מונטוורדי (יצרן רכב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונטוורדי
Monteverdi
אחד מדגמי מונטוורדי משנת 1971
אחד מדגמי מונטוורדי משנת 1971
נתונים כלליים
מייסדים פיטר מונטוורדי
תקופת הפעילות 1967–1984 (כ־17 שנים)
מיקום המטה שווייץשווייץ בינינגן, שווייץ
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מכונית עריכת הנתון בוויקינתונים
 
http://www.monteverdi.ch
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונטוורדיגרמנית: Monteverdi) היה מותג מכוניות יוקרה שווייצרי שנוסד ב-1967 על ידי פיטר מונטוורדי בעיר בנינגן ליד בזל.

פיטר מונטוורדי, צאצא של המלחין קלאודיו מונטוורדי, ואביו היה בעל מוסך מיוחד שתיקן את רכבי פרארי, ב.מ.וו ולנצ'יה[1], לימים גם של המותגים האנגליים ג’נסן, רולס-רויס ובנטלי[2].

בהתחלה, דגמי מונטוורדי היו מהדורות מוגבלות מאוד שנמכרו תחת השם MBM[3] בנוסף לכמה מכוניות שפותחו עבור פורמולה ג'וניור, הייתה גם פרארי מונזה עם עיצוב מיוחד של מונטוורדי.

ב-1965 הייתה הפרדה בין מונטוורדי לפרארי עם דרישה של אנצו פרארי דרש ממונטוורדי לשלם מראש עבור משלוח של 100 מכוניות, אשר מונטוורדי סירב. לפיכך החליט פיטר מונטוורדי לפתח את הייצור של מכוניות ספורט ומכוניות טיול אקסקלוסיביות ויוקרתיות. בתחילה, המותג עדיין נקרא MBM אך זמן קצר לאחר מכן - כנראה בהצעת העורך הראשי של המגזין השווייצרי Automobil Revue - נבחר השם מונטוורדי כסימן מסחרי.

בין 1967 ל-1984, ייצרה מונטוורדי בסך הכל שמונה סוגים שונים של כלי רכב, בדרך כלל עם וריאנטים שונות, שהוצגו לצד מספר מחקרים ואבות טיפוס[4].

הייצור של מכוניות מונטוורדי נמשך עד 1984 והמשיך עדיין עוד כמה שנים לאחר מכן עם ייצור של כמה דגמים מיוחדים[5]. משנת 1987 הוסב מתקן הייצור למוזיאון, שנפתח מאז 1985 כ"אוסף מכוניות מונטוורדי" בבינינגן[6].

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1961, מונטוורדי שינה את אחת ממכוניות ה-MBM פורמולה ג'וניור שלו כדי להיות זכאיות לפורמולה 1. השלדה חוזקה והתארכה לשימוש במנוע מכוניות ספורט פורשה RSK. פורשה סירבה למכור מנוע למונטוורדי, אז הוא קנה RSK שלם, הוציא את המנוע וכוונן אותו כך שיספק כ-150 כ"ס[7]. ל-MBM הייתה מסגרת חלל קונבנציונלית והשעיה. לאחר שזכה להצלחה בטיפוס על הגבעות בשווייץ, מונטוורדי נכנס ל-MBM בגרנד פרי הבדידות ב-1961. הוא העפיל אחרון על הרשת, ופרש לאחר שתי הקפות עם בעיות מנוע. המכונית נכתבה במירוץ פורמולה ליבר בגרמניה, והשרידים נקברו ביסודות אולם של חדר תצוגה מכונית חדש בנוי על האתר של המוסך הישן של מונטוורדי[8].

ב-1990, מונטוורדי חזר לפורמולה 1 באמצעות רכישתו של אוניקס פורמולה 1 מז'אן פייר ואן רוסם. הקבוצה הייתה ידועה כ-מאני-טרון אוניקס עד לגראנד פרי הבריטי, כאשר שמה של הקבוצה שונה ל-מונטוורדי אוניקס עבור הגרנד פרי הגרמני.זה היה המרוץ האחרון שלהם, כשהקבוצה התקפלה לפני הגראנד פרי ההונגרי[9].

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• מונטוורדי ספיישל (1950-1952)

• מונטוורדי טוריסמו (1956-1960)

• מונטוורדי מהירות גבוהה 375S (1967)

• מונטוורדי מהירות גבוהה 375L (1969)

• מונטוורדי מהירות גבוהה 375C (1970)

• מונטוורדי מהירות גבוהה 375/4 (1970)

• מונטוורדי 2000 GTI (1969)

• מונטוורדי Hai 450 SS (1970)

מונטברדי פאלם ביץ' (1975)

• מונטוורדי סיירה (1977)

• מונטוורדי ספארי (1976)

• מונטוורדי סהרה (1978)

• מונטוורדי טיארה (1983)

• מונטוורדי Hai 650 (1992)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונטוורדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peter Monteverdi, oldracingcars.com
  2. ^ Peter Monteverdi - Monteverdi, Ferrari, Jensen Triangle, jensenmuseum.org
  3. ^ MBM Tourismo, dbpedia.org
  4. ^ Monteverdi – The Swiss Car Maker You’ve Never Heard Of, carthrottle.com
  5. ^ Monteverdi Reviews, classics.honestjohn.co.uk
  6. ^ CLUB MONTEVERDI, amisdumusee.net
  7. ^ Monteverdi's MBM F1 car, race-cars.com
  8. ^ Fascinating Formula 1 fact, joesaward.wordpress.com
  9. ^ MONTEVERDI F1, statsf1.com