ח'ירבת סמארה (שומרון)

סמארה הוא אתר ארכאולוגי המצוי בשוליו המערביים של השומרון, 9 ק"מ מזרחית לטייבה, סמוך לישוב עינב. באתר התגלה בית כנסת שומרוני מפואר ובו פסיפס מן האיכותיים ביותר שנתגלו בארץ ישראל. האתר נחפר על ידי מגן י' בשנים 1992-1991. לצורכי שימור והצגה לקהל, הפסיפס נלקח מאתרו והוא מוצג כיום במוזיאון השומרוני הטוב.

פסיפס בית הכנסת

פסיפס האולם המרכזי של בית הכנסת מתוארך למאה הרביעית לסה"נ. מידותיו הפנימיות של בית הכנסת הן 15 מ' אורך ו- 8.4 מ' רוחב (126 מ"ר). צבעי האבנים: לבן, שחור, אפור, אדום, ארגמן, ורוד, חום, כתום, חרדל, צהוב, תכלת, טורקיז (זכוכית?), אפור-ירקרק, בז'. צפיפותן הנדירה של האבנים מפסיפס סמארה העומדת על 400 אבנים בדצמ"ר, היא מן הגבוהות בין פסיפסי ארץ ישראל, ומדרגת את הפסיפס בין הפסיפסים האיכותיים ביותר שנוצרו בארץ ישראל בתקופה הביזנטית. שטיח האולם המרכזי של בית הכנסת מחולק לשני פנלים רבועים המוקפים במסגרות של מדליונים מעלי קוציץ. מדליוני הקוציץ מאוכלסים בעיצובים של גידולים חקלאיים, כלים וחפצים. עיצוב הפריטים הוא ייחודי נטורליסטי ומדוייק מאוד. בשורה הצפונית עוטרו ענף נושא שקדים, אלומות חיטה, שריגי גפן המודלים על חצובה, ענף נושא רימונים, ענפי זית, פגות שקמה על ענף, כד המוזג יין אדום אל צלוחית וענפים נושאי ורדים אדומים סביבו. בשורת המדליונים האמצעית שבין שני השטיחים עוצבו מכבד תמרים, עצי תמר ומגל לגדיד. במדליונים שבשורה הדרומית עוצבו ענף נושא משמשים, ענף נושא אפרסקים וענף של אורן הצנובר הנושא אצטרובלים.

לקריאה נוספת

• יצחק מגן, "בתי-הכנסת השומרוניים ופולחנם", בתוך: מחקרי יהודה ושומרון, ב', 1992, עמ' 264-229.
• ענת אביטל, "מקוריותם של התיאורים החקלאיים הייחודיים מפסיפס בית הכנסת השומרוני בסמארה", בתוך: מחקרי יהודה ושומרון, 24, עמ' 163-145.