מורינה
מורינה הייתה אוניית מעפילים, שאורגנה על ידי אנשי המוסד לעלייה ב' של "ההגנה".
תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מורינה" אורגנה בעקבות המידע שהגיע אל אנשי המוסד לעלייה ב' בשנת 1943, לפיו ממשלת בריטניה קיבלה החלטה סודית לאפשר לכל יהודי אשר יגיע לטורקיה להמשיך ולעלות לארץ ישראל. ההחלטה המריצה את אנשי המוסד לעלייה ב' לארגן אוניות להבאת היהודים לטורקיה. באוגוסט 1944 ארגן המוסד לעלייה ב' שלושה כלי שיט להעברת יהודים מרומניה לטורקיה. תחת המרשל יון אנטונסקו הייתה רומניה בעלת ברית של גרמניה הנאצית[1], והמסע מרומניה לטורקיה תוכנן מתוך הנחה שהבריטים יאפשרו לנוסעים להמשיך בדרכם לארץ ישראל.
ב-3 באוגוסט 1944 הפליגו מנמל קונסטנצה ברומניה שלוש אוניות: "מורינה" כשעל סיפונה 308 מעפילים, "בולבול", שעל סיפונה היו 390 מעפילים, ו"מפקורה" שעליה היו כ-315 מעפילים. האוניות הפליגו יחד.
"מורינה" ו"בולבול" הגיעו בשלום לאיסטנבול, ומשם נסעו המעפילים ברכבת לארץ ישראל; ואילו "מפקורה" הותקפה על ידי צוללת 25 מייל צפונית מזרחית מהנמל הטורקי אינאדה (İğneada), במערב הים השחור, וטבעה. הגרמנים סברו שהיו בה קצינים פולנים שהיו בדרכם לצבאות בעלות הברית. יש הטוענים שלא הייתה זו צוללת גרמנית אלא צוללת רוסית (ShCh-215)[2]