ברוך מאיר יעקב שוחט

תבנית:מחפש מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות. הרב ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט (ניו יורק, י"ז בכסלו תשט"ו, 10 בדצמבר 1954) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות קרלין סטולין, נכד לאדמו"ר מקרלין הקודם, רבי יוחנן פרלוב.

ביוגרפיה

נולד בניו יורק לעזרא שוחט ופייגא שוחט-פרלוב, בת האדמו"ר רבי יוחנן מקרלין.

כשמונה שנים לאחר פטירת סבו האדמו"ר רבי יוחנן מקרלין, שנפטר בשנת תשט"ז, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו"ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר כבן תשע (כונה "ינוקא"). צוות מחנכים נסע לארצות הברית להכינו ולהדריכו לקבלת האדמורו"ת. בילדותו למד בתלמוד תורה של חסידי סטולין בניו יורק.

רוב זקני החסידות העדיפו שנה קודם לכן לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו"ר. בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין.

בשנת תשל"ד נישא בשנית בארצות הברית לחיה מרים, בת הרב משה דוד שטיינוורצל, ראש ישיבת באבוב.

הנהגתו

החל להנהיג את חסידות קרלין בשלבים. כשהיה נער בן תשע התקבלה ההחלטה שהוא יקבל את תפקיד האדמו"רות. בשנת תשכ"ד הגיע בליווי הוריו בפעם הראשונה לארץ ישראל. הוא נסע עם קהל עדתו לצפון למקומות הקדושים בצפון הארץ וביקר בקבר סבו הקבור בבית הקברות העתיק בטבריה קיים יומן המתעד את הביקור ההיסטורי. שמחת הבר מצווה שלו התקיימה בבית המדרש המרכזי של החסידות בירושלים.

בשמחת נישואיו קיבל לראשונה את כתב ההכתרה, שעליו היו חתומים קהילות וראשי חסידות קרלין סטולין, ומאז החל רשמית להנהיג את החסידות.

בשנת תשמ"ה פרש ממוסדות העדה החרדית שבירושלים והחל לקחת למוסדותיו כספים מרשויות המדינה. בעקבות זאת פרשה מן החסידות קבוצת חסידים בראשות הרב יוסף ציינוירט ופתחה קהילה נפרדת, לימים מינו לאדמו"ר את הרב אברהם חנון.

בשנת תשנ"א עלה לישראל והתיישב בירושלים. בשנת תשנ"ו עבר להתגורר בגבעת זאב והקים שם קריה בשם "פרי הארץ". שם קיימת קהילה בת מאה משפחות, ובעתיד ייבנה בגבעת זאב בית הכנסת המרכזי של החסידות.

בשנת תשנ"ו הכתיר בביתו את אחיו הרב יוחנן שוחט לאדמו"ר מלוצק, ואף עודד חלק מחסידיו לעזור לאחיו לבסס את קהילתו.

האדמו"ר נוסע מדי שנה בו' באייר לארצות הברית לקבר דודו האדמו"ר יעקב חיים בדטרויט, ובי"ז בסיוון למלינוב לקבר האדמו"ר בעל הבית אהרן מקרלין.

פעלו

בתקופת הנהגתו גדלה חסידות קרלין והיא מונה כיום קרוב לאלפיים משפחות, רובן מתגוררות בישראל - ירושלים, גבעת זאב, מודיעין עילית, ביתר עילית, בני ברק וטבריה, וכן ריכוזים בבורו פארק, מונסי וליקווד שבארצות הברית, ובשכונת סטמפורד היל שבלונדון. הוא עודד את חסידיו לפתח את היישוב הישן בטבריה ולחדש את קהילות החסידים שגרו בעיר.

כשהחל גל העלייה לאחר קריסת ברית המועצות בשנת 1991 שלח האדמו"ר שליחים כדי להביא לישראל נערים ונערות יהודים ולקרבם ליהדות. הוא הקים להם בישראל מוסדות לבנים "לציון ברינה" ולבנות "בת ציון". בקייב שבאוקראיינה פתח מוסדות העומדים בנשיאותו.

האדמו"ר ממעט להשתתף באירועים ציבוריים ומקפיד שלא יצלמוהו. חסידות קרלין אינה נוקטת קו רשמי בפוליטיקה הארצית עקב צוואת סבו האדמו"ר רבי יוחנן, אולם רוב חסידי קרלין תומכים באגודת ישראל. השקפתו הפוליטית היא ימנית, ובתקופת תוכנית ההתנתקות דיבר רבות על הצורך לעזור ולהתפלל על היהודים המגורשים מגוש קטיף.

ילדיו

• הרב דוד יהושע שוחט
• בתו הנשואה לשרגא פייביל רוזנבוים
• בתו הנשואה למשה וויליגר
• יוחנן שוחט, חתן האדמו"ר מדזיקו'ב
• ישראל חיים שוחט, חתן הרב זאב טווערסקי מרחמסטריווקא
• בתו הנשואה ליצחק קוריץ
• בתו הנשואה לאשר אנשיל איכנשטיין בן האדמו"ר מטריסק
• אהרן שוחט
• שלמה שוחט
• אשר שוחט
• בתו הנשואה לצבי יהודה שפירא
• משה צבי שוחט
• בתו הנשואה לאלימלך ניישלאס