מורתזא ניי-דאווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מורתזא ניי-דאווד

מורתזא ניי-דאוודפרסית: مرتضی نی‌داوود;‏ Morteza Neydavoud;‏ 1900 - 31 ביולי 1990) היה מוזיקאי ונגן טאר יהודי-איראני, הנחשב לאחד מגדולי היוצרים של מוזיקה פרסית קלאסית במאה ה-20.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורתזא ניי-דאווד נולד באספהאן בשנת 1900 למשפחת מוזיקאים. אביו, באלא ח'אן, היה נגן טומבק (אנ') (סוג של תוף פרסי). אביו לא רצה שיהפך למוזיקאי, אך לאחר שהתעקש, אביו התרצה והביא אותו ללמוד מכמה מהמוזיקאים הפרסים הגדולים של התקופה, כגון אקא חוסיין-קולי ודרוויש ח'אן. הוא החל ללמוד נגינה על טאר בגיל 16, ובאופן יוצא דופן הגיע לרמת מאסטר ("אוסתאד") כבר בגיל 20. אחיו מוסא ניי-דאווד היה גם הוא מוזיקאי ידוע, והאחים שיתפו פעולה בהופעות ובהקלטות רבות.

ניי-דאווד פתח בית ספר למוזיקה בטהרן, בשם "מדרסה דרוויש" על שם המורה שלו דרוויש ח'אן. הוא גילה, לימד ושיתף פעולה עם כמה מהמוזיקאים הפרסים הגדולים של המחצית הראשונה של המאה ה-20. הופעתו המשותפת הראשונה בשנת 1924 עם הזמרת קמר אלמלוכ וזירי (قمرالملوک وزیری) (אנ') נחשבת לציון דרך בהיסטוריה של המוזיקה האיראנית, שכן הייתה זו הפעם הראשונה שבה אישה הופיעה ללא רעלה בפני קהל מעורב של נשים וגברים. משנת 1926 ועד סיום שיתוף הפעולה המוזיקלי ביניהם, ניי-דאווד ווזירי פרסמו למעלה מ-100 אלבומים משותפים בקסטות והיו המוזיקאים האיראנים המוקלטים ביותר בזמנם. בהמשך נידאוויד שיתף פעולה גם עם מספר זמרות ומוזיקאים מפורסמים נוספים.

בשנת 1940, ביחד עם עוד מספר מוזיקאים איראנים מפורסמים, הוא הצטרף לסגל של "רדיו טהרן", שם עבד כשש שנים. לאחר מכן הוא צמצם את פעילותו המוזיקלית ואת הופעותיו מול קהל, ועבר ללמד מוזיקה לקבוצה נבחרת של תלמידים במקביל לניהול חנות קסטות ורדיו בשדרות פירדוסי בטהרן. הופעתו הפומבית האחרונה בפני קהל הייתה בשנת 1959, לזכר תלמידתו ושותפתו לשעבר קמר אלמלוכ וזירי, שנפטרה מעט קודם לכן בגיל צעיר.

סגנונו של ניי-דאווד בנגינה בטאר היה ייחודי. למעשה, הוא יצר סגנון חדש הנקרא על שמו. אחת מיצירותיו הנודעות ביותר היא תסניף (מקביל לבלדה) בשם "ציפור של שחר" (مرغ سحر) עם מילים מאת המשורר הפרסי מוחמד תקי בהאר (محمد تقی بهار) (אנ'), בלדה הנחשבת לקאנונית במוזיקה הפרסית הקלאסית. בתוכנית בטלוויזיה האיראנית ששודרה בשנת 2013 ועסקה בשירים האיראניים האהובים ביותר של כל הזמנים ("ماندگارترین ترانه‌های ایرانی" בערוץ הבידור הפרסי מנוטו), השיר "ציפור של שחר" דורג במקום ה-16.[2]

תרומתו לשימור מסורות המוזיקה הפרסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניי-דאווד נחשב לבעל בקיאות עצומה במוזיקה הפרסית הקלאסית. המוזיקה הפרסית מבוססת על מספר מלודיות ("גושה") קלאסיות, שנלמדו ממורה לתלמיד והשתמרו לאורך דורות רבים כמסורת אוראלית. רפרטואר של המלודיות הקלאסיות נקרא רדיף (אנ'). היות שניי-דאווד נחשב לאחד המוזיקאים הבקיאים ביותר במלודיות הללו, הוא התבקש על ידי משרד החינוך והתרבות של איראן להקליט רדיף המורכב מהמלודיות שהוא מכיר. "רדיף ניי-דאווד" הוא הארוך ביותר שהוקלט עד היום, וכולל 297 מהמלודיות המסורתיות. הוא שודר בהמשכים מדי שבוע במשך 18 חודשים ברדיו האיראני משנת 1969, והקלטה מלאה שלו שמורה בארכיון משרד החינוך האיראני.[1] בכך הוא הרים תרומה משמעותית לשימור המסורת המוזיקלית הפרסית שהשתמרה עד אותה עת רק כמסורת אוראלית ולכן הייתה מצויה בסכנת שכחה. "רדיף ניי-דאווד" אף יותר ארוך ושלם מאלה שחיברו המאסטרים הגדולים של המוזיקה הפרסית במאה ה-19. התמורה היחידה שקיבל ניי-דאווד עבור הקלטת ה"רדיף" היא עותק יחיד שלם משל עצמו של ההקלטות. את העותק הזה החליט לתרום לאוניברסיטה העברית בירושלים בשנות השמונים.[1][3] בשנת 2005 "מכון מהור" לתרבות ואמנות בטהרן לקח את ההקלטות ולראשונה עשה מהן העתקים להפצה.

לאחר המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979 היגר לארצות הברית והתיישב בסן פרנסיסקו. הוא נפטר שם בשנת 1990, בגיל 90.

יצירות נודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • تصنیف مرغ سحر
  • تصنیف شاه من، ماه من
  • تصنیف مرغ حق
  • تصنیف آتش دل
  • پیش درآمد اصفهان
  • اجرای مفصل گوشه‌ها که توسط مؤسسهٔ ماهور منتشر شده‌است.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Houman Sarshar. "Naydāvūd, Murtażā Khān." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
  2. ^ ماندگارترین ترانه‌های ایرانی (برنامه تلویزیونی) ویکی‌پدیا
  3. ^ ניתן להאזין ליצירה דרך אתר "מרחב" של הספרייה הלאומית.