מנזר הלזריסטים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:31, 21 ביולי 2015

מנזר הלזריסטים הוא בניין ברחוב אגרון (מספר 20) בירושלים (בית ישעיהו), שנבנה מראשיתו כבית חולים למצורעים, וכיום פועל בבנין מסדר דומיניקני.

הבניין נבנה במאה התשע עשרה כבית חולים למצורעים. היוזמה להקמת הבניין באה מאציל גרמני בשם פון פקנברינק שביקר בירושלים בשנת 1866 והזדעזע ממצבם של המצורעים בעיר. הוא תרם סכום כסף ובאמצעות סכום הכסף הזה נרכש המגרש בסמיכות לבריכת ממילא והוקם הבניין. הבניין תוכנן על ידי קונרד שיק כבניין בן קומה אחת ובו שמונה חדרים, מטבח וחדר רחצה. בשנת 1870 הסתבר שהבניין צר מלהכיל את מצורעי ירושלים והוחל בבניית בית החולים למצורעים שבשכונת טלביה. בשנת 1887 נחנך הבניין החדש בטלביה ובית החולים למצורעים עבר למשכנו החדש. לאחר מכן שימש הבניין ברחוב אגרון כפנסיון בשם 'פנסיון וילאמס'.

היות שהתרומה להקמת הבניין נמסרה לידיו של הבישוף הפרוטסטנטי סמואל גובאט, היה הבניין חלק מרכושה של הבישופות הפרוטסטאנטית של ירושלים. באותה העת איגדה בתוכה הבישופות גרמנים ואנגלים יחדיו. לאחר פירוקה של הבישופות והתפצלותה לשתי כנסיות נפרדות, אנגלית וגרמנית, עברה הבעלות על המבנה לידי הקונסוליה הגרמנית של ירושלים.

בשנת 1904 רכשו הנזירים הלזריסטים את המבנה ובשנת 1906 נפתח בבניין סמינר תאולוגי. בשנת 1913 נוספו לבניין הקומה השנייה והשלישית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התגוררו במבנה חיילים טורקים, ולאחר כיבוש ירושלים בידי הכוחות הבריטיים היה המבנה בשימושה של יחידת אספקה של הצבא הבריטי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה שבו למבנה הנזירים הלזריסטים. המבנה שופץ והוקם בית תפילה בחלקו המזרחי. הנזירים הלזריסטים שוכנים במבנה עד היום. בחלק אחר של המבנה מתגוררים נזירים דומיניקנים. בשנת 1962 נקרא האב מרסל דיבואה לעמוד בראש קבוצת הנזירים שפעלה בבניין. הבניין מצוי ברשימת האתרים לשימור בתוכנית המתאר המקומית של עיריית ירושלים.

החל משנת 2006 מושכר חלק ניכר של הבניין לקונסוליה האמריקאית השוכנת בבניין השכן, שנזקקה להרחבת שטח למשרדיה. שני המתחמים חוברו בגשר ארעי, ובחזית המנזר מתנוסס דגל ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''מנזר [[מסדר סנט לזרוס|הלזריסטים]]''' הוא בניין ברחוב אגרון (מספר 20) ב[[ירושלים]] ('''בית ישעיהו'''), שנבנה מראשיתו כ[[בית חולים]] ל[[צרעת|מצורעים]], וכיום פועל בבנין מסדר [[דומיניקנים|דומיניקני]].
-הבניין נבנה ב[[המאה התשע עשרה|מאה התשע עשרה]] כ[[בית חולים]] ל[[צרעת|מצורעים]]. היוזמה להקמת הבניין באה מאציל גרמני בשם פון פקנברינק שביקר בירושלים בשנת [[1866]] והזדעזע ממצבם של המצורעים בעיר. הוא תרם סכום כסף ובאמצעות סכום הכסף הזה נרכש המגרש בסמיכות ל[[בריכת ממילא]] והוקם הבניין. הבניין תוכנן על ידי [[קונרד שיק]] כבניין בן קומה אחת ובו שמונה חדרים, מטבח וחדר רחצה. בשנת [[1807]] הסתבר שהבניין צר מלהכיל את מצורעי ירושלים והוחל בבניית [[בית החולים הנסן|בית החולים למצורעים]] שבשכונת [[טלביה]]. בשנת [[1887]] נחנך הבניין החדש בטלביה ובית החולים למצורעים עבר למשכנו החדש. לאחר מכן שימש הבניין ברחוב אגרון כ[[פנסיון]] בשם 'פנסיון וילאמס'.
+הבניין נבנה ב[[המאה התשע עשרה|מאה התשע עשרה]] כ[[בית חולים]] ל[[צרעת|מצורעים]]. היוזמה להקמת הבניין באה מאציל גרמני בשם פון פקנברינק שביקר בירושלים בשנת [[1866]] והזדעזע ממצבם של המצורעים בעיר. הוא תרם סכום כסף ובאמצעות סכום הכסף הזה נרכש המגרש בסמיכות ל[[בריכת ממילא]] והוקם הבניין. הבניין תוכנן על ידי [[קונרד שיק]] כבניין בן קומה אחת ובו שמונה חדרים, מטבח וחדר רחצה. בשנת [[1870]] הסתבר שהבניין צר מלהכיל את מצורעי ירושלים והוחל בבניית [[בית החולים הנסן|בית החולים למצורעים]] שבשכונת [[טלביה]]. בשנת [[1887]] נחנך הבניין החדש בטלביה ובית החולים למצורעים עבר למשכנו החדש. לאחר מכן שימש הבניין ברחוב אגרון כ[[פנסיון]] בשם 'פנסיון וילאמס'.
 היות שהתרומה להקמת הבניין נמסרה לידיו של ה[[בישוף]] ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]] [[סמואל גובאט]], היה הבניין חלק מרכושה של הבישופות הפרוטסטאנטית של ירושלים. באותה העת איגדה בתוכה הבישופות [[גרמניה|גרמנים]] ו[[אנגליה|אנגלים]] יחדיו. לאחר פירוקה של הבישופות והתפצלותה לשתי כנסיות נפרדות, אנגלית וגרמנית, עברה הבעלות על המבנה לידי ה[[קונסוליה]] הגרמנית של ירושלים.