פרווה (כשרות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:15, 17 בינואר 2019

פַּרְוֶה (ביידיש: פאַרעווע, פאַרעוו), סתמי או "כשר למאכלי בשר או חלב" הוא מונח בתחום הכשרות ומשמעו: לא חלבי ולא בשרי, כלומר - מאכל או משקה שאינו מכיל מרכיבי בשר בהמה, בשר עוף, או חלב ומוצריו, ולכן מותר לאוכלם יחד עם בשר או עם חלב, בלי לעבור על איסור אכילת בשר בחלב. המילה "פרווה" הושאלה גם כביטוי בעברית המדוברת, במשמעות- לא לכאן ולא לכאן.

מקור המונח

המילה פרווה מקורה ביידיש במילים פאַרעווע ופאַרעוו, וגזרונה אינו ברור. יש ששיערו שמקורה הראשוני באחת מהשפות הסלאביות^[1].

ועד הלשון העברית כלל את החלופה העברית "סתמי" במילון כלכלת הבית שיצא לאור בשנת תרצ"ח (1938)^[2], אך השימוש בו לא נפוץ מאוד.

"כשר למאכלי בשר בחלב" הוא מונח המצוין לעיתים קרובות על אריזות מזון, ומשמעו היתר לאכילה עם בשר או עם חלב בבת אחת. עם זאת משמעותו אינה זהה לחלוטין למונח "פרווה", שכן יש המגדירים כפרווה גם מאכלים שמעיקר הדין אינם בשריים או חלביים, אך אינם מותרים אכילה עם בשר או חלב משום מראית עין או שמחמירים בהם לכתחילה, אף על פי שאינם בשריים או חלביים כמפורט להלן.

כללים הלכתיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מאכלי פרווה כוללים כל מזון שאין מקורו מן החי, וכן דגים, ביצים גמורות ^[א] ודבש דבורים. אף חלב אישה (חלב אם) נחשב כפרווה. עם זאת נאסר לבשל או לאכול ולשתות חלב אם ביחד עם בשר משום מראית עין, אך אם נפל לתוך התבשיל הוא בטל גם בפחות משישים^[3], ואין חובת המתנה בין אכילת בשר ושתייתו.

קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה אף לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת חומר מהנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי".

ביאורים

^ ביצים גמורות הם ביצים שהגיעו לשלב ההתפתחותי בו יש חלבון וחלמון ניכרים.

ראו גם

כשרות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ http://www.balashon.com/2006/06/pareve.html
^ מילון כלכלת הבית (תרצ"ח) באתר האקדמיה ללשון
^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ד' ובש"ך שם.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[3] ביצים גמורות הם ביצים שהגיעו לשלב ההתפתחותי בו יש חלבון וחלמון ניכרים.

[1] ttp://www.balashon.com/2006/06/pareve.html

[2] מילון כלכלת הבית (תרצ"ח) באתר האקדמיה ללשון

[4] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ד' ובש"ך שם.

[1]

[2]

[א]

[3]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 המילה פרווה מקורה ב[[יידיש]] במילים פאַרעווע ופאַרעוו, וגזרונה אינו ברור. יש ששיערו שמקורה הראשוני באחת מהשפות הסלאביות<ref>http://www.balashon.com/2006/06/pareve.html</ref>.
-ועד הלשון העברית כלל את החלופה העברית "סתמי" במילון כלכלת הבית שיצא לאור בשנת תרצ"ח (1938)<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=3 מילון כלכלת הבית (תרצ"ח)] באתר האקדמיה ללשון</ref>, אך השימוש בו לא נפוץ מאוד.
+[[ועד הלשון העברית]] כלל את החלופה העברית "סתמי" במילון כלכלת הבית שיצא לאור בשנת תרצ"ח (1938)<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=3 מילון כלכלת הבית (תרצ"ח)] באתר האקדמיה ללשון</ref>, אך השימוש בו לא נפוץ מאוד.
+"כשר למאכלי בשר בחלב" הוא מונח המצוין לעיתים קרובות על אריזות מזון, ומשמעו היתר לאכילה עם בשר או עם חלב בבת אחת. עם זאת משמעותו אינה זהה לחלוטין למונח "פרווה", שכן יש המגדירים כפרווה גם מאכלים שמעיקר הדין אינם בשריים או חלביים, אך אינם מותרים אכילה עם בשר או חלב משום [[מראית עין]] או שמחמירים בהם לכתחילה, אף על פי שאינם בשריים או חלביים כמפורט להלן.
 ==כללים הלכתיים==
 {{להשלים|נושא=יהדות}}
+מאכלי פרווה כוללים כל מזון שאין מקורו מן החי, וכן [[דגי מאכל|דגים]], [[ביצים]] גמורות {{ביאור|ביצים גמורות הם ביצים שהגיעו לשלב ההתפתחותי בו יש חלבון וחלמון ניכרים.}} ו[[דבש|דבש דבורים]]. אף חלב אישה ([[חלב אם]]) נחשב כפרווה. עם זאת נאסר לבשל או לאכול ולשתות חלב אם ביחד עם בשר משום מראית עין, אך אם נפל לתוך התבשיל הוא בטל גם בפחות משישים<ref>{{שולחן ערוך|יורה דעה|פז|ד}} וב[[שבתי כהן#שפתי כהן על השולחן ערוך|ש"ך]] שם.</ref>, ואין חובת [[המתנה בין בשר לחלב|המתנה]] בין אכילת בשר ושתייתו.
-כאמור, פרווה הוא מונח המשמש להבדלה של מאכלים המותרים באכילה (כשרים). בעוד המונח הטכני מסווג מאכלים כ'פרווה' כאשר אין בהם בשר או חלב, קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלים כאלו שנאפו או התבשלו יחד עם מאכלי חלב או בשר. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה, נאסר הלכתית לאכול אותו יחד עם בשר או חלב.
+קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה אף לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת חומר מהנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי".
+==ביאורים==
-[[ביצה (מזון)|ביצים]] גמורות כלומר ביצים שהוטלו באופן טבעי, (להבדיל מביצים מוכנות להטלה שנמצאו בגוף התרנגולת לאחר שחיטתה ונחשבות כ"בשריות") מוגדרות כפרווה אף שמקורן בעופות, הנחשבים כבשריים מדרבנן.
+{{ביאורים}}
 ==ראו גם==