מיקונוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקונוס (יחידה אזורית)
Περιφερειακή ενότητα
 Μύκονος
Mykonos, chora 01.JPG
מרחובות העיר מיקונוס, בירת היחידה האזורית
מדינה יווןיוון  יוון
מחוז דרום הים האגאי
חבל ארץ האיים הקיקלדים
רשויות מוניציפליות ביחידה האזורית 1. מיקונוס
בירת היחידה האזורית מיקונוס
שטח 05.2 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ ביחידה האזורית 10,134 (2011)
 ‑ צפיפות 96 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 37°27′00″N 25°20′00″E / 37.45°N 25.333333333333°E / 37.45; 25.333333333333 קואורדינטות: 37°27′00″N 25°20′00″E / 37.45°N 25.333333333333°E / 37.45; 25.333333333333 
http://www.mykonos.gr/

2011 Dimos Mykonou.png


מיקומה של היחידה האזורית של מיקונוס (מסומנת באדום) במחוז דרום הים האגאי
2011 Dimi Mykonou numbered.svg
החלוקה המנהלית של מיקונוס לרשויות מוניציפליות.

מיקונוסיוונית: Μύκονος) הוא אי יווני בים האגאי, השייך לארכיפלג האיים הקיקלאדיים, ומהווה, יחד עם דלוס, ריניה ומספר איים לא מיושבים אחרים, יחידה אזורית נפרדת במחוז דרום הים האגאי. מיקונוס שוכן בין האי איקרה במזרח, נקסוס ופארוס בדרום, סירוס במערב, וטינוס בצפון מערב. שטח היחידה הכולל עומד על 105.2 קמ"ר, ושטח האי עצמו עומד על 86 קמ"ר. אכלוסיית היחידה, המרוכזת כמעט כולה[1] באי מיקונוס בלבד, מונה 10,134 נפשות, נכון ל-2011.

העיר הגדולה באי, שהיא גם עיר הבירה של היחידה האזורית, קרויה אף היא "מיקונוס" ולעתים "חורה", והיא שוכנת בחלקו המערבי של האי. ישנם כ-10 יישובים נוספים באי מלבד הבירה, כאשר היישוב המשמעותי היחיד שלא שוכן לשפת הים הוא אנו-מרה, המרוחק כ-9 קילומטר מהעיר מיקונוס.

מיקונוס מהווה את אחד ממוקדי המשיכה העיקריים לתיירות ביוון. העירום בחופים מקובל והוא הפך ליעד של תיירות מין הומוסקסואלית.

האי דלוס, השייך ליחידה האזורית, וממוקם כשלושה ק"מ צפונית מזרחית לאי מיקונוס, מילא תפקיד חשוב מבחינה מדינית, דתית ותרבותית ביוון העתיקה, בשל כך שנחשב למקום לידתם של האלים אפולו וארטמיס. דלוס המודרני מהווה מוקד משיכה תיירותי בשל עושרו באוצרות ארכאולוגיים, ובשנת 1990 הוכרז כאתר מורשת עולמית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקונוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באי דלוס מתגוררים כעשרה עד עשרים איש המופקדים על שמירת האתר הארכאולוגי ועל תחזוקתו.