פרארי
ערך זה עוסק בחברה לייצור כלי רכב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
.jpg) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
אנזו פרארי  |
| תאריך הקמה | 1947 |
| חברת אם |
פרארי אן.וי |
| חברות בנות |
סקודריה פרארי |
| ענפי תעשייה |
תעשיית הרכב |
| הכנסות | 3.417 מיליארד אירו[1] |
| רווח תפעולי |
691,000,000 אירו (נכון ל־2017) |
| מנכ"ל |
לואי קמילרי |
| עובדים |
3,815 (נכון ל־2019) |
|
www | |
  | |
פרארי (באיטלקית: Ferrari) היא חברה איטלקית לייצור מכוניות ספורט בעלות ביצועים גבוהים ומכוניות מרוץ, אשר הוקמה בשנת 1939 על ידי אנזו פרארי.
בתחילה החברה נקראה סקודריה פרארי ויצרה מכוניות מרוץ בלבד, אך מאז שנת 1947 החלה פרארי לייצר מכוניות ספורט סדרתיות, ושמה שונה לפרארי .S.P.A. בשנת 1969 פיאט רכשה 50% מהחברה ובשנת 1988 הגדילה את חלקה ל-90%[2]. באוקטובר 2015 החלה פרארי בתהליך הפרדות מפיאט, במסגרת התהליך הוקמה חברת פרארי אן.וי (Ferrari N.V.) כחברת אחזקות המנהלת את פעילות הקבוצה. במסגרת תהליך ההפרדות הנפיקה פיאט 10% ממניותיה בבורסה בניו יורק[3].
קבוצת המרוצים של פרארי נחשבת היא קבוצת המרוצים הוותיקה והמעוטרת ביותר בתולדות הפורמולה 1. עד לאמצע שנות השבעים השתתפה הקבוצה גם באליפות העולם למכוניות ספורט וזכתה ב-12 תוארי אליפות.
תוכן עניינים
מבנה החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרארי נוסדה כחברה עצמאית. במהלך 1960 הייתה החברה בקשיים כספיים ואנזו פרארי הודיע על כוונתו למכור את החברה כדי להבטיח את המשך הגיבוי הפיננסי. ההצעה של פורד נדחתה לטובת הצעתה של קבוצת פיאט אשר לקחה את השליטה על חלוקת מכוניות הספורט.
ספורט מוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרארי (קבוצת מרוצים)
ערך מורחב – 
סקודריה פרארי (באיטלקית: Scuderia Ferrari) היא קבוצת המירוצים של חברת פרארי המתחרה באליפות הפורמולה 1. הקבוצה היא הוותיקה ביותר בסבב האליפות והשתתפה בכל העונות שהתקיימו מאז שנת 1950. במהלך השנים רשמה הקבוצה 16 פעמים זכיות באליפות היצרנים ו-15 זכיות באליפות הנהגים. אלברטו אסקרי זכה באליפות הראשונה בשנת 1952 וקימי רייקונן זכה באחרונה בשנת 2007.
החל מאמצע שנות ה-40' ועד מחצית שנות ה-70' לקחה הקבוצה חלק באליפות העולם למכוניות ספורט וזכתה ב-13 תוארי אליפות. את הניצחונות הראשונים רשמה הקבוצה במרוץ המייל מילייה (Mille Miglia) אותו ניצחה בשנת 1950 וב-1951. בעקבות התוצאות החלשות שהשיגה קבוצת הפורמולה 1 בעונת 1973 החליט אנזו פרארי על הפסקת ההשתתפות באליפות העולם למכוניות ספורט והתמקדות בפורמולה 1 בלבד.
ההשתתפות במירוצים בכלל ומרוצי פורמולה 1 בפרט מוגדרת על ידי החברה כפעילות ליבה של מערך השיווק בחברה וכמקור מרכזי המוביל לחדשנות בפיתוחים טכנולוגיים[4]. פרארי היא הקבוצה הרווחית ביותר מבין הקבוצות המתחרות באליפות. בשנת 2013 עמד תקציב הקבוצה על 400 מיליון דולר, למרות זאת הקבוצה סיימה את השנה כקבוצה רווחית עם הכנסות שעמדו על 460 מיליון דולר, 165 מיליון דולר יותר מכל קבוצה אחרת. מיתוג הקבוצה חשוב גם לאליפות עצמה. פרארי, הקבוצה היחידה שהשתתפה בכל עונות האליפות, נהנית ממעמד מיוחד באליפות. על פי החוזה שנחתם עימה מקבלת הקבוצה מדי שנה מענק של כ-5% מסך כספי הפרסים המחולקים, ללא קשר לתוצאות שהשיגו נהגיה, עליהם מתוגמלת החברה בנפרד[5].
דגמים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פורטופינו - מכונית תיור במרכב קופה 2+2 עם גג נפתח קשיח. לדגם מנוע 3.9 ליטר עם שני מגדשי טורבו המפיק 600 כ"ס. הדגם מחליף את הקליפורניה-T שהיה בשנת 2014 מתיחת פנים לקליפורניה. בזכות משקל נמוך מהקליפורניה והספק גבוה יותר, הדגם מאיץ מ0-100 קמ"ש תוך 3.5 שניות ומגיע ל-320 קמ"ש מרביים.
- סדרת 488 - סדרת 488 מחליפה מאז שנת 2015 את סדרת 458. בסדרה שלשה דגמים- GTB, שמחליף את ה-458 איטליה; ספיידר במרכב קופה שמחליף את ה-458 ספיידר, ופיסטה (מסלול בתרגום מאיטלקית) שמחליף את ה-458 ספצ'ייאלה.
לשני הדגמים הראשונים מנוע V8 בנפח 3.9 ליטר עם שני מגדשי טורבו המפיק 660 כ"ס. לגרסת ה"פיסטה" מנוע בנפח זהה אך הוא מפיק 720 כ"ס הודות לשימוש במגדש-על.
.jpg)
- GTC4Lusso - מכונית GT בעלת מרכב 3 דלתות בתצורת "שוטינג ברייק". הדגם הוצג בשנת 2016 והוא מחליף את ה-FF. הגרסה העיקרית היא בעלת מנוע V8 כפול מגדשים בנפח 3.9 ליטר המפיק 670 כ"ס. בנוסף מוצעת גרסת V12 עם מנוע 6.2 ליטר אטמוספירי שמפיק 680 כ"ס. בגרסת הטורבו הרכב מאיץ למאה תוך 3.4 שניות ומגיע ל-330 קמ"ש.
- F12 - מכונית ספורט בתצורת קופה 2 דלתות. לרכב מנוע אטמוספירי בנפח 6.3 ליטר שמפיק 379 כ"ס. הודות למרכב אלומיניום ומשקל נמוך הרכב מאיץ מאפס למאה קמ"ש תוך 2.9 שניות ומגיע ל-340 קמ"ש.
- 812 סופרפאסט - דגם שהוצג בתערוכת ז'נבה 2017 לרגל חגיגות ה-70 לחברה. לדגם מנוע אטמוספירי בנפח 6.5 ליטר בתצורת V12 המפיק 789 כ"ס. זהו המנוע האטמוספירי בעל יחס נפח/הספק הגבוה בעולם. הרכב מאיץ למאה תוך 2.9 שניות ומגיע למהירות מרבית של "יותר מ-340 קמ"ש", כלשון החברה.
- לה-פרארי - דגם ספורט-על (קטגוריה שנקראת גם hyper-car), שמתחרה בדגמים כון בוגאטי שירון. לרכב מנוע אטמוספירי בנפח 6.3 ליטר שיחד עם מנוע חשמלי הוא מפיק 963 כ"ס. הרכב מאיץ למאה תוך 2.9 שהיו ומגיע למהירות מרבית של 350 קמ"ש.
_01.jpg)
פרארי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרארי מיובאת לישראל על ידי חברת אוטו איטליה מאז שנת 2012. להלן נתוני מכירות בישראל של היבואן הרשמי:
| שנה | מכירות |
|---|---|
| 2012 | 12 |
| 2013 | 11 |
| 2014 | 7 |
| 2015 | 4 |
| 2016 | 9 |
| 2017 | 9 |
| 2018 | 9 |
| 2019 | 3[א] |
- ^ הנתונים כוללים את החודשים ינואר-מאי 2019
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוזיאון פרארי - המוזיאון של פרארי בעיר מראנלו
- פיורינו (מסלול מרוצים) - מסלול מרוצים המשמש את החברה לצורך בחינת דגמיה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרארי- דגם f-40 מידע רב וסרטון וידאו
- רוני שטרן, קנו לעצמכם מתנה לחג, באתר ישראל היום, 16 בספטמבר 2011
- תומר הדר, המכונית היקרה ביותר אי פעם? פרארי GTO 250 צפויה לשבור שיא עולמי, באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2016
פרארי, ברשת החברתית פייסבוק
פרארי, ברשת החברתית טוויטר
פרארי, ברשת החברתית אינסטגרם
פרארי, ברשת החברתית LinkedIn
פרארי, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ferrari Annual Report 2017
- ^ "Fiat Raises Stake In Ferrari to 90%". The New York Times Company. 8 בספטמבר 1988. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2014.
- ^ מיקי גרינפלד, מזנקת לוול סטריט: הנפקה מוצלחת לפרארי בניו יורק, כלכליסט, 21 באוקטובר 2015
- ^ Ferrari Annual Report 2015
- ^ Formula One's Most Valuable Teams: Red Bull, Mercedes On The Rise, Forbes, 12 November 2014
