פיירי גורדון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
clean up, replaced: ISBN 1844153916 ← {{ISBN|1844153916}} (3) באמצעות AWB
קו מפריד בטווח מספרים, ניקוי קוד
שורה 2: שורה 2:
|שם=פיירי גורדון
|שם=פיירי גורדון
|תמונה=[[קובץ:FaireyGordon0443.jpg|300px]]
|תמונה=[[קובץ:FaireyGordon0443.jpg|300px]]
|כיתוב=
|סוג= [[מפציץ]] קל ומטוס למשימות כלליות
|סוג= [[מפציץ]] קל ומטוס למשימות כלליות
|קוד נאט"ו=
|ארץ ייצור= {{דגל|בריטניה||+}}
|ארץ ייצור= {{דגל|בריטניה||+}}
|יצרן=[[פיירי אוויאיישן]]
|יצרן=[[פיירי אוויאיישן]]
שורה 11: שורה 9:
|הוצאה משירות=1943
|הוצאה משירות=1943
|צוות=2
|צוות=2
|נוסעים=
|יחידות שיוצרו=186
|יחידות שיוצרו=186
|משתמש ראשי={{דגל|בריטניה||+}}
|משתמש ראשי={{דגל|בריטניה||+}}
|משתמשים משניים={{דגל|ברזיל||+}}{{ש}}{{דגל|ניו זילנד||+}}
|משתמשים משניים={{דגל|ברזיל||+}}{{ש}}{{דגל|ניו זילנד||+}}
}}
}}



ה'''פיירי גורדון''' (ב[[אנגלית]]: '''Fairey Gordon''') היה [[מפציץ]] קל דו-מושבי [[בריטניה|בריטי]] ("מפציץ דו-מושבי לשעות היום"), אשר שימש גם כמטוס למשימות כלליות. מטוסי הגורדון שירתו ב[[חיל האוויר המלכותי]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] וחלקם הועברו מאוחר יותר ל[[חיל האוויר המלכותי הניו זילנדי|ניו זילנד]], שם שירתו עד תחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]].
ה'''פיירי גורדון''' (ב[[אנגלית]]: '''Fairey Gordon''') היה [[מפציץ]] קל דו-מושבי [[בריטניה|בריטי]] ("מפציץ דו-מושבי לשעות היום"), אשר שימש גם כמטוס למשימות כלליות. מטוסי הגורדון שירתו ב[[חיל האוויר המלכותי]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] וחלקם הועברו מאוחר יותר ל[[חיל האוויר המלכותי הניו זילנדי|ניו זילנד]], שם שירתו עד תחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]].


== עיצוב ופיתוח ==
== עיצוב ופיתוח ==
הפיירי גורדון היה [[מטוס דו-כנפי]] בעל מבנה קונבנציונאלי לתקופתו של שלדת מתכת המכוסה בד. המטוס היה מצויד בגרסאות שונות של מנוע ה'''ארמסטרונג סידלי פנתר סימן IIa''', בעל 525-605 [[כ"ס|כוחות סוס]]. החימוש כלל זוג [[מקלע]]ים, אחד מסוג [[מקלע ויקרס|ויקרס]] ב[[קוקפיט|תא הטייס]] הקדמי והשני מסוג [[מקלע לואיס|לואיס]] בתא הטייס האחורי, שניהם בקוטר של 7.7 מ"מ, ו-230 ק"ג של [[פצצה|פצצות]]. [[מחווני טיסה|מחווני הטיסה]] של הגורדון היו בסיסיים וכללו [[מד מהירות אוויר]], [[מד גובה]], מד לחץ שמן, [[טכומטר]], מחוון פנייה ואיזון ו[[מצפן]].
הפיירי גורדון היה [[מטוס דו-כנפי]] בעל מבנה קונבנציונאלי לתקופתו של שלדת מתכת המכוסה בד. המטוס היה מצויד בגרסאות שונות של מנוע ה'''ארמסטרונג סידלי פנתר סימן IIa''', בעל 525–605 [[כ"ס|כוחות סוס]]. החימוש כלל זוג [[מקלע]]ים, אחד מסוג [[מקלע ויקרס|ויקרס]] ב[[קוקפיט|תא הטייס]] הקדמי והשני מסוג [[מקלע לואיס|לואיס]] בתא הטייס האחורי, שניהם בקוטר של 7.7 מ"מ, ו-230 ק"ג של [[פצצה|פצצות]]. [[מחווני טיסה|מחווני הטיסה]] של הגורדון היו בסיסיים וכללו [[מד מהירות אוויר]], [[מד גובה]], מד לחץ שמן, [[טכומטר]], מחוון פנייה ואיזון ו[[מצפן]].


הגורדון פותח מה[[פיירי III|פיירי IIIF]], והסתכם בעיקר בהתקנת מנוע הארמסטרונג סידלי פנתר. [[אב טיפוס|אב הטיפוס]] ערך את [[טיסת בכורה|טיסת הבכורה]] שלו ב-[[3 במרץ]] [[1931]]{{הערה|שם=Philpott|Philpott, Ian M. '''The Royal Air Force 1930 to 1939, Volume 2: An Encyclopedia of the Inter-War Years: Rearmament'''. Pen & Sword Aviation, 2008. {{ISBN|1844153916}}. עמוד 411}}, וכ-80 גרסאות מוקדמות יותר של הפיירי IIIF הוסבו לסטנדרט זה. 178 מטוסים חדשים נועדו לשימוש על ידי [[חיל האוויר המלכותי]] ומספר מצומצם של פיירי IIIF הוסבו בעודם על [[פס ייצור|פס הייצור]]. 154 מטוסי '''גורדון סימן I''' נבנו, לפני שהחלה בניית ה'''גורדון סימן II''', בעל [[סנפיר (כלי)|סנפירים]] ו[[הגה כיוון]] מוגדלים, אך רק 24 יחידות הושלמו מגרסה זו כאשר הופנה פס הייצור לצורך בניית ה[[פיירי סורדפיש|סורדפיש]]. הגרסה הימית של הגורדון, שהייתה בשימוש [[חיל הים המלכותי]], נודעה כ[[פיירי סיל]].
הגורדון פותח מה[[פיירי III|פיירי IIIF]], והסתכם בעיקר בהתקנת מנוע הארמסטרונג סידלי פנתר. [[אב טיפוס|אב הטיפוס]] ערך את [[טיסת בכורה|טיסת הבכורה]] שלו ב-[[3 במרץ]] [[1931]]{{הערה|שם=Philpott|Philpott, Ian M. '''The Royal Air Force 1930 to 1939, Volume 2: An Encyclopedia of the Inter-War Years: Rearmament'''. Pen & Sword Aviation, 2008. {{ISBN|1844153916}}. עמוד 411}}, וכ-80 גרסאות מוקדמות יותר של הפיירי IIIF הוסבו לסטנדרט זה. 178 מטוסים חדשים נועדו לשימוש על ידי [[חיל האוויר המלכותי]] ומספר מצומצם של פיירי IIIF הוסבו בעודם על [[פס ייצור|פס הייצור]]. 154 מטוסי '''גורדון סימן I''' נבנו, לפני שהחלה בניית ה'''גורדון סימן II''', בעל [[סנפיר (כלי)|סנפירים]] ו[[הגה כיוון]] מוגדלים, אך רק 24 יחידות הושלמו מגרסה זו כאשר הופנה פס הייצור לצורך בניית ה[[פיירי סורדפיש|סורדפיש]]. הגרסה הימית של הגורדון, שהייתה בשימוש [[חיל הים המלכותי]], נודעה כ[[פיירי סיל]].
שורה 39: שורה 35:


== שירות ==
== שירות ==
[[קובץ:Brasilianisches Fairey Gordon Schwimmerfluzeug.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פיירי גורדון בעל מצופים, בשירות [[חיל האוויר הברזילאי]], 1933]]
[[קובץ:Brasilianisches Fairey Gordon Schwimmerfluzeug.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פיירי גורדון בעל מצופים, בשירות [[חיל האוויר הברזילאי]], 1933]]
הפיירי גורדון שירת במדינות הבאות:
הפיירי גורדון שירת במדינות הבאות:
*{{דגל|ברזיל||+}} - 20 מטוסים נרכשו עבור [[חיל האוויר הברזילאי]], חמישה מתוכם צוידו ב[[מצוף|מצופים]] לפעולות בשיתוף עם [[הצי הברזילאי|הצי]]{{הערה|שם=Taylor1|Taylor, עמודים 217, 220}}.
*{{דגל|ברזיל||+}} - 20 מטוסים נרכשו עבור [[חיל האוויר הברזילאי]], חמישה מתוכם צוידו ב[[מצוף|מצופים]] לפעולות בשיתוף עם [[הצי הברזילאי|הצי]]{{הערה|שם=Taylor1|Taylor, עמודים 217, 220}}.

גרסה מ־14:35, 21 במאי 2017

פיירי גורדון
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ קל ומטוס למשימות כלליות
ארץ ייצור בריטניהבריטניה בריטניה
יצרן פיירי אוויאיישן
טיסת בכורה 3 במרץ 1931
תקופת שירות 1931–1943 (כ־12 שנים)
צוות 2
יחידות שיוצרו 186
משתמש ראשי בריטניהבריטניה בריטניה
משתמשים משניים ברזילברזיל ברזיל
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד

הפיירי גורדוןאנגלית: Fairey Gordon) היה מפציץ קל דו-מושבי בריטי ("מפציץ דו-מושבי לשעות היום"), אשר שימש גם כמטוס למשימות כלליות. מטוסי הגורדון שירתו בחיל האוויר המלכותי בשנות ה-30 וחלקם הועברו מאוחר יותר לניו זילנד, שם שירתו עד תחילת שנות ה-40.

עיצוב ופיתוח

הפיירי גורדון היה מטוס דו-כנפי בעל מבנה קונבנציונאלי לתקופתו של שלדת מתכת המכוסה בד. המטוס היה מצויד בגרסאות שונות של מנוע הארמסטרונג סידלי פנתר סימן IIa, בעל 525–605 כוחות סוס. החימוש כלל זוג מקלעים, אחד מסוג ויקרס בתא הטייס הקדמי והשני מסוג לואיס בתא הטייס האחורי, שניהם בקוטר של 7.7 מ"מ, ו-230 ק"ג של פצצות. מחווני הטיסה של הגורדון היו בסיסיים וכללו מד מהירות אוויר, מד גובה, מד לחץ שמן, טכומטר, מחוון פנייה ואיזון ומצפן.

הגורדון פותח מהפיירי IIIF, והסתכם בעיקר בהתקנת מנוע הארמסטרונג סידלי פנתר. אב הטיפוס ערך את טיסת הבכורה שלו ב-3 במרץ 1931[1], וכ-80 גרסאות מוקדמות יותר של הפיירי IIIF הוסבו לסטנדרט זה. 178 מטוסים חדשים נועדו לשימוש על ידי חיל האוויר המלכותי ומספר מצומצם של פיירי IIIF הוסבו בעודם על פס הייצור. 154 מטוסי גורדון סימן I נבנו, לפני שהחלה בניית הגורדון סימן II, בעל סנפירים והגה כיוון מוגדלים, אך רק 24 יחידות הושלמו מגרסה זו כאשר הופנה פס הייצור לצורך בניית הסורדפיש. הגרסה הימית של הגורדון, שהייתה בשימוש חיל הים המלכותי, נודעה כפיירי סיל.

היסטוריה מבצעית

אב הטיפוס של הפיירי גורדון, סביבות 1935

הגורדון שירת בחיל האוויר המלכותי במהלך שנות ה-30, כאשר טייסת מס' 40 הייתה הראשונה שהפעילה את המטוס בבריטניה באפריל 1931 למשימות הפצצה, וטייסת מס' 6 הייתה הראשונה שהפעילה את המטוס מעבר לים, במזרח התיכון, למשימות כלליות. מרביתם הוצאו משירות ב-1938, אם כי 14 מטוסים הוסיפו לשרת כמטוסי אימון או כגוררי מטרות, ואחד מהם נותר בשירות בבריטניה עד ספטמבר 1941[2]. במצרים הופעל הגורדון עד 1939, כאשר ששה מטוסים ששירתו כגוררי מטרות באיסמעיליה[3], הועברו לידי חיל האוויר המלכותי המצרי.

49 מטוסי הגורדון הנותרים במצרים הועברו לידי חיל האוויר המלכותי הניו זילנדי באפריל 1939, ו-41 מתוכם הוכנסו לשירות בתפקידי אימון טייסים. אנשי חיל האוויר הניו זילנדי גילו כי המטוסים שחוקים משימוש ונשאו את תוצאות שירותם במזרח התיכון - כולל לפחות עקרב אחד. ב-8 בדצמבר 1941 עוד היוו 30 מטוסי גורדון חלק ממטוסי הקו השני בסדר הכוחות הניו זילנדי[4]. האחרון מבין מטוסים אלה, כמו גם האחרון מבין מטוסי הגורדון שנותרו בכל מקום, הוצא משירות ב-1943.

בתחילת 1941 היה מוצב גף בן שבעה מטוסי גורדון בבית הספר לטיסה מס' 4 ששכן בבסיס חיל האוויר המלכותי חבניה שבעיראק[5]. גף זה הוחזר מהפעילות אליה הועבר כגורר מטרות בחזרה למשימות הפצצה, והשתתף בהגנה על חבניה כנגד הכוחות העיראקיים שתקפו את הבסיס במהלך המלחמה האנגלו-עיראקית.

גרסאות

  • פיירי IIIF סימן V: אב טיפוס. פיירי III (מס' K.1697) בו הותקן מנוע מסוג ארמסטרונג סידלי פנתר[1].
  • פיירי גורדון סימן I: גרסת מפציץ דו-מושבי לשעות היום ומטוס למשימות כלליות.
  • פיירי גורדון סימן II: גרסת אימון דו-מושבית.

שירות

פיירי גורדון בעל מצופים, בשירות חיל האוויר הברזילאי, 1933

הפיירי גורדון שירת במדינות הבאות:

מפרט טכני (פיירי גורדון סימן I)

מאפיינים כלליים

  • צוות: 2
  • אורך: 11.20 מטר
  • מוטת כנפיים: 13.95 מטר
  • גובה: 4.32 מטר
  • שטח כנף: 40.69 מ"ר
  • משקל ריק: 1,589 ק"ג
  • משקל מרבי: 2,679 ק"ג
  • מנוע: כוכבי מקורר אוויר, 1 X ארמסטרונג סידלי פנתר סימן IIa, ‏525 כ"ס

ביצועים

  • מהירות מקסימלית: 240 קמ"ש
  • מהירות שיוט: 177 קמ"ש
  • טווח: 966 ק"מ
  • סייג רום: 6,700 מטר
  • מהירות נסיקה: 5.1 מטר/שנייה
  • עומס כנף: 65.8 ק"ג/מ"ר
  • כוח/מסה: 0.15 קילוואט/ק"ג

חימוש

  • מקלעים: 1 X ‏7.7 מ"מ ויקרס, מקובע לירי קדימה.
1 X ‏7.7 מ"מ לואיס, ניתן להזזה, בתא הטייס האחורי.
  • פצצות: 230 ק"ג במתלים תחת הכנפיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Philpott, Ian M. The Royal Air Force 1930 to 1939, Volume 2: An Encyclopedia of the Inter-War Years: Rearmament. Pen & Sword Aviation, 2008. ISBN 1844153916. עמוד 411
  2. ^ 1 2 Taylor, H.A. Fairey Aircraft since 1915. Putnam, 1974. ISBN 9780370000657. עמוד 220
  3. ^ Niehorster, Royal Air Force - Middle East, 3 September 1939
  4. ^ Niehorster, Royal New Zealand Air Force, 8 December 1941
  5. ^ Lyman, Robert. Iraq 1941: The Battles for Basra, Habbaniya, Fallujah and Baghdad. Osprey Publishing, 2006. ISBN 1841769916. עמוד 22
  6. ^ Taylor, עמודים 217, 220