גדוד העבודה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קבלו -> קיבלו (דרך WP:JWB)
קבלו -> קיבלו (דרך WP:JWB)
שורה 25: שורה 25:
#ארגון החברים בקיבוצים בעלי משמעת הנמצאים ברשות ההסתדרות הכללית לכל ענייני העבודה וההגנה.
#ארגון החברים בקיבוצים בעלי משמעת הנמצאים ברשות ההסתדרות הכללית לכל ענייני העבודה וההגנה.
#קופה כללית המספקת את צורכי החברים.
#קופה כללית המספקת את צורכי החברים.
#תוצר�
#תוצרת פנימית המספקת את צורכי החברים.
#הרחבת המשק ושיכלול תנאי העבודה על ידי השקעת הרווחים העודפים למטרה זו.
#ביצור הסתדרות העובדים הכללית וכיוון דרכה במגמת הגדוד.}}

דרך הפעולה על פי התקנון {{ציטוט|
#הגדוד מוציא לפועל עבודות ציבוריות, עבודות הכשרה וכיבוש, עבודות מקצועיות שונות בהנהלה עצמית על אחריותו הגמורה.
#שולח את חבריו לכל מיני עבודות גם בתנאים אחרים, בייחוד על פי דרישת ההסתדרות.
#מסדר ענפי משק שונים הדרושים להספקת צרכיו ומסדר משקים חקלאיים שלמים בשביל הסידור הקבוע של החברים.
#מספק את הצרכים. התרבותיים ודואג להגברתם.}}

הניהול הכלכלי של הגדוד היה שיתופי: כל הכנסות החברים הופקדו בקופה משותפת, לפי עקרון של קומונה ארצית. הקופה המשותפת נועדה לשמש את כולם באופן שוויוני ולפי צורכיהם. במשך הזמן הונהגה אוטונומיה כלכלית לפלוגות ולישובים, ורק המאזן כלל את כל ההכנסות.
(ציטוט חלקי) {{ציטוטון|מועצת הגדוד הנבחרת באספות הכלליות של הפלוגות המקומיות היא באות הכוח היחידה של הגדוד כלפי פנים וחוץ, קובעת את התכנית בשביל כל מיני עבודות, מסדרת פלוגות ומפזרת אותן, מאשרת תקציבים ומחליטה על היחסים הכספיים של הפלוגות השונות.}}
(ציטוט חלקי) {{ציטוטון|כל ההכנסות (שכר העבודה ופרי התוצרת) של כל פלוגות הגדוד והחברים הבודדים נכנסות לקופת הגדוד. מועצת הגדוד מחלקת את הכנסות הגדוד ...}}

חברי הגדוד דגלו ב[[עלייה]] יהודית המונית וחופשית לארץ, ובהקמת כוח הגנה יהודי מאורגן בארץ ישראל.

==מבנה וארגון==
בגדוד העבודה היו "פלוגות" קטנות וגדולות, של חניכי "החלוץ" ו"השומר הצעיר" או "טכניות", שחבריהן פועלים או "מומחים", בעיר או ב[[ההתיישבות העובדת|התיישבות העובדת]]. הפלוגות עסקו במגוון מקצועות: [[חקלאות]] לסוגיה, מלאכה, [[סבלות]], הובלה ממונעת, [[סלילת כבישים]], [[תפירה]] ועבודות שירות במחנות הצבא הבריטי.

==עבודות ויישובים==
חברי הגדוד לקחו חלק בבניית יישובים אחרים, ועסקו בסלילת כבישים (כביש [[טבריה]]–[[טבחה]]), ייבוש ביצות, [[סבלות]], [[פועל בניין|בניין בתים]], [[חקלאות]] ועוד. אנשי הגדוד הותירו את רישומם בנופה של [[ירושלים]], לאחר שבנו במו ידיהם את [[שכונות הגנים בירושלים|שכונות הגנים בעיר]]: [[רחביה]], [[תלפיות]], [[בית הכרם]], וכן בנו את בנין [[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה]] ואת בניין "[[מכללת הדסה|הדסה]]" בקרן הרחובות הרב קוק והנביאים (שמותיהם כיום). ב[[תל אביב]] נטה הגדוד את אוהליו, בין השאר, ב[[שכונת מחלול]] על [[חוף תל אביב]]; חברי הפלוגה עסקו בבניית רחוב [[נחלת בנימין]], [[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]], [[שדרות רוטשילד]] ובית הספר [[תל נורדאו (בית ספר)|תל נורדאו]], וכן בבניין בתים ב[[יפו]]. הם בנו את [[הבית האדום]] בתל אביב.

היישובים אשר הוקמו על ידי חברי גדוד העבודה הם: המשק המשותף של [[עין חרוד]] ו[[תל יוסף]] ב-[[1921]], ו[[רמת רחל]] שהוקם ב-[[1926]].[[כפר גלעדי]], שחבריו היו אנשי [[השומר]] בהם מניה וישראל שוחט, (הוקם בשנת [[1916]] אך ננטש לאחר [[מאורעות תל חי]]) השתייך לגדוד העבודה באופן רשמי, אך למעשה התנהל בנפרד.

==מחלוקות ופילוגים==
[[הסתדרות העובדים הכללית|הסתדרות העובדים]], בראשה עמד [[דוד בן-גוריון]], ראתה בו תחילה בשר מבשרה, שכן כל חברי הגדוד היו חברי ההסתדרות מיומה הראשון. אולם הצהרתם הגלויה של מנהיגי גדוד העבודה, על היותו למעשה גוף המתחרה עמה על השליטה בציבור ה[[פרולטריון|פועלים]] בארץ ישראל, גרמה לחששות. מפלגת [[אחדות העבודה]], אשר הייתה המפלגה הגדולה בהסתדרות ושאפה לאחד את [[תנועת העבודה|זרמי הפועלים השונים]], ראתה בפעילות חלק ממנהיגי הגדוד פלגנות ותחרות למוסדותיה. הסתדרות העובדים גם לא תמכה בדרישת גדוד העבודה להשוואת השכר המלאה של הפועלים. כל אלו תרמו לעוינות ולויכוחים ארוכים בין הנהגת "הגדוד" לבין הנהגת ההסתדרות. זאת ועוד, בהנהגת יוצאי [[השומר]] לשעבר, [[מניה שוחט|מניה]] ו[[ישראל שוחט]], פעלה [[מחתרת]] בשם "[[הקיבוץ|הקיבוץ החשאי]]", אשר מצאה אצל אנשי הגדוד כר נוח לגיוס חברים (מחצית מכמאה חברי "הקיבוץ החשאי" באו מקרב אנשי הגדוד), ובתשתית הארגונית - פלוגות העבודה – והיישובית - [[כפר גלעדי]] – בסיס מבצעי. מחתרת זו נתפשה כמסכנת בפעולותיה אף את שלום [[היישוב]] כולו. כך, הורה בן-גוריון על הקמתה של '[[ועדת בירור]] לחקר 'הקיבוץ החשאי' בגדוד העבודה'{{הערה|1=[[זאב צחור]], [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/58128.html ועדת הבירור לבדיקת "הקיבוץ החשאי" בגדוד העבודה], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 58, דצמבר 1990.}}, שסיימה עבודתה מעט לאחר שהחלה בעקבות התפלגות הגדוד בסוף 1926.

המצב הכלכלי הקשה וחילוקי דעות [[אידאולוגיה|אידאולוגיים]] הוביל לפילוג בגדוד העבודה. פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל הוקמה לכתחילה בשני יישובים: [[עין חרוד]] ו[[תל יוסף]], התפלגה לשני קיבוצים נפרדים באביב תרפ"ג 1923. חלק מחברי עין חרוד היו אנשי [[העלייה השנייה]], נאמני "[[אחדות העבודה]]", בעוד שרובם ככולם של חברי תל יוסף היו אנשי [[העלייה השלישית]]{{הערה|שפרה שורץ, קופת חולים הכללית, המרכז למורשת בן-גוריון, 1997, עמ' 68-69}}. חברי עין חרוד, יחד עם קבוצות חלוצים אחרות, הקימו את תנועת [[הקיבוץ המאוחד]]. אחר כך, באמצע שנות העשרים, הגדוד התפלג בין [[ימין ושמאל בפוליטיקה|ימין לשמאל]]. הזרם השמאלי היה מעוניין להילחם ליישום עקרונות ה[[סוציאליזם]] וה[[קומונה]] הארצית שתכלול את כל הפועלים בארץ ישראל, ואילו תמיכת הזרם הימני הייתה נתונה ראשית כל לבנית המשק של הפלוגה ולערכים לאומיים.

תמורות כלכליות וחברתיות בהרכב היישוב היהודי בארץ ממחצית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], מתחים עם הנהגת ההסתדרות והמצב הכלכלי הקשה שתוצאתם הייתה [[אבטלה]] ורעב בגדוד העבודה, הביאו קבוצה בקרב זרם השמאל בגדוד, חלקם אנשי "[[החלוץ]]" לשעבר, להתארגן בראשותו של [[מנחם אלקינד]] ולעזוב את הארץ ל[[ברית המועצות]]. מנהיגי הקבוצה קיבלו מן השלטונות בברית המועצות קרקעות ב[[חצי האי קרים]], לשם הקמת קומונה בשם "[[וויו נובה]]" ("דרך חדשה" ב[[אספרנטו]]). עזיבת חברי הגדוד אל קרים התרחשה בהדרגה בשנים [[1927]]–[[1929]], והתקבלה בתדהמה ובכאב אצל חבריהם ומכריהם בארץ. ב-[[1935]] הפכו השלטונות הסובייטיים את הקומונה ל[[קולחוז]], וצורפו אליו פועלים ומשפחותיהם מרחבי ברית המועצות, ובכך הושם קץ למעשה לקומונה "וויו נובה" בצביונה היהודי. אלקינד ואחרים נרצחו ב[[טיהורי סטלין]]. שרידי החברים היהודים מארץ-ישראל בקולחוז נרצחו על ידי החיילים ה[[נאצים]]. כמה מחברי הגדוד שעזבו ובני משפחותיהם, חזרו לארץ במשך השנים.

בשנת [[1927]] החלו תהליכי התפוררות בגדוד העבודה. בקיץ [[1929]] הוחלט על התאחדותה של שארית גדוד העבודה עם התנועה הקיבוצית שמייסדיה התפלגו ממנו - [[הקיבוץ המאוחד]]. תנועה זו הוקמה על ידי [[קיבוץ]] [[עין חרוד]], ויישובי גדוד העבודה (הקיבוצים [[תל יוסף]], [[כפר גלעדי]], [[תל חי]] ו[[רמת רחל]]) הצטרפו אליה.

===ייצוגיו בתרבות הישראלית===
* [[נתן שחם]], '''עצם אל עצמו''', תל אביב: הוצאת [[עם עובד]], 1981.
* בשיר [[אבינעם בחור כארז]] שנתחבר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]]
*בשיר "תה ואורז יש בסין", שכתב [[אברהם שלונסקי]] בגדוד העבודה בעין חרוד ב-1922{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=318|שם=תה ואורז יש בסין}}. השיר כולל אזכורים כגון: "יש בחור נאה בגדוד", "כל היום סללתי כביש", "אם חלוץ לחלוצה- לא יהיה בגדוד רע!" ועוד.}}.
*בשירו של [[חיים גורי]] "בלדה על [[יצחק שדה]]" ("חבר בגדוד העבודה, והוא היה לאגדה")
==ראו גם==
* [[כביש טבריה-צמח]]
* [[עין חרוד]]

==לקריאה נוספת==
===מקורות===
* כתב העת [[הסולל (כתב עת)|הסולל]], 1920.
* כתב העת [[מחיינו (כתב עת)|מחיינו]] של גדוד העבודה, תרפ"א-תרפ"ט, 1921 - 1929.
* '''גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור''', קובץ, יוצא לאור על ידי חברי גדוד העבודה בקבוץ המאוחד, תל אביב: [[הוצאת מצפה]], תרצ"ב-1932.

===מחקרים===
* [[מרדכי נאור]], "85 שנה לגדוד העבודה", '''[[אריאל (כתב העת)|אריאל]]''', 174, תשס"ו.
* הערך: גדוד העבודה, '''אנציקלופדיה למדעי החברה''', מרחביה: הוצאת [[ספרית פועלים]] - [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר]], 1963.
* {{קתדרה|אלקנה מרגלית|מטווח הדמיון של הקומונה הכללית להתנסות במעשה|7.3|7, אפריל 1977}}
* {{קתדרה|[[זאב צחור]]|ניצחון עצוב: בן-גוריון וגדוד העבודה|43.10|43, מרץ 1987, עמ' 51-33}}
* {{קתדרה|[[זאב צחור]]|ועדת הבירור לבדיקת 'הקיבוץ החשאי' בגדוד העבודה|58.10|58, דצמבר 1990, עמ' 154-128}}
* אביגיל פז-ישעיהו, '''תנאים של שותפות :קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ, 1926-1910''', [[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]] - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012.
* [[עובד מיכאלי]] ו[[הדסה אביגדורי אבידוב]], '''עלילות גדוד העבודה : על שם יוסף טרומפלדור''', קיבוץ עין חרוד מאוחד : משפחת מיכאלי, 2004.
* מאירה יעקבה, ''' גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור : חיי יום יום, תרבות וחברה''', דיסרטציה--אוניברסיטת בר-אילן, 2000. ‬

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Gdud HaAvoda}}
{{קישורי פורטל|היישוב}}
*[http://www.kibbutz.org.il/orchim/5-gdudaavoda.htm גדוד העבודה] ב'''לקסיקון הקיבוץ'''
* {{הארכיון הציוני}}
* [[אבשלום קווה]], [http://hagada.org.il/2009/01/26/%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%AA%D7%91%D7%92/ "יחס רבולוציוני למציאות" או למה נתב"ג לא קרוי על שמו של מנחם מנדל אלקינד?], אתר [[הגדה השמאלית (במת שמאל)|הגדה השמאלית]]
* {{דבר|[[יהודה ארז|י. רזניצ'נקו]]|לי"א אלול (קטעי הרהורים)|1930/09/08|00304}} (במלאת עשור להקמת הגדוד)
* {{דבר|יהודה ארז|הגדודאים פרחו בארץ|1980/10/31|01601}}
* {{חסקין|604|גדוד העבודה על שם טרומפלדור}}
* {{מוסף שבת|[[ניר מן]]|הגדוד ששם אותנו על המפה|2011/12/17/הגדוד-ששם-אותנו-על-המפה-ניר-מן|גיליון 749, 17 בדצמבר 2011}}
* {{יוטיוב|68-npOoTSfY|שם=מנהרת הזמן - הערוץ הראשון - על גדוד העבודה ומנחם מנדל אלקינד }}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ארגונים ציוניים|גדוד העבודה]]
[[קטגוריה:ציונות סוציאליסטית]]
[[קטגוריה:ארגונים ומוסדות ביישוב|גדוד העבודה]]
[[קטגוריה:המנדט הבריטי: היסטוריה|גדוד העבודה]]
[[קטגוריה:הנצחת יוסף טרומפלדור]]
[[קטגוריה:תנועת העבודה]]
[[קטגוריה:העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:המנדט הבריטי: כלכלה]]
[[קטגוריה:קומונות]]

גרסה מ־12:25, 14 ביוני 2020

חברי גדוד העבודה סוללים כביש בעמק יזרעאל, ראשית שנות העשרים
חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים
הלוגו של כמה מחוברות כתב העת "מחיינו" של גדוד העבודה
אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים
אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות
אנשי גדוד העבודה בקונצרט לרגלי הגלבוע, 1926
אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב

גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור, או בשמו המקוצר גדוד העבודה, היה ארגון חלוצים שיתופי. חברי גדוד העבודה דגלו במנעד רעיונות סוציאליסטי וקומוניסטי, לאומי וציוני. "פלוגות" גדוד העבודה עבדו ברחבי ארץ ישראל בשנים 19201929. כאשר הוקם חשבו להכליל בשמו את המילה: "הגנה", אך זו הוסרה, או הוסתרה, בשל החשש משלטונות המנדט הבריטי.

ראשיתו

הגדוד הוקם על ידי מנהיגי החלוץ ואנשי "השומר": מניה וישראל שוחט, יצחק שדה ויהודה אלמוג, אשר גייסו כשמונים ושמונה מייסדים, רובם מחניכיו של יוסף טרומפלדור בתנועת "החלוץ" ברוסיה. ההכרזה הרשמית על הקמת הגדוד הייתה בי"א באלול תר"פ 25 באוגוסט 1920, במלאת חצי שנה למותו של יוסף טרומפלדור, במחנה העבודה של סוללי כביש טבריה-צמח[1]. לאחר מכן, הצטרפו מאות חלוצים וחלוצות. בין ראשי הגדוד נמנו יצחק שדה, יהודה אלמוג, ישראל שוחט ומנחם אלקינד.

במרץ 1921 הוקמה פלוגה שנייה של גדוד העבודה, בפתח תקווה. ביוני 1921 היו בפלוגה בפתח תקווה כ-330 חברים[2] שעבדו בסלילת מסילת ברזל לפתח תקווה[3] ובפלוגה בטבריה כ-270 חברים[2]. באוגוסט 1921 מנה הגדוד יותר מ-650 חברים בפלוגות שנמצאו ביישובים שונים[4]. במחצית השנייה של 1921 הקימו כ-250 מחברי הגדוד את עין חרוד ותל יוסף[5].

במהלך כל שנות קיומו (עד דצמבר 1929) היו חברים בגדוד העבודה כ-2,500 איש ואישה, ובשיא כוחו, שנת 1925, מנה 660 איש. מדיניות הגיוס המקלה של הגדוד אפשרה לרבים לחבור אליו, ללמוד מקצוע, ואז לעזבו. על הקמת הגדוד השפיעו שני מאורעות היסטוריים: הצהרת בלפור (1917), שגרמה לרבים לצפות להגשמה מהירה של הציונות, ומהפכת אוקטובר בנובמבר 1917 ברוסיה, שהביאה לעליית הקומוניסטים הבולשביקים לשלטון ברוסיה לאחר מלחמת אזרחים עזה.

מטרות ויעדים

מטרות מנהיגי הגדוד היו שיתופיות, התיישבות והגנה, כל זאת בכפיפות להסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל. על פי תקנון גדוד העבודה מטרתו הייתה[6]: ”בניין הארץ על-ידי יצירת קומונה כללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל”

עיקרי התקנון היו: {{ציטוט|

  1. ארגון החברים בקיבוצים בעלי משמעת הנמצאים ברשות ההסתדרות הכללית לכל ענייני העבודה וההגנה.
  2. קופה כללית המספקת את צורכי החברים.
  3. תוצר�
  1. ^ אזכרה על הכביש לטרומפלדור, הארץ, 7 בספטמבר 1920
    יצחק יעקובסון, הפועל הצעיר, 10 בספטמבר 1920
  2. ^ 1 2 גדוד העבודה בפתח תקווה, הארץ, 21 ביוני 1921
  3. ^ עבודת הרכבת, דואר היום, 11 ביולי 1921
  4. ^ מועצת פלוגות גדוד העבודה, הצפירה, 14 באוגוסט 1921
  5. ^ התקדמות העבודות בנוריס, הארץ, 7 בפברואר 1922
  6. ^ חוברת א' של "גדוד העבודה על-שם יוסף טרומפלדור בארץ-ישראל, גדוד העבודה" בהוצאת הוועד הפועל המרכזי של גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, ירושלים, תרפ"ה.