מפקורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוח הנצחה לנספים במפקורה בבית הכנסת בית יעקב יוסף - הרב צבי גוטמן בתל אביב
מצבה לזכר הנספים באונייה מפקורה בבית הקברות היהודי בבוקרשט.
אנדרטה באשדוד לנספים באניות סטרומה ומפקורה
אנדרטה במוזיאון ההעפלה על שם משה סנה המנציחה את הקורבנות בספינות המעפילים שטבעו בדרכן לארץ

מֶפְקוּרֶה (Mefküre) הייתה אוניית מעפילים שהפליגה מרומניה לטורקיה באוגוסט 1944, וטובעה בדרכה על ידי צוללת. מתוך למעלה משלוש מאות נוסעים, רק חמישה שרדו.

מסעה והטבעתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקורה הייתה אונייה ולה שני תרנים אשר נבנתה בשנת 1929, ומשקלה היה 120 טון.[1] באוגוסט 1944, ארגן המוסד לעלייה ב' שלוש אוניות להעברת יהודים מרומניה לטורקיה. תחת שלטונו של יון אנטונסקו, הייתה רומניה בעלת בריתה של גרמניה, והמסע מרומניה לטורקיה תוכנן[2] מתוך הנחה שהבריטים יאפשרו לנוסעים לעלות משם לארץ ישראל.

ב-3 באוגוסט 1944, הפליגו מנמל קונסטנצה הספינות "מורינה", שנשאה 308 מעפילים, "בולבול", שנשאה 390 מעפילים, ו"מפקורה", שנשאה מעל 300 מעפילים.[3] ב-5 באוגוסט, כארבעים דקות לאחר חצות במערב הים השחור בסמוך לנמל הטורקי אִינֵאָדָה (אנ'), נורו על "מפקורה" פגזי תותח מצוללת, והיא טבעה. ה"בולבול" הצליחה למשות חמישה נוסעים של ה"מפקורה", ובין השאר דווח על נוסע של ה"בולבול" שקפץ למים כדי להציל נוסעים שקפצו למים,[4] אך כל שאר הנוסעים נספו. בין הנוסעים, שהיו בעיקר עולים יהודים, היו על הספינה גם חמישה קצינים בכירים מצבא פולין, מהם שניים ניצלו בשחייה. אחד הקצינים הציל גם אישה צעירה שהתעלפה, ובנוסף לשלושת אלה, ניצלו גם בני זוג בשם פולופ (Fullop), אשר לבשו חגורות הצלה. כמו כן, ניצלו גם שישה מלחים טורקים שהשתמשו בסירת ההצלה היחידה שהייתה על סיפון ה"מפקורה".[5]

לאורך שנים רבות נטען שהאונייה טובעה על ידי צוללת גרמנית. לעומת זאת, בדיווחים אחרים נטען שהייתה זו דווקא צוללת רוסית (ShCh-215) שהטביעה את האונייה[6], בשל טעות בזיהוי או מתוך כוונות זדון. מחקר עדכני מדווח ש"מפקורה" אכן טובעה על ידי ספינה גרמנית, והצוללת הרוסית דווקא פגעה באחת הספינות הגרמניות שארבו לספינות המעפילים.[דרוש מקור]

יהודים רבים סיפרו כיצד ניצלו חייהם הודות לכך שברגע האחרון לא עלו על האונייה, אם משום שהגיעו מאוחר והופנו לאוניות אחרות או עקב אירועים אחרים כמו מחלה שמנעה השתתפות בנסיעה.[7]

ייצוגיה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי רסל, תיק "מפקורה": תולדות אנית מעפילים שטובעה בים השחור על ידי הגרמנים בשנת 1944. הוועדה לפעולות רוחניות בין יהודי רומניה, 1981.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפקורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורם קניוק [http://books.google.com/books?id=qBn6nYBK6XQC ,הספר Commander of the Exodus, הוצאת Grove Press שנת 2001 ע' 161.
  2. ^ בדיעבד, היה זה ימים ספורים לפני הדחתו של אנטונסקו מהשלטון.
  3. ^ עדויות שונות מזכירות בין 315-380 מעפילים.
  4. ^ קוטאש, שמואל (ג'ורג), באתר יזכור.
  5. ^ ראו:ISRO-PRESS סוגיות היסטוריות - "הטרגדיה של מפקורה: כמה שאלות היסטוריות" (ברומנית).
  6. ^ מידע על הצוללת, באתר uboat. (באנגלית)
  7. ^ עדות של צבי סגל; סיפור דומה סופר על ידי הרב חיים דרוקמן על עצמו; בש, דויד (דונדי), אתר יזכור; "סבתא, ספרי לי על חייך!"
  8. ^ שמות רחובות בירושלים, באתר עיריית ירושלים.
  9. ^ גן "אנית מפקורה", אתר ראשונים
  10. ^ פנים חדשות לגן מפקורה הוותיק
  11. ^ סיפורו המדהים של ברוך וינד, באתר "אשדוד 10", 15 באפריל 2015
  12. ^ מרב יודילוביץ', פורסמה רשימת הפרוייקטים התיעודיים שזכו בתמיכת הקרן החדשה, באתר ynet, 11 בינואר 2004