תחנת כוח הידרואלקטרית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13: שורה 13:
תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה בתחומי מדינת ישראל הוקמה על ידי קיבוץ [[הגושרים]] בשנת [[1982]] ביוזמתם, תכנונם וביצועם של שניים מחברי הקיבוץ, צביקה חבלין ומיקי שמחאי. הפרויקט מתבסס על קו מים הקיים, המוליך מים מנחל הדן לשטחים חקלאיים, תוך ניצול הפרש גובה של כ-50 מטר בין נקודת תפיסת המים לבין שדות הקיבוץ, לצורך הפקת חשמל. החשמל המופק מהתחנה משמש עד היום את הקיבוץ. הטורבינה מייצרת כ 180–210 קילוואט לשעה, ששקולים לכמיליון קילוואט לשנה. לאחר סיום הפרויקט  זכה צביקה חבלין בפרס יו"ר הכנסת "על יוזמתו הברוכה לחיסכון באנרגיה בסללו דרכים חדשות בניצול מי נהרות לייצור חשמל ולהשקיה חקלאית תוך שמירה על מקורות המים ועל איכות הסביבה". 
תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה בתחומי מדינת ישראל הוקמה על ידי קיבוץ [[הגושרים]] בשנת [[1982]] ביוזמתם, תכנונם וביצועם של שניים מחברי הקיבוץ, צביקה חבלין ומיקי שמחאי. הפרויקט מתבסס על קו מים הקיים, המוליך מים מנחל הדן לשטחים חקלאיים, תוך ניצול הפרש גובה של כ-50 מטר בין נקודת תפיסת המים לבין שדות הקיבוץ, לצורך הפקת חשמל. החשמל המופק מהתחנה משמש עד היום את הקיבוץ. הטורבינה מייצרת כ 180–210 קילוואט לשעה, ששקולים לכמיליון קילוואט לשנה. לאחר סיום הפרויקט  זכה צביקה חבלין בפרס יו"ר הכנסת "על יוזמתו הברוכה לחיסכון באנרגיה בסללו דרכים חדשות בניצול מי נהרות לייצור חשמל ולהשקיה חקלאית תוך שמירה על מקורות המים ועל איכות הסביבה". 


בשנת [[1992]] הקים [[קיבוץ]] [[כפר הנשיא]], בשותפות עם אנשי עסקים תחת השם חברת מיצד עתרת, תחנת כח הידרואלקטרית ב[[נהר הירדן]] כשני קילומטר ורבע מדרום ל[[גשר בנות יעקב]], בהספק של כ-2.6 מגה-וואט. בישראל מספר תחנות כח הידרו-אלקטריות בהספק קטן יותר: בעמק החולה (מפעל המים חצבאני-דן, הספק של 2.2 מגה-וואט), מתקן מקורות בכפר יהושע (0.95 מגה-וואט), וב[[עין הנציב]] (4 מתקנים בהספק של 0.96 מגה-וואט). החשמל המיוצר על ידי מפעלים אלו משמש לצריכה מקומית, וחלקו נמכר ל[[חברת החשמל]] או מסופק לצרכנים גדולים דרך רשת ההולכה של חברת החשמל. סך הייצור הכללי באמצעות תחנות אלו (כ־6.7 מגה-וואט) הוא זניח בהשוואה ליכולת הייצור הארצית (כ־13,000 מגה-וואט, נכון לשנת 2013).
בשנת [[1992]] הקים [[קיבוץ]] [[כפר הנשיא]], בשותפות עם אנשי עסקים תחת השם זאב בס"ד שלום עתרת, תחנת כוח הידרו בננה ב[[נהר הירדן]] כשני קילומטר ורבע מדרום ל[[גשר בנות יעקב]], בהספק של כ-2.6 מגה-וואט. בישראל מספר תחנות כח הידרו-אלקטריות בהספק קטן יותר: בעמק החולה (מפעל המים חצבאני-דן, הספק של 2.2 מגה-וואט), מתקן מקורות בכפר יהושע (0.95 מגה-וואט), וב[[עין הנציב]] (4 מתקנים בהספק של 0.96 מגה-וואט). החשמל המיוצר על ידי מפעלים אלו משמש לצריכה מקומית, וחלקו נמכר ל[[חברת החשמל]] או מסופק לצרכנים גדולים דרך רשת ההולכה של חברת החשמל. סך הייצור הכללי באמצעות תחנות אלו (כ־6.7 מגה-וואט) הוא זניח בהשוואה ליכולת הייצור הארצית (כ־13,000 מגה-וואט, נכון לשנת 2013).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־19:46, 31 בדצמבר 2015

תחנת הכוח ההידרואלקטרית בסכר שלושת הנקיקים - תחנת כח הגדולה בעולם
סכמה של תחנת כח הידרואלקטרית

תחנת כוח הידרואלקטרית היא תחנת כוח המייצרת חשמל באמצעות מים. המים נופלים מפתח סכר או ממפל מים טבעי, ומסובבים טורבינה מהטורבינה החשמל עובר לגנרטור, ומשם לעמודי החשמל. אנרגיה זו מהווה אנרגיה מתחדשת, והיא השיטה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת הנפוצה ביותר בעולם. לאחר סיום בניית תחנת כוח כזו, יצור החשמל נעשה כמעט ללא תוצרי לוואי, כמו גזי חממה או פסולת. בישראל מספר תחנות הידרואלקטריות קטנות לייצור חשמל, המייצרות חלק זניח מתוך סך החשמל הכללי המיוצר בישראל.

תחנות הידרואלקטריות בעולם

תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה הוקמה באנגליה בשנת 1870. החל משנת 2007 תחנת הכוח הגדולה ביותר בעולם היא התחנה ההידרואלקטרית בסכר שלושת הנקיקים שבסין, ומשנת 2011 היא צפויה לכושר ייצור של 22.5 גיגה-ואט.

תחנות הידרואלקטריות בישראל

תחנת הכוח הראשונה שסיפקה חשמל לארץ ישראל ולעבר הירדן הייתה תחנה הידרואלקטרית - התחנה בנהריים הוקמה על ידי פנחס רוטנברג ונחנכה בשנת 1932, ניצלה את מי הנהרות ירדן וירמוך להפקת 18 מגה-וואט חשמל. התחנה הושבתה במלחמת העצמאות, ולא חידשה מאז את פעילותה.

בעת תכנון המוביל הארצי תוכנן שילוב יחידת ייצור חשמל שתנצל את הפרשי הגובה של זרימת מי הירדן (התכנון המקורי) ומי הכנרת (בתכנון הסופי) למאגר אשכול בבקעת בית נטופה. תוכנית זו לא מומשה עד היום. ניצול זרימת המים מהמאגרים לצורך יצור חשמל נעשית במתקן בכפר יהושע המופעל על ידי מקורות, וישנם תוכניות להקמת מתקנים בהספק דומה במספר מקומות נוספים על ידי מקורות.

תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה בתחומי מדינת ישראל הוקמה על ידי קיבוץ הגושרים בשנת 1982 ביוזמתם, תכנונם וביצועם של שניים מחברי הקיבוץ, צביקה חבלין ומיקי שמחאי. הפרויקט מתבסס על קו מים הקיים, המוליך מים מנחל הדן לשטחים חקלאיים, תוך ניצול הפרש גובה של כ-50 מטר בין נקודת תפיסת המים לבין שדות הקיבוץ, לצורך הפקת חשמל. החשמל המופק מהתחנה משמש עד היום את הקיבוץ. הטורבינה מייצרת כ 180–210 קילוואט לשעה, ששקולים לכמיליון קילוואט לשנה. לאחר סיום הפרויקט  זכה צביקה חבלין בפרס יו"ר הכנסת "על יוזמתו הברוכה לחיסכון באנרגיה בסללו דרכים חדשות בניצול מי נהרות לייצור חשמל ולהשקיה חקלאית תוך שמירה על מקורות המים ועל איכות הסביבה". 

בשנת 1992 הקים קיבוץ כפר הנשיא, בשותפות עם אנשי עסקים תחת השם זאב בס"ד שלום עתרת, תחנת כוח הידרו בננה בנהר הירדן כשני קילומטר ורבע מדרום לגשר בנות יעקב, בהספק של כ-2.6 מגה-וואט. בישראל מספר תחנות כח הידרו-אלקטריות בהספק קטן יותר: בעמק החולה (מפעל המים חצבאני-דן, הספק של 2.2 מגה-וואט), מתקן מקורות בכפר יהושע (0.95 מגה-וואט), ובעין הנציב (4 מתקנים בהספק של 0.96 מגה-וואט). החשמל המיוצר על ידי מפעלים אלו משמש לצריכה מקומית, וחלקו נמכר לחברת החשמל או מסופק לצרכנים גדולים דרך רשת ההולכה של חברת החשמל. סך הייצור הכללי באמצעות תחנות אלו (כ־6.7 מגה-וואט) הוא זניח בהשוואה ליכולת הייצור הארצית (כ־13,000 מגה-וואט, נכון לשנת 2013).

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.