לדלג לתוכן

מופנמות ומוחצנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מופנמות - מוחצנות)

מופנמות ומוחצנותאנגלית: Extraversion and introversion) הוא אחד מהצירים המרכזיים של אפיון אישיות בתאוריות תכונות רבות בתחום הפסיכולוגיה של האישיות. כבר בגיל צעיר, ודאי שעם הכניסה לבית הספר, מורגשת חשיבותו הרבה של ממד זה בחייו של האדם היכול להשפיע במידה רבה על התנהגותו, גישתו לבעיות ונושאים שונים, סדרי עדיפויותיו, עיסוקיו ועוד.

האדם המופנם מפנה את האנרגיות שלו כלפי עצמו בעוד שהמוחצן מפנה אותן כלפי החברה. המופנם הוא מהורהר, זהיר, שקט. המוחצן הוא פטפטן, מלא חיים ואימפולסיבי. בעוד שצעיר מופנם יבלה את זמנו בחדר עם ספרים או מחשב, חברו המוחצן יעדיף מסיבות ופאבים. לא בהכרח כל אדם משתייך לאחד הקטבים, ויש שימצאו עצמם בעמדת ביניים בממד המופנמות - מוחצנות.

את הממד הגדיר קרל יונג, וזו אחת מתרומותיו החשובות ביותר לפסיכולוגיה, אחת מהפחות שנויות במחלוקת וכזו שעמדה במבחנים אמפיריים רבים. על פי תאוריית חמש התכונות הגדולות, המיקום בסולם המופנמות-מוחצנות הוא אחת מחמש התכונות המרכזיות המגדירות את האישיות.

מופנמים מול מוחצנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שאלות כמו: "האם אתה היוזם ביצירת קשר חברות חדש?", "האם אתה נוטה להתבלט באירועים חברתיים?", "האם אתה פתוח בשיחות עם אחרים?" יענו בדרך כלל מוחצנים בחיוב ומופנמים בשלילה. יש קשר כלשהו בין מופנמות לבין ביישנות אבל לא כל אדם מופנם הוא ביישן, ולא כל ביישנות נובעת ממופנמות[1].

הנס אייזנק הוסיף לממד המופנמות - מוחצנות ממד של יציבות נפשית, גבוהה או נמוכה. כך נוצרים ארבעה סוגי אופי, המתאימים לסוגים שהצביעו עליהם היוונים הקדמונים. בעל האופי הפלגמטי, מופנם ויציב נפשי, הוא מהורהר, שולט בעצמו, אמין ורגוע. המופנם הנוירוטי, לעומת זאת, הוא לא חברותי, חרד ונוקשה. אייזנק הגדירו כ"מלנכולי". המוחצן היציב נפשית, האופטימי, הוא קליל, מלא חיים וחברותי. המוחצן הנוירוטי, מהיר החמה, הוא אגרסיבי ואימפולסיבי.

בתאוריית חמש התכונות הגדולות נוספים לממד המופנמות - מוחצנות וליציבות הנפשית עוד שלושה ממדי אישיות אחרים - נעימות, פתיחות מחשבתית ואחריות. ניתן לקשר את רוב רובן של התכונות המיוחסות לבני אדם עם חמש "התכונות הגדולות".

בחקר הרקע הביולוגי לאישיות המופנמת והמוחצנות נמצא שיש קשר בין הפעילות הדופמינרגית, הקשורה למרכזי התגמול וההנאה במוח לבין המיקום בממד המופנמות - מוחצנות. אלו הזקוקים לגירוי נמרץ יותר על מנת לעורר את מרכזי התגמול צפויים להיות בעלי אופי מוחצן יותר. על עובדה זו הצביע כבר הנס אייזנק: מופנמים מגיבים בעוררות גבוהה יותר לגירוי, ולפיכך מתקשים להתמודד עם גירוי רב מדי. העוררות הרלוונטית לציר המופנמות - מוחצנות היא עוררות חיובית של התרגשות ושמחה. עוררות לרגש שלילי קשורה יותר לנוירוטיות.

במחקר נמצא שסטודנטים שהיו מוחצנים, הרגישו מאושרים יותר, סבלו פחות מפחד קהל, יצאו יותר לדייטים, פחות בילו לבד, צרכו יותר אלכוהול, עישנו יותר, היו יותר פעילים מינית, אהבו ללמוד עם מוזיקה ברקע ומספר חבריהם היה רב יותר. נראה שהיו אף להוטים יותר לאוכל טוב ונהנו יותר מבדיחות גסות.[דרוש מקור] לעומתם מופנמים הצליחו יותר בלימודים והישגיהם עלו על אלה של המוחצנים. רוב התלמידים שנדחים על ידי האוניברסיטאות הם מוחצנים. עם זאת באוניברסיטאות ליגת הקיסוס האמריקנית מעניקים העדפה מסוימת למוחצנים משום שפעילות חברתית מוגדרת כאחד הקריטריונים לקבלתם.[1]

יש טענה שהמופנמים רגישים יותר ללחץ, שהמערכת החיסונית שלהם פגיעה יותר ויש הטוענים שקל יותר להכניס מוחצנים למצב סוגסטיבי בהפנוט ובמצב של היסטריה מדבקת[דרוש מקור].

בראי התרבות וההגות האנושית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהעיסוק המדעי השיטתי בפסיכולוגיה בממד מופנמות-מוחצנות תחילתו רק בקרל יונג, הרי שתכונה זו כמו תכונות אופי אחרות, זכתה ל"תצפיות" ותיאורים (בלתי מדעיים ככל שיהיו) בתרבויות שונות בהיסטוריה האנושית וקיבלה הד באותן תרבויות.

כאמור, מקור תאוריית התכונות המודרנית של אייזנק הוא בתורת היפוקרטס, שם לא דובר במפורש על צמד התכונות הנ"ל, אך ניתן לזהות בה שני סוגי מוחצנות ושני סוגי מופנמות. חרט הופסטדה[2] טוען כי בתקופתנו התנהגויות מופנמות ומוחצנות מקבלות פירושים ושיפוטים שונים, בתרבויות ובחברות שונות.[3] תרבות, ערכים וחברה משפיעים על ההתנהגות ועל המשמעות המיוחסת לדפוסי התנהגות שונים אצל בני אדם בכלל, בייחוד אצל ילדים וצעירים.

ישנן חברות המאמצות ערכים כלל-קהילתיים, קולקטיביסטיים. בחברות אלו, בדרך כלל, אחדות החברה חשובה להישרדותה. תרבות קולקטיביסטית מאופיינת בקבוצות חזקות ומלוכדות, עם עזרה ודאגה הדדית. חברות אלו מעודדות ערכים של תלות חברתית ואחריות חברתית, ומעודדות את היחיד לשרת את צורכי החברה, להתחשב באחר ולכבד סמכות. בחברות אלו תכונות כמו ביישנות ומופנמות מוערכות יותר. מדינות המתאפיינות במדד אינדיבידואליזם נמוך הן פנמה וונצואלה. לעומת זאת בחברות המאמצות ערכים אינדיבידואליסטיים, הקשרים בין פרטים בחברה פחות חזקים; חברה כזו מעודדת נפרדות של הפרט, עידוד זכויות ומימוש פוטנציאל אישי, ובה החינוך מעודד חשיבה עצמאית ויצירתית - כך שמצופה מכל אחד לדאוג לעצמו ולמשפחתו הקרובה. מדינות המתאפיינות במדד אינדיבידואליזם גבוה הן ארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה וקנדה. כיום נבחנים גם הבדלים בין-תרבותיים בהתנהלות הארגון המודרני.

מופנמות ומוחצנות באמריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי האמריקאים חיים "בחברה מוחצנת"[4] המתגמלת התנהגות מוחצנת הדוחה מופנמות[5], זאת משום שהתרבות האמריקאית מעריכה אישיות מוחצנת, ואילו בחלק מהתרבויות האחרות מעריכים אנשים בשל "אישיותם הפנימית ויושרם המוסרי".[6] תרבויות אחרות, כמו ביפן ובאזורים בהם שלטת הנצרות האורתודוקסית, הבודהיזם וכו', תעודדנה מופנמות והסתגרות. שאלה פתוחה היא כיצד הבדלים בין תרבויות משפיעים על מידת אושרו של הפרט, הן על אלה שמקבלים את הנורמות הקיימות בחברתם והן על אלה שמתנהגים אחרת מהנורמה החברתית המצופה מהם.

בארצות הברית חוקרים מצאו כי אנשים החיים במדינות במערב התיכון של דקוטה הצפונית, דרום דקוטה, נברסקה, מינסוטה, ויסקונסין, ואילינוי הראו ציוני מוחצנות גבוהים מהממוצע. גם ביוטה ובמדינות בדרום מזרח, פלורידה וג'ורג'יה, נמצא ניקוד גבוה בתכונה זו. המדינות המופנמות ביותר בארצות הברית לפי מחקר זה הן מרילנד, ניו המפשייר, אלסקה, וושינגטון, אורגון, ורמונט. אנשים שחיים במדינות הצפון המערביות של איידהו, מונטנה, ויומינג גם הם יחסית מופנמים.[7]

חוקרים גילו כי אנשים המתגוררים באיים נוטים להיות מופנמים יותר מתושבי היבשת, וכי אנשים שאבותיהם היו תושבי האי במשך דורות רבים נוטים להיות מופנמים יותר. יתר על כן, אנשים שהיגרו מהאיים ליבשת נוטים להיות מוחצנים יותר מאלה שנשארו לגור באיים.[8]

היחס למופנמות ומוחצנות בתרבויות שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהליך המוביל למיומנויות חברתיות זהה בתרבויות שונות, אך ההתייחסות להבדלים בין אישיים נבדלת בין חברות. ערכים, אמונות, וגישות הוריות יכולים לעודד מיומנויות שונות והתנהגות חברתית שונה. בסין למשל ביישנותם של ילדים בעלי טמפרמנט עצור זוכה להערכה ועידוד על ידי ההורים וגם לפופולריות בחברה. בצפון אמריקה ילדים ביישנים הנמנעים מתחרות הם מקור דאגה להוריהם - הם חווים עצמם כחסרי יכולת חברתית, לרוב אינם מקובלים בחברה, ובגיל התבגרות חלקם עלולים לחוות תחושת בידוד ודיכאון[9] לפי יונג ופרגאסון,[10] באיטליה, שם הקשרים המשפחתיים מאופיינים בקשר הדוק, הורים ממעיטים בחשיבות הקשרים החברתיים ומראים יחס פחות שלילי לדחייה חברתית. לעומת זאת הורים לילדים בצפון אמריקה מייחסים חשיבות רבה לקשרים חברתיים ומגיבים בחרדה לדחייה חברתית.[11]

במחקר בישראל כשבדקו ערכים אצל הורים יהודים דתיים ואצל הורים חילוניים, ראו כי הורים חילוניים מייחסים לביטוי העצמי של ילדיהם ערך חשוב, בעוד שהורים דתיים ראו חשיבות בהשתלבות בקבוצה, ובכך שילדם "לא יבלוט יותר מדי". אימהות יפניות רואות מריבה בין ילדים כשלב נורמלי בהתפתחות של למידת "איפוק ושליטה עצמית", זאת כדי למנוע הסלמה. אמהות ישראליות ראו במריבה חלק מהותי ביחסים בין בני אדם בכול הגילים, וכן ראו במריבה למידת דרכים ל"הגנה עצמית ולהישרדות".[12]

כשנכנסים לגן ילדים בארצות שונות, הכללים, סדר היום והפעילויות דומים, אך גישת המטפלים והמטפלות מעודדת התנהגויות וילדים בעלי טמפרמנט מסוים. במחקר בו בדקו התאמה בין טמפרמנט לערכים של מטפלים אצל ילדים ישראלים ואמריקאים - ילדים שהוגדרו כ"קלים" אצל האמריקאים, הוגדרו כ"צייתנים" אצל הישראלים. ילדים פעילים יותר וסתגלנים פחות, יתאימו יותר לערכים הישראליים, ולחברה הנמצאת במצב חירום ומאוימת על ידי אויבים ומלחמות. לעומת זאת ילדים "קלים", סתגלנים יותר יקבלו עידוד אצל האמריקאים. בנוסף ראו כי בכיתות בישראל החלל בו הילדים משחקים גדול, יש יותר אפשרויות למשחקי חצר, ופחות מתן הוראות למשחק בתוך הכיתה. תנאים אלו הראו התאמה לילדים אקטיביים יותר. באמריקה מטפלים יביעו דאגה מילדים אקטיביים שאינם סתגלנים; בישראל מטפלות ומטפלים מודאגים יותר מילדים שקטים ושאינם אקטיביים.[13]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סוזן קיין, שקט: כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר, הוצאת מטר, 2001
  • רוזנטל, מ, גת, ל. וצור, ח. לא נולדים אלימים – החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
  • וארמה, ו,פ עולמו הפנימי של הילד הפגיע, הוצאת "אח" בע"מ, 1994
  • חגי, ע. ילד שלי מיוחד, מודן הוצאה לאור, 2005

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 Susan Cain, Quiet: The Power of Introverts
  2. Geert Hofstede, The Confucius connection: From cultural roots to economic growth, MH Bond - Organizational dynamics, 1988 - Elsevie
  3. "Urie Bronfenbrenner,ist, an Authority on Child Development". Retrieved 2013-10-01 American Psychologist. (1988). American Psycholog, 2013-10-0188, American Psychologist. (1988). American Psycholog
  4. Diamond, Stephen A. (November 7, 2008), The Therapeutic Power of Sleep, . Psychology Today. Retrieved February 4, 2012.48
  5. Jump up2012, "Quiet, Please: Unleashing 'The Power Of Introverts', NPR. January 30, 2012. Retrieved February 4
  6. . ". Cain, Susan, The Power of Introverts, TED. Retrieved December 27, 2012
  7. Rentfrow, Peter J.; Gosling, Samuel D.; Potter, Jeff (2008). ., "A Theory of the Emergence, Persistence, and Expression of Geographic Variation in Psychological Characteristics", Perspectives on Psychological Science 3 (5): 339–69
  8. Fulmer, C. Ashley; Gelfand, Michele J.; Kruglanski, Arie W.; Kim-Prieto, Chu; Diener, Ed; Pierro, Antonio; Higgins, E. Tory, "On 'Feeling Right' in Cultural Contexts: How Person-Culture Match Affects Self-Esteem and Subjective Well-Being", (2010).. Psychological Science 21 (11): 1563–9
  9. 5. רוזנטל, מ, גת, ל. וצור, ח. (2008)., לא נולדים אלימים – החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים., תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד., 2008
  10. Burgess, K., Rubin, K.H., Cheah, C., & Nelson, L. (2001)1, Behavioral Inhibition, Social Withdrawal, and Parenting. Socially withdrawn children: Parenting and parent-child relationships., .In R. Crozier & L. E. Alden (Eds.), The self, shyness and social anxiety: A handbook of concepts, research, and interventions. New York: Wiley.P:1-31, 2001
  11. Burgess, K., Rubin, K.H., Cheah, C., & Nelson, L.interventions. New York: Wiley.P: 1-31, Behavioral Inhibition, Social Withdrawal, and Parenting. Socially withdrawn children: Parenting and parent-child relationships, In R. Crozier & L. E. Alden (Eds.), The self, shyness and social anxiety: A handbook of concepts, research, and, 2001
  12. רוזנטל, מ, גת, ל. וצור, ח. (2008)., לא נולדים אלימים – החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים., תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד., 2008
  13. Klein, H. (1991) ., . Temper. mentand childhood groupץcare adjustment: A cross-cultural comparison, 211-224 ,6(2) , Early Childhood Research Quarterly