עקרבאים

עקרבאים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	עכבישנים
סדרה:	עקרבאים
שם מדעי
Scorpiones ‏קוך, 1837
תחום תפוצה

העקרב Hadrurus arizonensis ממדבריות ארצות הברית

נקבת Compsobuthus shmidecnechti עם צאצאים על הגב

עקרב מהמין Heterometrus swammerdami - העקרב הגדול ביותר כיום

עקצן צהוב, עקרב מהמין Leiurus hebraeus, שנפוץ בישראל, הוא אחד העקרבים הארסיים והקטלניים ביותר בעולם

נבו יריחו, העקרב הלאומי של ישראל.

עַקְרַבָּאִים היא סדרה של בעלי חיים חסרי חוליות המשתייכים למחלקת העכבישנים ובעלי "זנב" ארוך עם עוקץ וצבתות. בעברית תקנית המילה "עקרב" נהגית בבי"ת רפה, ואילו בנטייה היא נדגשת: עַקְרַבִּים, עַקְרַבֵּי־. לפי חפירות ארכאולוגיות נמצאים העקרבים על כדור הארץ למעלה מ-437 מיליון שנים. העקרבים הם טורפים מובהקים ארסיים, בעיקר של חסרי חוליות אחרים והצבתות והארס נועדו לעזור להם לשתק ולהרוג את טרפם. השימוש בעוקץ להגנה הוא משני (למעט אצל המינים Parabuthus schlechteri‏, Parabuthus transvaalicus ו-Parabuthus villosus היכולים לירות את ארסם מזנבם) ומתרחש כשהעקרב מפוחד. למרות שרק 30 מיני עקרבים מסוכנים לאדם, השכיחות היחסית שלהם גורמת לעקיצות רבות בכל שנה.

מיון

קיימים כ-2400 מינים מוכרים של עקרבים בעולם, שמוינו ל-13 משפחות שונות. כולם ארסיים אך רק כ-25 מינים נחשבים כמסוכנים לאדם.

• סדרה עקרבאים (Scorpiones)
  • תת-סדרה Orthosterni
    • אינפרא-סדרה Pseudochactida
      • על-משפחה Pseudochactoidea
        • משפחה Pseudochactidae
    • אינפרא-סדרה Buthida
      • על-משפחה Buthoidea
        • משפחה עקצניים (Buthidae)
        • משפחה Microcharmidae
    • אינפרא-סדרה Chaerilida
      • על-משפחה Chaeriloidea
        • משפחה Chaerilidae
    • אינפרא-סדרה Iurida
      • על-משפחה Chactoidea
        • משפחה Chactidae
        • משפחה Euscorpiidae
        • משפחה Superstitioniidae
        • משפחה Vaejovidae
      • על-משפחה Iuroidea
        • משפחה Caraboctonidae
        • משפחה Iuridae
      • על-משפחה Scorpionoidea
        • משפחה Bothriuridae
        • משפחה Hemiscorpiidae
        • משפחה עבידיים (Scorpionidae)
        • משפחה נבואיים (Diplocentridae)

תיאור

העקרבאים מתאפיינים בזוג רגלבחנינים נושאי צבתות זקורות, 4 זוגות רגליים, יחידת ראש-חזה, ובטן אחורית צרה ומאורכת (שנקראת בטעות "זנב") מפולחת ולעיתים קרובות נישאת באופן עקום ואופייני קדימה מעל הגב, ובסופה פתח מעי ועוקץ בעל ארס. טווח הגודל של עקרבים הוא 9 מילימטר עד 23 סנטימטר.

כמו כל פרוקי-הרגליים גופם מחולק לפרקים והם מכוסים בשלד חיצוני קשיח מכיטין. כאשר הם גדלים הם חייבים להשיל את עורם מדי פעם על מנת לאפשר לשלד החיצוני החדש להכיל בתוכו את הגוף הגדול יותר.

אנטומיה של עקרב:

1 = ראשחזה או פרוסומה ;
2 = בטן קדמית או מזוסומה ;
3 = בטן אחורית (זנב) או מטאסומה ;
4 = רגלבחנין (פדיפלפי);
5 = רגל;
6 = כליצרות (גפי פה) ;
7 = צבת ;
8 = צבת נעה;
9 = צבת קבועה;
10 = עוקץ;
11 = טלסון (פי הטבעת בפרק הקודם);
12 = ריאות ספר

מקום הימצאם

העקרב נוהג להסתתר מתחת לאבנים, בחולות, במחילות ובסדקי סלעים.

אקולוגיה

העקרבים הם טורפים מובהקים הצדים והורגים באופן אקטיבי את טרפם. הם אוכלים בעיקר פרוקי-רגליים כגון נמלים, צרצרים, תיקנים וזחלים וכן עכבישניים אחרים או רבי רגליים כשהמינים הגדולים יכולים להרוג גם חולייתנים קטנים כגון לטאות או עכברים. העקרבים אינם בוחלים בקניבליות ויאכלו אף את אחיהם או את צאצאיהם.

הציד מתבצע לרוב בלילות, כשהעקרב משתמש בחיישני תנועה כדי לאתר את טרפו. הוא מנצל את צבתותיו כדי לאחוז בטרף ולהזריק לו ארס בעזרת עוקצו. המינים הגדולים בעלי צבתות חזקות מספיק כדי למחוץ את טרפם ולאכול אותו בחיים והם בעלי ארס חלש יותר.

למרות שעקרבים רבים ארסיים ישנן חיות שיצודו אותם, ביניהן עכבישים כמו אלמנה שחורה, עקרבים אחרים, נדלים, מספר חרקים כמו נמלי אש ונמלי גדוד, חולייתנים שונים כמו עופות, לטאות וכמה זעמניים, קיפודיים, חדפיים, עטלפים וטורפים קטנים כמו הפנק, גירית הדבש או הסוריקטה. חלק מטורפים אלה הם בעלי חסינות לארס העקרבים.

רביית העקרב

כשמגיעה תקופת הרבייה (בישראל: מחודש מאי עד חודש ספטמבר) העקרב הזכר יוצא לציד לילי ונע לאט בצבתות פשוטות כדי לתפוס כל יצור שנע בקרבתו. בגלל מסלול ההליכה שלו, הכולל תנועה במעגלים סביב מקום מגוריו, אם ישנה נקבת עקרב בוגרת באזור הוא יתקל בה. בשלב ההזדהות העקרב הזכר יזדהה על ידי רעידות גוף קצובות. יש מינים שמשמיעים קולות ויש שסובבים את הנקבה מספר רב של פעמים. הנקבה נענית לחיזוריו של הזכר בכך שהיא אינה נעה. תנועה קלה תגרום לזכר להפסיק את החיזור ולהתרחק ממנה. אחרי כן מגיע שלב בו הזכר נוגע ברגליה ובצבתותיה של הנקבה. הנקבה עדיין שומרת על חוסר תנועה. בתום הליך זה, העקרבים יוצאים למעין טיול האורך בין כמה דקות למספר שעות. בשלב זה העקרבים מבצעים מין ריקוד. מטרת טקס הריקוד היא מציאת מקום מתאים לביצוע השלב הבא של תהליך הרבייה, שהוא העברת שק הזרע. אם הנקבה מאבדת עניין, הטקס נפסק.

לאחר הטיול, בני הזוג עוצרים על משטח אבן והזכר מנקה אותו. הזכר צועד מעט אחורה ומרים את צבתות הנקבה ושניהם מתרוממים קמעה. בשלב זה נפתחים מכסי המין ומפתח המין של הזכר נשלף ספרמטופור - נרתיק זרע דק וגלילי (מ"מ על 10 מ"מ). בסיס הנרתיק נדבק לאבן ומזדקף מהתייבשות מהירה. לאחר זאת העקרב מדריך את הנקבה לכיון הנרתיק ומושך את הנקבה כדי שהנרתיק ינעץ לתוך פתח המין שלה. בתום הנעיצה העקרב הזכר עוזב את המקום. לאחר כחודשיים מתרחשת ההשרצה לתוך מחילה קטנה והעקרבים הקטנים מטפסים על גב האם.

התבגרות העקרב

שלא כמו רוב החיות ממחלקת העכבישנים, עקרבים הם מסוג "viviparous" – כלומר, מולידים ולדות חיים ולא ביצים. העקרבים נולדים אחד אחד והאם נושאת אותם על גבה, עד שיעברו השלה ראשונה של עור הגוף (מתחתיו יש עור רך שמתקשה עם הזמן). עד לפרק זמן זה העקרבים הצעירים לא יכולים לשרוד ללא אמם, המגנה עליהם ושומרת על הלחות שלהם.

בסוגים שונים של עקרבים הקשר עם האם יכול להימשך זמן רב, במיוחד בסוגי העקרבים היותר מפותחים במישור החברתי (כגון עקרב ה"Pandinus"). מספר הוולדות משתנה מסוג לסוג ונע בין שלושה למאה.

העקרב הצעיר דומה לעקרב מבוגר, והוא גדל כל פעם דרך תהליך ההשלה. בעת תהליך זה חיי העקרב נמצאים בסכנה.

בין השלה להשלה העקרב חייב לנוע באופן תמידי כדי לוודא שיוכל לזוז כשהעור יתקשה. תהליך התקשות העור נקרא "Sclerotization".

אורך חייו של העקרב משתנה מסוג לסוג. לא ידוע מהו אורך חייהם של רוב סוגי העקרבים אך הטווח הוא בין 4 שנים ל-25.

עקרבים בארץ ישראל

נבו יריחו - העקרב הלאומי של ישראל והגדול בעקרבי ישראל

ערך מורחב – עקרבים בארץ ישראל

בארץ ישראל חיים כ-21 מיני עקרבאים, מגוון גדול יחסית לשטחה הקטן. 21 מינים אלו שייכים לשלוש משפחות שונות, והם נפוצים בכל בתי הגידול היבשתיים, מהר חרמון ועד אילת, כשמחצית מהם חיים במדבר. הצבעים הבולטים ביותר אצל עקרבים אלו הם שחור, חום וצהוב, ככל הנראה עקב ההתאמה לסביבה בה הם חיים.

העקרב בתנ"ך

"ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה"

— ספר יחזקאל, פרק ב', פסוק ו'

לקריאה נוספת

• פנחס אמִתי, זהירות עקרבים, סדרת חצב; חי וצומח בישראל, הוצאת מסדה, 1980 / הוצאת מודן 1996. (98 עמודים)
• אהוד יהלומי, יורם צביק, אסף צוער ואפרת גביש-רגב, מדריך שדה לעקרבי ישראל, רשות הטבע והגנים, 2018.
• המהדורה‏, מכת עקרבים: מה עושים כשנעקצים?, באתר וואלה, 21 ביולי 2013
• אוניברסיטת בן גוריון, ‏חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון הראו שהעקרבים הם אדריכלים מומחים, באתר "הידען", 6 ביולי 2014

קישורים חיצוניים

• עקרבאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עקרבים, דף שער בספרייה הלאומית

• עקרבאים, באתר ITIS (באנגלית)
• עקרבאים, באתר NCBI (באנגלית)
• עקרבאים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• עקרבאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• עקרבאים, באתר GBIF (באנגלית)
• חרקים עולם קטן בגדול, בקיצור - עקרבים זוהרים
• חרקים עולם קטן בגדול, עקרבים - יחסים מסוכנים
• דוד דוד, עקרב - לא רק צבתות ועוקץ(הקישור אינו פעיל), ExoticPets
• חדצלע גדול - מהנדירים שבעקרבי הארץ, עמותת מן השדה
• Venom-Squirting Scorpions Blind Enemies with Toxin
• צבתות העקרב והקשר להישרדות בתנאים קשים, באתר ynet, 13 במרץ 2019