פרובינציות פולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ההסבר על בעלי התפקידים מבולגן וחוזר על עצמו.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מבחינה אדמיניסטרטיבית פולין מחולקת ל-16 פרובינציותפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה). חלוקה זו נכנסה לתוקף החל מה-1 בינואר 1999 עם כניסתה לתוקף של הרפורמה במנהל האזרחי. חלוקה זו החליפה את החלוקה הקודמת, שנוצרה ב-1 ביולי 1975, בה חולקה פולין ל-49 פרובינציות. שטחן של הפרובינציות נע בין כ-9,500 קמ"ר (אופולה) ל-35,000 קמ"ר (מזוביה), ואוכלוסייתן נעה בין כמיליון (אופולה גם כן) ללמעלה מחמישה מיליון (מזוביה גם כן). שם הפרובינציה נקבע בדרך כלל על פי שם היסטורי של האזור, כאשר לכל פרובינציה יש עיר בירה, בדרך כלל העיר הגדולה, שבה ממוקמים מוסדות הממשל המקומיים.[1]

לצד תפקידי פיקוח ובקרה, לפרובינציות ישנן גם סמכויות מינהל מסוימות בנושאי פנים. בראש כל פרובינציה עומד מושל (wojewoda, וויווד) הממונה על ידי ראש ממשלת פולין.

בנוסף קיים תפקיד המרשל (Marszałek Województwa) שהוא ראש הממשלה ברמת הפרובינציה. המרשל נבחר על ידי הפרלמנט המקומי ברוב מוחלט של קולות. בהמשך המועצה האזורית בוחרת סגן מרשל וחברי מועצה אחרים רק לבקשת המרשל ברוב פשוט של קולות בהצבעה חשאית. המרשל מנהל את ענייני האקטואליה ומייצג אותם בחוץ. ניתן לבחור את המרשל, סגן מרשל ובעלי תפקידים אחרים גם אם הם לא חברי הפרלמנט המקומי. הרשות המבצעת של הממשל העצמי היא המקבילה של ממשלה ארצית ברמת הפרובינציה. המועצה מורכבת מחמישה חברים, כולל את מרשל (כיו"ר), סגן מרשל או 2 סגנים (סגן יו"ר) וחברים אחרים. גזבר הרשות משתתף בעבודת המועצה בתפקיד מייעץ. המועצה היא גוף קולקטיבי, החלטות מתקבלות ברוב קולות רגיל בנוכחות לפחות מחצית מהרכב הוועד המנהל בהצבעה גלויה, אלא אם כן החוק קובע הצבעה חשאית. במקרה של מספר שווה של קולות, מרשל הרשות מכריע את ההצבעה.

הרשות המחוקקת (sejmik województwa), הנבחרת בידי התושבים ובראשה עומד יושב הראש. גודל הרשות משתנה לפי כמות האוכלוסייה, ונע בין 30 ל-51 חברים.

הפרובינציה מתחלקת למחוזות (powiat - powiaty) והללו למועצות אזוריות (gmina - gminy).

הפרובינציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל פרובינציה ראש הממשלה (מרלש) מושל (וויווד) סימון שטח בקמ"ר אוכלוסייה (2022)[2] צפיפות לקמ"ר אחוז עירוניים תמ"ג לנפש באירו לשנת 2021[דרוש מקור] עיר בירה
POL województwo mazowieckie COA.svg
מזוביה
mazowieckie
אדם סטרוזיק

(מפלגת העם הפולנית

PSL)

קונסטנטי רדזיוויל (מפלגת חוק וצדק)
MA
35,558
5,432,000
153
64.2%
56,500
ורשה
POL województwo śląskie COA.svg
שלזיה
śląskie
יקוב חלסטובסקי

(מפלגת חוק וצדק

PIS)

ירוסלב וייצ'ורק

(מפלגת חוק וצדק)

SL
12,333
4,501,000
364
77.3%
46,000
קטוביץ
POL województwo wielkopolskie COA.svg
פולין גדול
wielkopolskie
מראק ווז'ניאק

(מפלגת המצע האזרחי

PO)

לוקש

מיקולאיצ'יק

(מפלגת חוק וצדק)

WP
29,826
3,486,000
117
55.2%
49,500
פוזנן
POL województwo małopolskie COA.svg
פולין קטן
małopolskie
וויטולד קוזלובסקי

(מפלגת חוק וצדק

PIS)

פיוטר צ'וויק

(מפלגת חוק וצדק)

MP
15,183
3,399,000
225
48.7%
45,000
קרקוב
POL województwo dolnośląskie COA.svg
שלזיה תחתית
dolnośląskie
צזארי פז'בלסקי

(פעילי ממשל מקומי שאינם מפלגתיים

BS)

ירוסלב אוברמסקי

(מפלגת חוק וצדק)

DS
19,947
2,903,000
145
69.3%
52,000
ורוצלב
POL województwo łódzkie COA.svg
לודז'
łódzkie
גז'גוז' שרייבר

(מפלגת חוק וצדק

PIS)

טוביאש בוכנסקי

(מפלגת חוק וצדק)

LD
18,219
2,443,000
134
63.3%
38,900
לודז'
POL województwo pomorskie COA.svg
פומרניה
pomorskie
מייצ'סלב שטרוק

(מפלגת המצע האזרחי

PO)

דריוש דרליך

(מפלגת חוק וצדק)

PM
18,310
2,355,000
128
65.0%
47,200
גדנסק
POL województwo lubelskie COA.svg
לובלין
lubelskie
ירוסלב סטביארסקי

(מפלגת חוק וצדק

PIS)

לך שפרבסקה

(מפלגת חוק וצדק)

LU
25,122
2,104,000
83
46.3%
29,800
לובלין
POL województwo podkarpackie COA.svg
פודקרפאטי
podkarpackie
ולדיסלב אורטיל

(מפלגת חוק וצדק

PIS)

אווה לניארט

(מפלגת חוק וצדק)

PK
17,846
2,098,000
119
41.4%
31,500
ז'שוב
POL województwo kujawsko-pomorskie COA.svg
קויאוויה-פומרניה
kujawsko-pomorskie
פיוטר צאובצקי

(מפלגת המצע האזרחי

PO)

מיקולאי בוגדנוביץ'

(מפלגת חוק וצדק)

KP
17,969
2,056,000
115
59.3%
41,500
בידגושץ'[3], טורון[4]
POL województwo zachodniopomorskie COA.svg
פומרניה המערבית
zachodniopomorskie
אולגרד גבלביץ'

(מפלגת המצע האזרחי

PO)

טומאש הינץ

(מפלגת חוק וצדק)

ZP
22,892
1,694,000
74
68.7%
41,200
שצ'צ'ין
POL województwo warmińsko-mazurskie COA.svg
ורמיה-מזוריה
warmińsko-mazurskie
גוסטב בז'ז'ין

(מפלגת העם הפולנית

PSL)

ארתור חוייצקי

(מפלגת חוק וצדק)

WM
24,173
1,423,000
59
59.2%
27,200
אולשטין
POL województwo świętokrzyskie COA.svg
שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה
świętokrzyskie
אנדז'יי בנטקובסקי

(מפלגת חוק וצדק

PIS)

זביגנייב קוניוש

(מפלגת חוק וצדק)

SK
11,711
1,216,000
105
44.7%
30,000
קיילצה
POL województwo podlaskie COA.svg
פודלסיה
podlaskie
ארתור קושיצקי

(מפלגת חוק וצדק

PIS)

בוהדן פשקובסקי

(מפלגת חוק וצדק)

PD
20,187
1,182,000
58
60.4%
31,200
ביאליסטוק
POL województwo lubuskie COA.svg
לובוש
lubuskie
אלז'יאבתה (אליזבת)

פולק

(מפלגת המצע האזרחי

PO)

ולדיסלב דאיצ'אק

(מפלגת חוק וצדק)

LB
13,988
995,000
72
63.1%
37,000
גוז'וב ויילקופולסקי[3], ז'לונה גורה[4]
POL województwo opolskie COA.svg
אופולה
opolskie
אנדז'יי בולה

(מפלגת המצע האזרחי

PO)

אדריאן צ'ובאק

(מפלגת חוק וצדק)

OP
9,412
966,000
104
52.1%
40,200
אופולה
Herb Polski.svg
פולין
Polska
מתאוש מורבייצקי

(מפלגת חוק וצדק

PIS)

PL
312,679
38,179,800
123
60.4%
46,500
ורשה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים ובראשית העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-14, חולקה המדינה הפולנית למספר ווייוודות. במהלך קיומו של האיחוד הפולני-ליטאי הייתה פולין מחולקת ל-22 ווייוודות, כאשר 11 מהם היו כפופות ליחידת העל "פולין קטן" (Małopolska) ו-11 נוספות ל"פולין גדול" (Wielkopolska). עם התפרקותה הסופית של פולין בשנת 1795, נטמעה פולין במדינות הסובבות אותה: האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. החל משנת 1815, הוגדרה הנחלה הרוסית בפולין כפולין הקונגרסאית, ולהכלה נהנו הפולנים באזור זה מאוטונומיה מסוימת תחת האימפריה הרוסית. במסגרת זאת שנה לאחר מכן ב-1816 תיקנו הרוסים בפולין שלטון מקומי, וזו חולקה לשמונה ווייוודות. חלוקה זו הייתה בתוקף עד ל-1837, אז שונתה החלוקה ומעתה נקראו הווייוודות "גוברנייה" (Guberniya). ב-1844 מספר הגוברניות קטן לחמישה בלבד. לאחר כישלון מרד ינואר בשנת 1863, רפורמה נוספת נעשתה ומספר הגוברניות הוכפל לעשרה.

בעת החדשה המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כינון הרפובליקה הפולנית השנייה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, חולקה המדינה ל-16 ווייוודות (לא כולל ורשה שקיבלה מעמד מיוחד כעיר נפרדת, ושלזיה שקיבלה מעמד אוטונומי. השיטה כונתה 15+1+1 בגלל שני המחוזות הנפרדים). חלוקה זו נשארה בתוקף עד 1939, אז נכבשה פולין על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות. עם תום מלחמת העולם השנייה (1945) זכתה פולין העצמאות מחודשת, והוקמה בה הרפובליקה העממית הפולנית, אשר זו הייתה נתונה למרות סובייטית. עם כינון המדינה מחדש חולקה פולין ל-14 ווייוודות ושתי ערים שזכו למעמד מיוחד והוגדרו כערים חופשיות - ורשה ולודז'. בשנת 1957 זכו גם שלוש ערים נוספות - ורוצלב, קרקוב ופוזנן - במעמד של עיר חופשית, ואלו הופרדו מהווייוודות להן השתייכו קודם לכן. כמו כן נוספו עוד שתי ווייוודות חדשות

ב-1975 רפורמה במנהל האזרחי של הרפובליקה חילקה את המדינה מחדש ל-49 ווייוודות קטנות, כשסמכויותיהם של ראשי הפרובינציות מוגבלות יותר, וללא חלוקה לשלוש דרגות (במקום חלוקה למחוזות ולרשויות מקומיות, חולקו הווייוודות רק לקומונות). חלוקה זו בוטלה לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית, ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1999, כאשר מאז חלוקתה המנהלית של פולין לא השתנתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרובינציות פולין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעט קויאוויה-פומרניה, וכן לובוש - שהן בעלות שתי ערי בירה, כשבאחת יושב המושל ובשנייה המועצה.
  2. ^ [1]
  3. ^ 1 2 מקום מושבו של ראש הפרובינציה
  4. ^ 1 2 מקום מושבה של מועצת המחוז