מופנמות - מוחצנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממד המופנמות - מוחצנות בפסיכולוגיה נחשב לאחד מהממדים המרכזיים המאפיינים את האישיות ותאוריות תכונות רבות מתבססות עליו. כבר בגיל צעיר, ודאי שעם הכניסה לבית הספר, מורגשת חשיבותו הרבה של ממד זה בחייו של האדם היכול להשפיע במידה רבה על התנהגותו, גישתו לבעיות ונושאים שונים, סדרי עדיפויותיו, עיסוקיו ועוד.

האדם המופנם מפנה את האנרגיות שלו כלפי עצמו בעוד שהמוחצן מפנה אותן כלפי החברה. המופנם הוא מהורהר, זהיר, שקט. המוחצן הוא פטפטן, מלא חיים ואימפולסיבי. בעוד שצעיר מופנם יבלה את זמנו בחדר עם ספרים או מחשב, חברו המוחצן יעדיף מסיבות ופאבים. לא בהכרח משתייך אדם לאחד הקטבים, ויש שימצאו עצמם בעמדת ביניים בממד המופנמות - מוחצנות.

את הממד הגדיר קרל יונג, וזו אחת מתרומותיו החשובות ביותר לפסיכולוגיה, אחת מהפחות שנויות במחלוקת וכזו שעמדה במבחנים אמפיריים רבים. על פי תאוריית חמש התכונות הגדולות, המיקום בסולם המופנמות - מוחצנות הוא אחד מחמש התכונות המרכזיות המגדירות את האישיות.

מופנמים מול מוחצנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שאלות כמו:"האם היוזמה ביצירת קשר חברות חדש היא שלך", "האם אתה נוטה להתבלט באירועים חברתיים", "האם אתה פתוח בשיחות עם אחרים" יענו בדרך כלל מוחצנים בחיוב ומופנמים בשלילה. יש קשר כלשהו בין מופנמות לבין ביישנות אבל לא כל אדם מופנם הוא ביישן, ולא כל ביישנות נובעת ממופנמות[1]

במחקר בקרב סטודנטים נמצא שמוחצנים מאושרים יותר, סובלים פחות מפחד קהל, יוצאים יותר לדייטים, מבלים לבד פחות, צורכים יותר אלכוהול, מעשנים יותר, פעילים יותר מינית, אוהבים ללמוד עם מוזיקה ברקע ובעלי מספר חברים רב יותר. נראה שהם אפילו להוטים יותר אחר אוכל טוב ונהנים יותר מבדיחות גסות.

לעומת זאת, מופנמים מצליחים יותר בלימודים. רוב התלמידים שנדחים על ידי האוניברסיטאות הם מוחצנים. אוניברסיטאות ליגת הקיסוס בארצות הברית רואות במוחצנות תכונה חיובית ולעתים הכרחית.[1]

נראה שקל יותר להכניס מוחצנים למצב סוגסטיבי בהיפנוט או בתופעות של היסטריה מדבקת.

הנס אייזנק הוסיף לממד המופנמות - מוחצנות ממד של יציבות נפשית, גבוהה או נמוכה. כך נוצרים ארבעה סוגי אופי, המתאימים לסוגים שהצביעו עליהם היוונים הקדמונים. בעל האופי הפלגמטי, מופנם ויציב נפשי, הוא מהורהר, שולט בעצמו, אמין ורגוע. המופנם הנוירוטי, לעומת זאת, הוא לא חברותי, חרד ונוקשה. אייזנק הגדירו כ"מלנכולי". המוחצן היציב נפשית, האופטימי, הוא קליל, מלא חיים וחברותי. המוחצן הנוירוטי, מהיר החמה, הוא אגרסיבי ואימפולסיבי.

בתאוריית חמש התכונות הגדולות נוספים לממד המופנמות - מוחצנות וליציבות הנפשית עוד שלושה ממדי אישיות אחרים - נעימות, פתיחות מחשבתית ואחריות. ניתן לקשר את רוב רובן של התכונות המיוחסות לבני אדם עם חמש "התכונות הגדולות".

בחקר הרקע הביולוגי לאישיות המופנמת והמוחצנות נמצא שיש קשר בין הפעילות הדופמינרגית, הקשורה למרכזי התגמול וההנאה במוח לבין המיקום בממד המופנמות - מוחצנות. אלו הזקוקים לגירוי נמרץ יותר על מנת לעורר את מרכזי התגמול צפויים להיות בעלי אופי מוחצן יותר. על עובדה זו הצביע כבר הנס אייזנק: מופנמים מגיבים בעוררות גבוהה יותר לגירוי, ולפיכך מתקשים להתמודד עם גירוי רב מדי. העוררות הרלוונטית לציר המופנמות - מוחצנות היא עוררות חיובית של התרגשות ושמחה. עוררות לרגש שלילי קשורה יותר לנוירוטיות.

יש ראיות לכך שהמופנמים רגישים יותר ללחץ והמערכת החיסונית שלהם פגיעה יותר.

בראי התרבות וההגות האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהעיסוק המדעי השיטתי במסגרת הפסיכולוגיה במימד מופנמות-מוחצנות תחילתו רק בקרל יונג, הרי שתכונה זו, כמו תכונות אופי אחרות, זכתה ל"תצפיות" ותיאורים, בלתי מדעיים ככל שהיו, בקרב תרבויות שונות בהיסטוריה האנושית וקיבלה הד באותן התרבויות.

כאמור, מקור תאוריית התכונות המודרנית של אייזנק הוא בתורת היפוקרטס, שבה לא דובר במפורש על צמד התכונות דנן, אך ניתן לזהות בה שני סוגי מוחצנות ושני סוגי מופנמות. לפי הופסטדה[2] בתקופתנו התנהגויות מופנמות ומוחצנות מקבלות פירושים ושיפוטים שונים בתרבויות ובחברות שונות,[3] טוענת כי תרבות, ערכים וחברה משפיעים על ההתנהגות ועל המשמעות המיוחסת לדפוסי התנהגות שונים אצל בני אדם וילדים צעירים בפרט.

ישנן חברות המאמצות ערכים כלל קהילתיים, קולקטיבסטיים. "קולקטיביזם". בחברות אלו, בדרך כלל, אחדות החברה חשובה להישרדותה. תרבות קולקטיביסטית, מאופיינת בקבוצות חזקות ומלוכדות עם עזרה ודאגה הדדית. חברות אלו מעודדות ערכים של תלות חברתית, אחריות חברתית ומעודדות את היחיד לשרת את צורכי החברה, להתחשב באחר ולכבד סמכות. בחברות אלו תכונות כמו בישנות ומופנמות מוערכות יותר. לעומת זאת חברות המאמצות ערכים "אינדיבידואליסטיים". "אינדיבידואליזם". בהן הקשרים בין פרטים בחברה רופפים, חברה זו מעודדת למידה חברתית ועמידה בדרישות החברה על פני ההעדפות אישיות. ערכים "אינדיבידואליסטים" מעודדים נפרדות של הפרט. עידוד זכויות, ומימוש פוטנציאל אישי. החינוך מעודד חשיבה עצמאית ויצירתית. כך שמצופה מכל אחד לדאוג לעצמו או למשפחתו הקרובה. מדינות המתאפיינות במדד אינדיבידואליזם גבוה הן ארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה, וקנדה, ואילו מדינות שלהן מדד אינדיבידואליזם נמוך הן פנמה וונצואלה. כיום נבחנו גם הבדלים בין-תרבותיים בהתנהלות הארגון המודרני.

מופנמות מוחצנות באמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי אצל האמריקאים החיים "בחברה מוחצנת"[4] מתגמלת התנהגות מוחצנת הדוחה מופנמות.[5] הסיבה לכך היא כי ארצות הברית היא כיום תרבות המעריכה אישיות מוחצנת, ואילו בחלק מתרבויות אחרות אנשים מוערכים בשל "אישיותם הפנימית ויושרם המוסרי ".[6] תרבויות אחרות, כגון יפן ואזורים בהם שלטת הנצרות האורתודוקסית, הבודהיזם, הסופיות ועוד, תעודדנה הסתגרות. הבדלים תרבותיים אלה מנבאים את אושרו של הפרט. אנשים המדורגים בדרוג גבוהה יותר של מוחצנות הם אנשים מאושרים יותר בממוצע, ולהפך. חוקרים גילו כי אנשים המתגוררים באיים נוטים להיות פחות מוחצנים (יותר מופנמים) מאשר אלה חיים ביבשת, וכי אנשים שאבותיהם הינם תושבי האי במשך עשרים דורות נוטים להיות פחות מוחצנים. יתר על כן, אנשים המהגרים מן האיים ליבשת נוטים להיות מוחצנים יותר מאשר אנשים שנשארים על האיים.[7] בארצות הברית, החוקרים מצאו כי אנשים החיים במדינות במערב התיכון של צפון דקוטה, דרום דקוטה, נברסקה, מינסוטה, ויסקונסין, ואילינוי הראו ציונים גבוהים יותר מהממוצע של מוחצנות. יוטה ומדינות בדרום מזרח פלורידה וג'ורג'יה גם הראו ניקוד גבוה בתכונה זו. המדינות המופנמות ביותר בארצות הברית הן מרילנד, ניו המפשייר, אלסקה, וושינגטון, אורגון, ורמונט. אנשים שחיים במדינות הצפון המערביות של איידהו, מונטנה, ויומינג גם הם יחסית מופנמים.[8]

חינוך למופנמות מוחצנות בהקשר תרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהליך המוביל למיומנויות חברתיות זהה בתרבויות שונות אולם ההתייחסות להבדלים בין אישיים נבדלת בין חברות. ערכים אמונות, וגישות הוריות יכולים לעודד מיומנויות שונות והתנהגות חברתית שונה. בסין למשל ביישנותם של ילדים בעלי טמפרמנט עצור זוכה להערכה ועידוד על ידי ההורים והם זוכים להיות פופולרים בחברה. בצפון אמריקה ילדים ביישנים הנמנעים מתחרות הנם מקור דאגה להוריהם. הם חווים עצמם כחסרי יכולת חברתית לרוב אינם מקובלים בחברה ובגיל התבגרות עלולים לחוות תחושת בידוד ודיכאון[9] לפי יונג ופרגאסון,[10] באיטליה אשר שם הקשרים המשפחתיים מאופיינים בקשר הדוק, הורים ממעטים בחשיבות של קשרים חברתיים ומראים יחס פחות שלילי לדחייה חברתית. לעומת זאת הורים לילדים בצפון אמריקה מייחסים חשיבות רבה לקשרים חברתיים ומגיבים בחומרה לדחייה חברתית.[11] במחקר בו בדקו ערכים של הורים דתיים יהודים לבין הורים חילוניים ראו כי הורים חילוניים מייחסים ל"ביטוי העצמי" של ילדם ערך חשוב. לעומתם הורים דתיים אשר ראו בהשתלבות בקבוצה ובכך שילדם "לא יבלוט יותר מדי", ערך מוערך יותר. אימהות יפניות רואות מריבה בין ילדים כשלב נורמאלי בהתפתחות ללמידה של "איפוק ושליטה עצמית" אך זאת על מנת למנוע הסלמה. אמהות ישראליות ראו במריבה חלק מהותי ביחסים בין בני אדם בכול הגילים. הן ראו במריבה למידת דרכים ל"הגנה עצמית ולהישרדות".[12] כאשר נכנסים לגן ילדים בארצות שונות פעמים רבות הכללים, סדר היום והפעילויות דומים אך הגישות של המטפלים ומטפלות מעודדות התנהגויות וילדים בעלי טמפרמנט מסוים. במחקר בו בדקו התאמה בין טמפרמנט לערכים של מטפלות ומטפלים, אצל ילדים צעירים ישראלים ואמריקאים מעניין שילדים אשר הוגדרו כילדים "קלים" אצל האמריקאים הוגדרו על ידי הישראלים כילדים "צייתנים". ילדים פעילים יותר וסתגלניים פחות, יתאימו יותר לערכים הישראליים, ולחברה הנמצאת במצב חירום ומאוימת על ידי אויבים ומלחמות. לעומת זאת ילדים "קלים", סתגלנים יותר יקבלו עידוד אצל האמריקאים. בנוסף ראו כי בכיתות בישראל החלל בו הילדים משחקים גדול, יותר אפשרויות למשחקי חצר, ופחות מתן הוראות למשחק בתוך הכיתה. תנאים אלו הראו התאמה לילדים אקטיביים יותר. באמריקה מטפלים יבטאו יותר דאגה מילדים אקטיביים שאינם סתגלנים. בישראל מטפלות ומטפלים מודאגים יותר מילדים שקטים ושאינם אקטיביים[13] תרבות [עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוזן קיין, שקט: כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר, הוצאת מטר, 2001
  • רוזנטל, מ, גת, ל. וצור, ח. לא נולדים אלימים – החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
  • וארמה,ו,פ עולמו הפנימי של הילד הפגיע, הוצאת "אח" בע"מ, 1994
  • חגי, ע. ילד שלי מיוחד, מודן הוצאה לאור, 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Susan Cain, Quiet: The Power of Introverts
  2. ^ Geert Hofstede, The Confucius connection: From cultural roots to economic growth, MH Bond - Organizational dynamics, 1988 - Elsevie
  3. ^ "Urie Bronfenbrenner,ist, an Authority on Child Development". Retrieved 2013-10-01 American Psychologist. (1988). American Psycholog, 2013-10-0188, American Psychologist. (1988). American Psycholog
  4. ^ Diamond, Stephen A. (November 7, 2008), The Therapeutic Power of Sleep, . Psychology Today. Retrieved February 4, 2012.48
  5. ^ Jump up2012, "Quiet, Please: Unleashing 'The Power Of Introverts', NPR. January 30, 2012. Retrieved February 4
  6. ^ . ". Cain, Susan, The Power of Introverts, TED. Retrieved December 27, 2012
  7. ^ Fulmer, C. Ashley; Gelfand, Michele J.; Kruglanski, Arie W.; Kim-Prieto, Chu; Diener, Ed; Pierro, Antonio; Higgins, E. Tory, "On 'Feeling Right' in Cultural Contexts: How Person-Culture Match Affects Self-Esteem and Subjective Well-Being", (2010).. Psychological Science 21 (11): 1563–9
  8. ^ Rentfrow, Peter J.; Gosling, Samuel D.; Potter, Jeff (2008). ., "A Theory of the Emergence, Persistence, and Expression of Geographic Variation in Psychological Characteristics", Perspectives on Psychological Science 3 (5): 339–69
  9. ^ 5. רוזנטל, מ, גת, ל. וצור, ח. (2008)., לא נולדים אלימים – החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים., תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד., 2008
  10. ^ Burgess, K., Rubin, K.H., Cheah, C., & Nelson, L. (2001)1, Behavioral Inhibition, Social Withdrawal, and Parenting. Socially withdrawn children: Parenting and parent-child relationships., .In R. Crozier & L. E. Alden (Eds.), The self, shyness and social anxiety: A handbook of concepts, research, and interventions. New York: Wiley.P:1-31, 2001
  11. ^ Burgess, K., Rubin, K.H., Cheah, C., & Nelson, L.interventions. New York: Wiley.P: 1-31, Behavioral Inhibition, Social Withdrawal, and Parenting. Socially withdrawn children: Parenting and parent-child relationships, In R. Crozier & L. E. Alden (Eds.), The self, shyness and social anxiety: A handbook of concepts, research, and, 2001
  12. ^ רוזנטל, מ, גת, ל. וצור, ח. (2008)., לא נולדים אלימים – החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים., תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד., 2008
  13. ^ Klein, H. (1991) ., . Temper. mentand childhood groupץcare adjustment: A cross-cultural comparison, 211-224 ,6(2) , Early Childhood Research Quarterly