פרובינציות פולין
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ההסבר על בעלי התפקידים מבולגן וחוזר על עצמו. | |
מבחינה אדמיניסטרטיבית פולין מחולקת ל-16 פרובינציות (בפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה). חלוקה זו נכנסה לתוקף החל מה-1 בינואר 1999 עם כניסתה לתוקף של הרפורמה במנהל האזרחי. חלוקה זו החליפה את החלוקה הקודמת, שנוצרה ב-1 ביולי 1975, בה חולקה פולין ל-49 פרובינציות. שטחן של הפרובינציות נע בין כ-9,500 קמ"ר (אופולה) ל-35,000 קמ"ר (מזוביה), ואוכלוסייתן נעה בין כמיליון (אופולה גם כן) ללמעלה מחמישה מיליון (מזוביה גם כן). שם הפרובינציה נקבע בדרך כלל על פי שם היסטורי של האזור, כאשר לכל פרובינציה יש עיר בירה, בדרך כלל העיר הגדולה, שבה ממוקמים מוסדות הממשל המקומיים.[1]
לצד תפקידי פיקוח ובקרה, לפרובינציות ישנן גם סמכויות מינהל מסוימות בנושאי פנים. בראש כל פרובינציה עומד מושל (wojewoda) הממונה על ידי ראש הממשלה. בנוסף קיימים תפקיד המרשל (Marszałek Województwa) שהוא ראש הממשלה ברמת הפרובינציה, והרשות המחוקקת (sejmik województwa), הנבחרת בידי התושבים ובראשה עומד יושב הראש.
כמו כן קיימת רשות מבצעת (zarząd województwa) שנבחרה על ידי אותה אספה, בראשותו של המרשל.
גודל המועצה משתנה לפי כמות האוכלוסייה, ונע בין 30 ל-51 חברים. הפרובינציה מתחלקת למחוזות (powiat - powiaty) והללו למועצות אזוריות (gmina - gminy).
בפולנית מכונות הפרובינציות "ווייוודות" (Województwo); מקור המונח במילה wojewoda ("וויווד"), שמשמעותו בשפות סלאביות שונות "מצביא" (בהשאלה, ברומנית: נסיך).
המושל הממונה על ידי ראש הממשלה:
מושל הממונה על ידי ראש ממשלת פולין (Wojewoda) הוא תפקיד בשלטון המקומי בפולין, הם משמשים כמפקחים על מועצות מקומיות המנהלות עצמית, ואינם ניתנים לעניין הבוחרים המקומיים אלא כנציגים / שליחים של מועצת השרים של הממשלה המרכזית. הם ממונים על ידי יו"ר מועצת השרים ובין משימותיהם העיקריות: בקרה תקציבית ופיקוח על הקוד המינהלי.
המרשל:
מרשל (פולנית: marszałek województwa) הוא ראש הממשלה ברמת המחוז עבור כל אחת משש עשרה פרובינציות פולין שנבחרו על ידי חברי מועצה מהאסיפה הפרובינציאלית, המרשל הוא ראש הוועד המנהל הקולקטיבי, המשמש כקבינט דה פקטו.
סיים הפרובינציה:
סיים הפרובינציה (פולנית: Sejmik Województwa) הוא הרשות המחוקקת ברמת הפרובינציה הוא דן בענייני פנים וחוקים פנימיים.
הרשות המבצעת:
הרשות המבצעת (פולנית: zarząd województwa)
מועצת הרשות - הרשות המבצעת של הממשל העצמי, שהיא המקבילה של מועצת השרים (הממשלה) ברמת הפרובינציה.
היא מורכבת מחמישה חברים, כולל את מרשל (כיו"ר), סגן מרשל או 2 סגנים (סגן יו"ר) וחברים אחרים. גזבר הרשות משתתף גם בעבודת מועצת הניהול בתפקיד מייעץ.
המרשל נבחר על ידי הפרלמנט ברוב מוחלט של קולות. ואז, המועצה האזורית בוחרת סגן מרשל וחברי מועצה אחרים רק לבקשת המרשל ברוב פשוט של קולות בהצבעה חשאית. המרשל מנהל את ענייני האקטואליה ומייצג אותם בחוץ. ניתן לבחור את המרשל, סגן מרשל וחברי דירקטוריון אחרים מחוץ לפרלמנט הרשות.
מועצת ההנהלה היא גוף קולקטיבי, החלטות מתקבלות ברוב קולות רגיל בנוכחות לפחות מחצית מהרכב הוועד המנהל בהצבעה גלויה, אלא אם כן החוק קובע הצבעה חשאית. במקרה של מספר שווה של קולות, מרשל הרשות מכריע את ההצבעה.
הפרובינציות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סמל | פרובינציה | ראש הממשלה | רשות מחוקקת | מושל (הממונה על ידי ראש ממשלת פולין) | סימון | שטח בקמ"ר | אוכלוסייה (2014)[2] | צפיפות לקמ"ר | אחוז עירוניים | תמ"ג לנפש באירו לשנת 2021[דרוש מקור] | עיר בירה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
mazowieckie |
אדם סטרוזיק
(מפלגת העם הפולנית PSL) |
Sejmik Województwa Mazowieckiego
(הסיים של מזוביה) |
קונסטנטי רדזיוויל (מפלגת חוק וצדק) | 56,500 | ||||||
 |
śląskie |
יקוב חלסטובסקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
Sejmik Województwa Śląskiego
(הסיים של שלזיה). |
ירוסלב וייצ'ורק
(מפלגת חוק וצדק) |
46,000 | ||||||
 |
wielkopolskie |
מראק ווז'ניאק
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
Sejmik Województwa Wielkopolskiego
(הסיים של פולין גדול) |
לוקש
מיקולאיצ'יק (מפלגת חוק וצדק) |
49,500 | ||||||
 |
małopolskie |
וויטולד קוזלובסקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
Sejmik Województwa
Małopolskiego (הסיים של פולין קטן) |
פיוטר צ'וויק
(מפלגת חוק וצדק) |
45,000 | ||||||
 |
dolnośląskie |
צזארי פז'בלסקי
(פעילי ממשל מקומי שאינם מפלגתיים BS) |
Sejmik Województwa Dolnośląskiego
(הסיים של שלזיה תחתית) |
ירוסלב אוברמסקי
(מפלגת חוק וצדק) |
52,000 | ||||||
 |
łódzkie |
גז'גוז' שרייבר
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
Sejmik Województwa Łódzkiego
(הסיים של פרובינציית לודז') |
טוביאש בוכנסקי
(מפלגת חוק וצדק) |
38,900 | ||||||
 |
pomorskie |
מייצ'סלב שטרוק
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
Sejmik Województwa Pomorskiego
(הסיים של פומרניה) |
דריוש דרליך
(מפלגת חוק וצדק)
|
47,200 | ||||||
 |
lubelskie |
ירוסלב סטביארסקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
Sejmik Województwa Lubelskiego
(הסיים של פרובינציית לובלין) |
לך שפרבסקה
(מפלגת חוק וצדק) |
29,800 | ||||||
 |
podkarpackie |
ולדיסלב אורטיל
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
Sejmik Województwa Podkarpackiego
(הסיים של פודקרפטי) |
אווה לניארט
(מפלגת חוק וצדק) |
31,500 | ||||||
 |
kujawsko-pomorskie |
פיוטר צאובצקי
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
Sejmik Województwa Kujawsko-Pomorskiego
(הסיים של קויאווה-פומרניה) |
מיקולאי בוגדנוביץ'
(מפלגת חוק וצדק) |
41,500 | ||||||
 |
zachodniopomorskie |
אולגרד גבלביץ'
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
Sejmik Województwa Zachodniopomorskiego
(הסיים של פומרניה המערבית) |
טומאש הינץ
(מפלגת חוק וצדק) |
41,200 | ||||||
 |
warmińsko-mazurskie |
גוסטב בז'ז'ין
(מפלגת העם הפולנית PSL) |
Województwo warmińsko-mazurskie
(הסיים של ורמיה מזוריה) |
ארתור חוייצקי
(מפלגת חוק וצדק) |
27,200 | ||||||
 |
świętokrzyskie |
אנדז'יי בנטקובסקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
Sejmik Województwa Świętokrzyskiego
(הסיים של שווינטוק'זסקיה) |
זביגנייב קוניוש
(מפלגת חוק וצדק) |
30,000 | ||||||
 |
podlaskie |
ארתור קושיצקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
Sejmik Województwa Podlaskiego
(הסיים של פודלסיה) |
בוהדן פשקובסקי
(מפלגת חוק וצדק) |
31,200 | ||||||
 |
lubuskie |
אלז'יאבתה (אליזבת)
פולק (מפלגת המצע האזרחי PO) |
Sejmik Województwa Lubuskiego
(הסיים של לובוש) |
ולדיסלב דאיצ'אק
(מפלגת חוק וצדק) |
37,000 | ||||||
 |
opolskie |
אנדז'יי בולה
(מפלגת המצע האזרחי PO) |
Sejmik Województwa Opolskiego
(הסיים של אופולה) |
אדריאן צ'ובאק
(מפלגת חוק וצדק) |
40,200 | ||||||
 |
Polska |
מתאוש מורבייצקי
(מפלגת חוק וצדק PIS) |
Sejm Rzeczypospolitej Polskiej
(הסיים של הרפובליקה הפולנית) |
46,500 |
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי הביניים ובראשית העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מהמאה ה-14, חולקה המדינה הפולנית למספר ווייוודות. במהלך קיומו של האיחוד הפולני-ליטאי הייתה פולין מחולקת ל-22 ווייוודות, כאשר 11 מהם היו כפופות ליחידת העל "פולין קטן" (Małopolska) ו-11 נוספות ל"פולין גדול" (Wielkopolska). עם התפרקותה הסופית של פולין בשנת 1795, נטמעה פולין במדינות הסובבות אותה: האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. החל משנת 1815, הוגדרה הנחלה הרוסית בפולין כפולין הקונגרסאית, ולהכלה נהנו הפולנים באזור זה מאוטונומיה מסוימת תחת האימפריה הרוסית. במסגרת זאת שנה לאחר מכן ב-1816 תיקנו הרוסים בפולין שלטון מקומי, וזו חולקה לשמונה ווייוודות. חלוקה זו הייתה בתוקף עד ל-1837, אז שונתה החלוקה ומעתה נקראו הווייוודות "גוברנייה" (Guberniya). ב-1844 מספר הגוברניות קטן לחמישה בלבד. לאחר כישלון מרד ינואר בשנת 1863, רפורמה נוספת נעשתה ומספר הגוברניות הוכפל לעשרה.
בעת החדשה המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם כינון הרפובליקה הפולנית השנייה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, חולקה המדינה ל-16 ווייוודות (לא כולל ורשה שקיבלה מעמד מיוחד כעיר נפרדת, ושלזיה שקיבלה מעמד אוטונומי. השיטה כונתה 15+1+1 בגלל שני המחוזות הנפרדים). חלוקה זו נשארה בתוקף עד 1939, אז נכבשה פולין על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות. עם תום מלחמת העולם השנייה (1945) זכתה פולין העצמאות מחודשת, והוקמה בה הרפובליקה העממית הפולנית, אשר זו הייתה נתונה למרות סובייטית. עם כינון המדינה מחדש חולקה פולין ל-14 ווייוודות ושתי ערים שזכו למעמד מיוחד והוגדרו כערים חופשיות - ורשה ולודז'. בשנת 1957 זכו גם שלוש ערים נוספות - ורוצלב, קרקוב ופוזנן - במעמד של עיר חופשית, ואלו הופרדו מהווייוודות להן השתייכו קודם לכן. כמו כן נוספו עוד שתי ווייוודות חדשות
ב-1975 רפורמה במנהל האזרחי של הרפובליקה חילקה את המדינה מחדש ל-49 ווייוודות קטנות, כשסמכויותיהם של ראשי הפרובינציות מוגבלות יותר, וללא חלוקה לשלוש דרגות (במקום חלוקה למחוזות ולרשויות מקומיות, חולקו הווייוודות רק לקומונות). חלוקה זו בוטלה לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית, ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1999, כאשר מאז חלוקתה המנהלית של פולין לא השתנתה.
הפרובינציות של פולין בין 1975–1999, בשלהי הרפובליקה העממית הפולנית ובראשית הרפובליקה הפולנית השלישית
הפרובינציות של פולין בין 1957–1975, בראשית הרפובליקה העממית הפולנית
הפרובינציות של פולין בין 1921–1939, ברפובליקה הפולנית השנייה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
| חלוקה מינהלית של מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
|
