תחתונים הם בגד הלבשה תחתונה הנלבש בצמוד לגוף, מתחת למכנסיים, חצאית וכו', במטרה להגן על בד הבגדים מהפרשות. התחתונים מכסים את אברי המין ואת פי הטבעת. את התחתונים נהוג לכבס בתדירות יומיומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר המצרים הקדמונים[1], לבשו לעיתים כסות מותניים עשויים מבד ארוג מכותנה מעורבת בפשתן[2], שהוחזקו על המותניים בעזרת חגורה והסתירו את אבריהם הפרטיים. כיוון שהמעמדות הנמוכים והעבדים היו לרוב ערומים מלבד כסות המותניים, אז עבורם זה היה גם הבגד החיצוני. אמנות מצרית בעמק המלכים מ-1189 לפנ"הס ועד 1177 לפנ"הס מראה את הפרעונים לבושים בגדים שקופים עליונים מה שהופך את כסות המותניים לבגד תחתון. הרומאים גם לבשו מיני בגדים תחתונים, נשים וגברים רומאיים לבשו מעין כסות מותניים או מכנס קצר שנקרא בלטינית subligaculum[3]. נשים לבשו גם פס בד או עור סביב חזיהן שנקרא בלטינית strophium =רצועת חזה או רצועת ראש.

בימי הביניים גברים לבשו מכנס קצר מפשתן, אך נשים בדרך כלל לא לבשו תחתונים עד למאה ה-19. הבגד התחתון היחידי שהן לבשו היה שמלת פשתן ארוכה שהן לבשו מתחת לשמלה שלהן.

במאה ה-19 הבגדים התחתונים הפכו הרבה יותר משוכללים. השם האנגלי pants בא מדמות מהקומדיות האיטלקיות בשם פנטלונה [Pantalone], הוא לבש בגדים ארוכים שהגיעו עד לקרסוליו, בעוד רוב הגברים באותה תקופה לבשו בגדים שהגיעו רק ברכיהם. באנגליה של המאה ה-18 הם נקראו פנטלונס, במאה ה-19 שמם קוצר לפנטס. באנגלית שם זה הפך לשמם של מכנסיים שכיסו את כל הרגל. ו trousers הפך לשם של הבגד שנלבש מעליהם.

נשים התחילו ללבוש תחתונים בראשית שנות ה1800, לעיתים ארוכים עד הברכיים ולעיתים ארוכים יותר ומקושטים בתחרה ורקמה. בתקופה הוויקטוריאנית נשים לבשו תחתונים. אלזבט מילר המציאה מין מכנסיים רפויים שנקראו לעיתים בלומרס, הרעיון הופץ על ידי אמיליה בלומר בשנת 1849.

התחתונים כפריט לבוש תחתון נעשו נפוצים יותר בתחילת העידן הוויקטוריאני - המלכה ויקטוריה טענה כי לא מכובד שאיברי המין יגעו בבד המכנסיים. בשל כך פותחו בגדים תחתונים מכותנה מלאה ללבישה מתחת למכנסי הגבר - גטקס. התחתונים הראשונים היו ארוכים עד הברכיים ורק לקראת סוף העידן הוויקטוריאני קוצרו לכשליש מגודלם המקורי.

התחתונים יוצרו בגזרה אחת ובגוון אחד בלבד - לבן. עם התחלת המהפכה התעשייתית החלו יזמים לייצר את התחתונים לגבר בצורה תעשייתית. מחירי הכותנה ירדו ואנשים עם הכנסה נמוכה יכלו להרשות לעצמם לקנות פריט לבוש זה.

במלחמת יום כיפור, התפרסם השיר 'אין לך מה לדאוג' שהפזמון שלו מתחיל ב'שלחי לי תחתונים וגופיות'. מילים: תלמה אליגון-רוז, לחן: קובי אשרת[4].

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מיוצרים במספר רב של דגמים, גוונים וסוגי בדים. הפריט הדומה ביותר לתחתונים הקדומים הם תחתוני הבוקסר אשר נפוצים בעיקר בעולם המערבי.

עיצובים וסגנונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם כינויים מידע
מיועד לגברים ולנשים
תחתונים ארוכים
תחתונים ארוכים
גטקעס תחתונים ארוכים חמים במיוחד הכוללים מכנסיים באורך מלא וגופיה באורך מלא.
תחתונים תרמיים המיועדים לחימום באזורים קרים במיוחד.
טנגה
טגנה
מ"נטנגה", מילה המתארת את אזור החלציים בשפת הקימבונדו שהייתה נפוצה בדרום אמריקה לפני תקופת הקולוניות) - יושבים מתחת לקו המותן ומכסים את כל הישבן. הישבן ואזור המפשעה מכוסים לחלוטין ומחוברים ביניהם בעזרת רצועה או חוט באזור הירכיים.
מיועדים לנשים
תחתוני נשים
תחתוני נשים
תחתוני ביקיני
ביקיני
דומים בעיצובם לבגד ים ביקיני
חוטיני
חוטיני
דגם G-string
בגדי גברים
בוקסר צמוד
בוקסר צמוד
בוקסר רחב
בוקסר רחב
תחתוני גברים
תחתוני גברים
ג'וקסטרפ
ג'וקסטרפ

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tim Lambert, A BRIEF HISTORY OF UNDERWEAR, SHEIN (באנגלית)
  2. ^ Alana Clifton- Cunnigham, A brief history of briefs – and how technology is transforming underpants, The Conversation, ‏17/7/2018 (באנגלית)
  3. ^ D.A. Kidd, Collins LATIN GEM Dictionary, עריכה: G.F.Maine, Great Britain: COLLINS, 1961, 1957, פרק S, עמ' 320. (בלטינית - אנגלית)
  4. ^ תחתונים וגופיות (אין לך מה לדאוג), סיפורו של שיר