שמיעתנות – הבדלי גרסאות
←שמיעתנות: הגהה |
←פתיח: עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
את המונח טבע טום ל. האמפריז {{אנ|Tom L. Humphries}} בעבודת ה[[דוקטורט]] שלו בשנת [[1977]], אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין {{אנ|Harlan Lane}} השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את זה לדיכוי חירשים באופן כללי. |
את המונח טבע טום ל. האמפריז {{אנ|Tom L. Humphries}} בעבודת ה[[דוקטורט]] שלו בשנת [[1977]], אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין {{אנ|Harlan Lane}} השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את זה לדיכוי חירשים באופן כללי. |
||
על פי השמיעתנות, על הגוף האנושי להיות [[שמיעה|שומע]] וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, ב[[הפלה מלאכותית]] של [[עובר]]ים חירשים, כיוון |
על פי הגדרת השמיעתנות, על הגוף האנושי להיות [[שמיעה|שומע]] וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, ב[[הפלה מלאכותית]] של [[עובר]]ים חירשים, כיוון שזהו ליקוי משמעותי.{{הערה|{{ערוץ7|הרב [[אליעזר מלמד]]|דין הפלת עוברים בעלי ליקויים קשים|285945|23 באוקטובר 2014}};{{ש}}{{צ-ספר|מחבר=מישל רבל, עורך|שם=סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD)|מו"ל=המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|שנת הוצאה=2008|עמ=95}}}} ההיבט החברתי מתייחס למעמד בהיררכיה החברתית. מקומו של האדם השומע או החירש במבנים חברתיים שונים נגזר מיכולתו לשמוע או להתנהג כשומע. השלכה נפוצה של תפיסה זו היא להעדיף אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה, מאשר אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה (עם זאת, [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אוסר [[אפליה]] מחמת מוגבלות כאשר מוגבלות זו אינה פוגעת בדרישות המהותיות של התפקיד). |
||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
גרסה מ־22:32, 23 בדצמבר 2017
שמיעתנות או אודיזם (מאנגלית: Audism) היא צורה של יכולתנות, אפליה על בסיס נכות. השמיעתנות נהוגה כלפי חירשים וכבדי שמיעה, ומתארת תפיסה לפיה יש עדיפות לאדם בעל תרבות של שומעים (שומע, או חירש המתנהג כשומע) על פני אדם בעל תרבות החירשים, או תפיסה לפיה חיים ללא שמיעה או עם שמיעה פחותה הם חיים אומללים. תפיסה זו מובילה להתייחסות אל חירשות כאל מחלה, והתוצאה היא סטיגמה כלפי חירשים.
את המונח טבע טום ל. האמפריז (אנ') בעבודת הדוקטורט שלו בשנת 1977, אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין (אנ') השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את זה לדיכוי חירשים באופן כללי.
על פי הגדרת השמיעתנות, על הגוף האנושי להיות שומע וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, בהפלה מלאכותית של עוברים חירשים, כיוון שזהו ליקוי משמעותי.[1] ההיבט החברתי מתייחס למעמד בהיררכיה החברתית. מקומו של האדם השומע או החירש במבנים חברתיים שונים נגזר מיכולתו לשמוע או להתנהג כשומע. השלכה נפוצה של תפיסה זו היא להעדיף אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה, מאשר אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה (עם זאת, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר אפליה מחמת מוגבלות כאשר מוגבלות זו אינה פוגעת בדרישות המהותיות של התפקיד).
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר AV ישראל- ד"ר שגית מור, פרופ' נטע זיו, פרופ' ארלין קנטר, ד"ר אדוה איכנגרין ופרופ' ניסים מזרחי (עורכים), לימודי מוגבלות: מקראה, בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2016
האם חירשות היא נכות? 22 בספטמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:51), מאת ahboaz- מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:53), מאת ahboaz
מיחא ומדיניות השיקום השמיעתי שלהם, בעמוד הפייסבוק של ורד שלום, 18 בדצמבר 2017 (אורך: 6:45), עם תרגום מלא בתרומת נעמה וייס, מתורגמנית מוסמכת לשפת הסימנים הישראלית
הערות שוליים
- ^ הרב אליעזר מלמד, דין הפלת עוברים בעלי ליקויים קשים, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2014;
מישל רבל, עורך, סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2008, עמ' 95
