גבעת זאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבעת זאב
Givat Zev COA.png
Givat Zeev Givon.jpg
גבעת זאב, מבט מנבי סמואל. למעלה, שכונות הקבע. באמצע, בצמוד לכביש, מחנה גבעון
שם בערבית جبعات زئيف
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יוסי אברהמי
גובה ממוצע ‎731‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 16,865 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎117
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.6%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 3,781 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎48
תחום שיפוט 4,460 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎203
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
גבעת זאב
גבעת זאב
31°51′26″N 35°10′05″E / 31.8571359947191°N 35.1680951359801°E / 31.8571359947191; 35.1680951359801
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4158
    - דירוג מדד ג'יני
‎107
לאום ודת
יהודים: 98.9% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 1.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 15.4%
גילאי 5 - 9 11.9%
גילאי 10 - 14 8.3%
גילאי 15 - 19 7.4%
גילאי 20 - 29 17.1%
גילאי 30 - 44 16.5%
גילאי 45 - 59 12.5%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 6.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 6
תלמידים 1,402
 –  יסודי 1,184
 –  על-יסודי 218
מספר כיתות 64
ממוצע תלמידים לכיתה 22
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל גבעת זאב נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.givat-zeev.muni.il

קואורדינטות: 31°51′26″N 35°10′05″E / 31.8571359947191°N 35.1680951359801°E / 31.8571359947191; 35.1680951359801

גִּבְעַת זְאֵב היא התנחלות עירונית צפונית מערבית לירושלים, אשר הוקמה ב-1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. היישוב נמצא דרומית לכביש 443. היישוב נקרא, באופן רשמי, על שם זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1888 רכשה אגודה בשם "נחלת ישראל רמה" כ-2000 דונם קרקע מאדמת הכפר נבי סמואל. ניסיון ראשון להתיישב במקום נעשה על ידי כ-13 משפחות מעולי תימן, אך לאחר מספר שנים הם עזבו את המקום. ניסיון נוסף נעשה בשנת 1924, אך לאחר מאורעות תרפ"ט הם לא שבו למקום בגלל הסכנה. עוד לפני מלחמת יום הכיפורים ארגנה רחל ענבר גרעין של עולים מברית המועצות וישראלים ותיקים להתיישבות במחנה גבעון מחנה צבא ירדני מדרום למיקום הנוכחי של גבעת זאב. הגרעין השתלב במערך הגרעינים של גוש אמונים וניסה להאחז במקום בלא אישור מהממשלה[3][4]. העלייה הראשונה למקום התבצעה מיד לאחר עליית מנחם בגין לשלטון בקיץ 1977[5]. ב-14 באוקטובר 1979 החליטה הממשלה על הקמת התנחלות בגבעת התול"ר, היא גבעת זאב. בשנת 1983 החלה הבנייה במקום ובסוף 1986 התגוררו במקום כ-4,000 תושבים[6].

מחנה גבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1978 קיבלה חברת עמידר הרשאה להשכיר 126 יחידות דיור במחנה. בקיץ 1981 התיישבו במקום המשפחות הראשונות בקראוונים. במקביל, עוד בתחילת 1981 החל משרד השיכון בהכשרת השטח של גבעת זאב להתיישבות[7]. בשנת 1983 קיבלו רוב המשפחות במחנה גבעון מגרשים בגבעת זאב, אולם 24 משפחות שבקשו להתגורר ביישוב קהילתי ולא ביישוב עירוני רגיל[4], נותרו במקום והיוו את הגרעין להקמת גבעון החדשה[8]. משרד השיכון התכוון להרוס את המבנים הריקים במחנה גבעון, אולם מועצת גבעת זאב בקשה להקים במקום מפעל תיירותי ולכן המבנים לא נהרסו. ביולי 1990 פלשו למבנים במחנה 70 מחוסרי דיור מירושלים. כ-30 מהם קיבלו אישור בדיעבד להתגורר במקום. בתחילת 1992 הועברה האחריות למחנה לידי החברה לפיתוח גבעת זאב[9]. בשנת 2011 חודשה ההרשאה של מינהל מקרקעי ישראל למועצת גבעת זאב לניהול המקום ועלו רעיונות לקיים במקום תוכנית של פינוי בינוי[10].

מורשת בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לבנייה בגבעת זאב גופא, החלה חברה פרטית שטענה שרכשה אדמות בצמוד לגבול הדרום מזרחי של גבעת זאב בבניית שתי שכונות: מורשת בנימין א' ומורשת בנימין ב'. החברה הגישה הצעה לתוכנית מתאר, אולם התוכנית לא קודמה בגלל בעיות בהוכחת הבעלות על האדמות. למרות זאת, הבנייה נמשכה ונבנו במקום מאות יחידות דיור. בסוף שנת 1990 קבעה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, שמכיוון שעברו שמונה שנים מאז הגשת התוכנית והתחלת הבנייה ולא הועלו טענות בעלות על הקרקע, יש מקום לאשר את הבנייה במקום. עם זאת, אלבק הוסיפה שעל היתרי הבנייה יש לציין שרשויות התכנון אינן אחראיות לבעלות על המגרשים ולא ישאו באחריות אם יתברר בעתיד שהמגרש שייך למישהו אחר[11].

ישנם אזורים בשכונה שטרם הוסדרו ובהיעדר הוכחת בעלות לא ניתן לבנות בהם[12].

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נווה מנחם (מזרח) - על שם ראש ממשלת ישראל השישי מנחם בגין.
  • מורשת וקריית יערים (דרום שכונת המכבים) - השם "קריית יערים" מוזכר לראשונה ביהושע טו, ט: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא, אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן; וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים".
  • המכבים (צפון) - השכונה הראשונה שהוקמה ובה שוכן בניין המועצה המקומית, על שם המכבים שפעלו באזור (בית חורון, הנמצא בסמוך ליישוב),

השכונה נחשבת לשכונת היוקרה של גבעת זאב.

  • מחנה גבעון (דרום) השם "גבעון" מוזכר לראשונה ביהושע ט ג: "וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי".
  • משכנות גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה המאוכלסת בעיקר על ידי דתיים לאומיים. נקראת גם בשם שכונת משהב.
  • אגן האיילות (מערב) - שכונה חדשה שמאוכלסת על ידי חרדים, השכונה נקראת על שם הצבאים והאילות שפזורים בשטחי העמק שבה.
  • הר שמואל (דרום) - השכונה מאוכלסת על ידי שתי עמותות: חילונית ודתית, מקור השם בעובדה שהשכונה שוכנת ליד נבי סמואל - המקום בו על פי המסורת נקבר שמואל הנביא. היוזמה להקמת השכונה הייתה של עמותת מורשת בנימין שרכשה את הקרקע ומכרה מגרשים לכמאתיים מתיישבים. אולם אז התברר שמדובר בקרקע חקלאית שאין רשות לבנות עליה. ניסיונות לשנות את ייעוד הקרקע, שכללו בין השאר לחץ של אריה דרעי, לא צלחו בתחילה[13]. החלק הדתי-חרדי עבר בראשיתו קשיי התפתחות, אולם בשנים שלאחר מכן קיבל תנופת קידום ופיתוח ואיכלוסו יצא לפועל. נושא החלפת הקרקעות הגיע לשולחנה של ממשלת ישראל[14], וסביב פעולתו של אריה דרעי בנושא זה התנהל משפט ארוך.

בגבעת זאב פועלת תחנת משטרה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בגבעת זאב 16,865 תושבים (מקום 117 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לגבעת זאב דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 56.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 8,213 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[15]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיימים מעון ויצו, מעון נאות מרגלית ומערכת גני ילדים. במבנה המתנ"ס פועל, משנת 2000, מרכז מדע ואומנויות, המספק פעילויות העשרה לגיל הרך ולילדי כיתות א-ג. ישנם ששה בתי ספר יסודיים: שלושה ממלכתיים ואחד ממלכתי-דתי, אחד חרדי לבנים ואחד לבנות. ביישוב פועלת חטיבת ביניים קהילתית על שם יצחק רבין. כמו כן, קיים בית ספר לחינוך מיוחד, בית ספר כוללני, על-אזורי מכיתות א'-י"ב., ביישוב אין בית ספר תיכון ולכן התלמידים המסיימים את המסלול בחטיבת הביניים עוברים בדרך כלל לבתי ספר שונים ברחבי ירושלים. תלמידים מהחינוך הדתי עוזבים את מסגרת החינוך היישובית כבר לאחר בית הספר היסודי, בהיעדר חטיבת ביניים דתית ביישוב.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיימים מקומות בילוי, תרבות ופנאי:

נגד בית כנסת איילת השחר הוצא צו הריסה, משום שנבנה על קרקע פרטית ללא רשות בעליה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם שבות, גבעת זאב, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 185), תשנ"ג, 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492
  3. ^ גבעון החדשה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  4. ^ 4.0 4.1 עליה, קליטה, התיישבות – בדמות אשה אחת, עיתון אמנה, גיליון 20, דצמבר 2006
  5. ^ חמדת שני, אשה קטנה גדולה, עיתון בנימין, ינואר 2009
  6. ^ גבעת זאב כבר אלף משפחות, מעריב, 7 בדצמבר 1986.
  7. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 901.
  8. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 909.
  9. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 910.
  10. ^ פינוי בינוי או התחדשות עירונית?, 17 ביוני 2011, מקומון בראייה אחרת, גבעת זאב
  11. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 911–914.
  12. ^ בג"ץ 2332/10
  13. ^ עמנואל רוזןהר שמואל הוליד עכבר, מעריב, 24 בפברואר 1986
  14. ^ הקלטת האבודה בפרשת דרעי, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1998
  15. ^ פרופיל גבעת זאב באתר הלמ"ס