ישראל שלום יוסף פרידמן – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אזור |
←תולדותיו: הגהה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד ב[[פוטיק]], אחוזת רבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[יצחק פרידמן (בוהוש)|יצחק פרידמן]] האדמו"ר מבוהוש ולשיינא רחל, בתו של רבי דוד הגר מ[[חסידות זבלטוב|זבלטוב]]. נקרא על שם אבי סבו, רבי [[ישראל מרוז'ין]] ובנו רבי [[שלום יוסף מסדיגורה]], שנולד ביום לידתו. נישא למלכה, בתו של רבי משה אברהם צוקרמן מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. לאחר נישואיו התגורר אצל חמיו, וקיבל ממנו את הטלית והתפילין של [[הבעל שם טוב]], שקיבלם בירושה מרבי [[ברוך ממז'יבוז']]. לאחר פטירת אביו מונה לממלא מקומו. כל זמן שאחיו שהו בבוהוש, סירב להתנהג בגינוני אדמו"רות, מלבד נטילת [[קוויטל]]אך. ב[[י"ז בשבט]] [[תרס"ו]] התאלמן ונישא בשנית למלכה בת רבי יוסף מ[[חסידות רימנוב|רימנוב]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה תקופה ב[[רימנוב]] אצל חמיו, שם לא התנהג באדמו"רות, אך לאחר תקופה החלו להגיע אליו חסידים רבים והוא עזב את העיר. |
נולד ב[[פוטיק]], אחוזת רבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[יצחק פרידמן (בוהוש)|יצחק פרידמן]] האדמו"ר מבוהוש ולשיינא רחל, בתו של רבי דוד הגר מ[[חסידות זבלטוב|זבלטוב]]. נקרא על שם אבי סבו, רבי [[ישראל מרוז'ין]] ובנו רבי [[שלום יוסף מסדיגורה]], שנולד ביום לידתו. נישא למלכה, בתו של רבי משה אברהם צוקרמן מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. לאחר נישואיו התגורר אצל חמיו, וקיבל ממנו את הטלית והתפילין של [[הבעל שם טוב]], שקיבלם בירושה מרבי [[ברוך ממז'יבוז']]. לאחר פטירת אביו מונה לממלא מקומו. כל זמן שאחיו שהו בבוהוש, סירב להתנהג בגינוני אדמו"רות, מלבד נטילת [[קוויטל]]אך. ב[[י"ז בשבט]] [[תרס"ו]] התאלמן ונישא בשנית למלכה בת רבי יוסף מ[[חסידות רימנוב|רימנוב]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה תקופה ב[[רימנוב]] אצל חמיו, שם לא התנהג באדמו"רות, אך לאחר תקופה החלו להגיע אליו חסידים רבים והוא עזב את העיר. |
||
יחד עם אחיו עמד בנשיאות [[כולל רומניה]] ובימיו נבנו בארץ ישראל ששה בתי כנסת של חסידי בוהוש, ארבעה בצפת, |
יחד עם אחיו עמד בנשיאות [[כולל רומניה]] ובימיו נבנו בארץ ישראל ששה בתי כנסת של חסידי בוהוש, ארבעה בצפת, וכן בטבריה ובירושלים. הקים ישיבה ראשונה באזור בוהוש, בשם "בית ישראל". הישיבה הייתה תחת פיקוחו האישי, וחתניו (לימים ממלאי מקומו) כיהנו כמשגיחים. |
||
דברי תורתו יצאו בשנת [[תשל"ט]], מכתבי החסידים, בספר '''פאר ישראל''' ובהוצאה מחודשת בשנת [[תשס"ט]]. בין חסידיו היה רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]] מסקולען. |
דברי תורתו יצאו בשנת [[תשל"ט]], מכתבי החסידים, בספר '''פאר ישראל''' ובהוצאה מחודשת בשנת [[תשס"ט]]. בין חסידיו היה רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]] מסקולען. |
||
גרסה מ־03:53, 29 בדצמבר 2013
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (י"ג בתשרי תרט"ז, 1855 -כ"ג בניסן תרפ"ג, 1923, הפאר ישראל) היה האדמו"ר השני מבוהוש.
תולדותיו
נולד בפוטיק, אחוזת רבי ישראל מרוז'ין, לרבי יצחק פרידמן האדמו"ר מבוהוש ולשיינא רחל, בתו של רבי דוד הגר מזבלטוב. נקרא על שם אבי סבו, רבי ישראל מרוז'ין ובנו רבי שלום יוסף מסדיגורה, שנולד ביום לידתו. נישא למלכה, בתו של רבי משה אברהם צוקרמן מרשקוב. לאחר נישואיו התגורר אצל חמיו, וקיבל ממנו את הטלית והתפילין של הבעל שם טוב, שקיבלם בירושה מרבי ברוך ממז'יבוז'. לאחר פטירת אביו מונה לממלא מקומו. כל זמן שאחיו שהו בבוהוש, סירב להתנהג בגינוני אדמו"רות, מלבד נטילת קוויטלאך. בי"ז בשבט תרס"ו התאלמן ונישא בשנית למלכה בת רבי יוסף מרימנוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה תקופה ברימנוב אצל חמיו, שם לא התנהג באדמו"רות, אך לאחר תקופה החלו להגיע אליו חסידים רבים והוא עזב את העיר.
יחד עם אחיו עמד בנשיאות כולל רומניה ובימיו נבנו בארץ ישראל ששה בתי כנסת של חסידי בוהוש, ארבעה בצפת, וכן בטבריה ובירושלים. הקים ישיבה ראשונה באזור בוהוש, בשם "בית ישראל". הישיבה הייתה תחת פיקוחו האישי, וחתניו (לימים ממלאי מקומו) כיהנו כמשגיחים.
דברי תורתו יצאו בשנת תשל"ט, מכתבי החסידים, בספר פאר ישראל ובהוצאה מחודשת בשנת תשס"ט. בין חסידיו היה רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען.
לא השאיר בנים, ושני חתניו-אחייניו, רבי מנחם מנדל פרידמן (בעלה של בלומה רייזל) ורבי דוד טברסקי (בעלה של גיטל), מילאו את מקומו. שתי בנות נוספות היו חוה לאה אשת רבי יעקב יוסף טברסקי מסטניסלב, בנו של רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה שהתאלמן בחיי חמיו והשנייה אשת רבי גדליה אהרן רבינוביץ ממונוסטריץ'.