קול הנבואה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 38102334 של מקף (שיחה), שחזור
תגיות: ביטול שוחזרה
Reverted 1 edit by 141.226.92.48 (talk): שלום. הנה, אני מצרף נימוק מינימלי: העריכה כתובה בצורה לא אנציקלופדית, לפעמים כמערך שיעור, והיא מכילה שלל התפלספויות, ללא מקורות מהימנים. • 💫
שורה 37: שורה 37:


בשנת ה'תשפ"ב, לאחר מלאות 50 שנה לפטירת הרב הנזיר, יצאה מהדורה חדשה ומורחבת של הספר בהוצאת נזר דוד.
בשנת ה'תשפ"ב, לאחר מלאות 50 שנה לפטירת הרב הנזיר, יצאה מהדורה חדשה ומורחבת של הספר בהוצאת נזר דוד.


'''הגיון המבוסס על שיטה שמעית לעומת הגיון המבוסס על השיטה ההסתכלותית'''

חלק זה יסקר את הרעיון הכללי המיוחד לספר "קול הנבואה" , השמעיות. כל שיטה מחשבתית פילוסופית, מתבססת על שיטה הגיונית שדרכה מבססים את התקפות הלוגית של המסקנות היוצאות ע"י החשיבה. אריסטו יחד עם היצירה הפילוסופית ובמקביל לה, ייחד תחום מיוחד לבדוק ולאמת את מסקנות החשיבה, תחום הלוגיקה. השיטה הלוגית שלו נודעה לעולם בספרו האורגונון. המקבילה התורנית של תחום הלוגיקה, הוא תחום י"ג המידות שהתורה נדרשת בה. המידות הם דרכי חשיבה, שדרכם אפשר להבין את האופן בו הוסקו המסקנות ההלכתיות או המדרשיות היוצאות מפסוקי התורה.

הרב המחבר העמיק לבאר שיש הבדל בין ההגיון המערבי שהוא אנלטי, היינו המסקנות על הפרט נובעות מתוך ניתוח בו הפרט נמצא חלק מהכלל, ולכן נסיק מהכלל לפרט, לדוגמא: סוקרטס בן אדם, כל בני האדם מתים. מסקנה : סוקרטס ימות. זה הוא היקש הסילוגיסמוס.

לעומתו ההגיון העברי הוא אנלוגי, היינו שמקישים מדבר אחד לדבר השני, ע"י האנלוגיה, למשל ע"י מידת בנין אב לומדים ממקום אחד בו חודש דין לכל המקומות הדומים, ואע"פ שהמקומות שלומדים עליהם, אינם פרט הנכלל בכלל מסוימים.

השיטה האנליטית, מכונה אצל הרב המחבר כשיטת ההסתכלותית, שצריך לראות את הפרט שלומדים עליו חלק מהכלל, ואז מסיקים מסקנה לעניין הפרט. לעומתה השיטה האנלוגית , מכונה שמעית, ועניינה הוא כאשר בפרט כל-שהוא מתגלה לנו דבר, אנחנו מבינים שדבר זה שייך גם בפרט אחר הדומה לו, דוגמא לעניין, אפשר ללמוד מקיום החיים על פני כדור הארץ על אפשרות הקיום של חיים על פני כוכבי-לכת אחרים (דוגמא כזאת מובאת בספר, והיא שימוש באנלוגיה לעניין מדעי הטבע, מבוא בפרק "השם העליון הנשמע").

עיקרון השמעיות, לדעת הרב המחבר שייך לכל הרוחב של החכמה התורנית, העברית: תחום ההלכה, תחום הקבלה, תחום החכמה העברית (ספרי קהלת משלי ואיוב) ותחום הפילוסופיה העברית הדתית.

השמעיות, היא ה"איך" המיוחד לחכמה העברית התורנית, לעומת ה"מה" שהוא התוכן של החכמה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־23:44, 19 בפברואר 2024

קוֹל הַנְּבוּאָה: הַהִגָּיוֹן הָעִבְרִי הַשִּׁמְעִי
עמודו הראשון של הספר במהדורת מכון נזר דוד משנת ה'תשס"ב
עמודו הראשון של הספר במהדורת מכון נזר דוד משנת ה'תשס"ב
מידע כללי
מאת הרב דוד כהן
שפת המקור עברית
סוגה מחשבת ישראל, פילוסופיה, קבלה
הוצאה
הוצאה מוסד הרב קוק
תאריך הוצאה ה'תש"ל
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות

מכון נזר דוד, ה'תשס"ב

מכון נזר דוד, ה'תשפ"ב

קוֹל הַנְּבוּאָה: הַהִגָּיוֹן הָעִבְרִי הַשִּׁמְעִי הוא ספרו המרכזי של הרב דוד כהן, המכונה "הרב הנזיר". בספר זה מנוסחים עיקרי שיטתו בדבר "ההגיון העברי השמעי" - דרך המחשבה העברית, התלויה בשמיעה וששיאה הוא הנבואה. זוהי חלופה לדרך החשיבה של הפילוסופיה המערבית.

החלק הראשון בספר סוקר את הפילוסופיה העברית לדורותיה, בהשוואה למקורות פילוסופיים כלליים, כדרכו של המחבר. החלק השני הוא סקירה של תורת הסוד לתולדותיה. חלק שלישי הוא נספח קטן אך ממצה של שיטת המחבר בדבר ספירת הבינה, העומדת ביסוד ההגיון העברי השמעי. הספר מסכם עשרות שיטות וספרים שנכתבו במהלך ההיסטוריה.

הספר כפי שהוא בידינו הוא חלק קטן מההיקף המתוכנן. כתיבתו נמשכה לכל אורך חייו הבוגרים של הרב הנזיר. הכתיבה התעכבה פעמים רבות, בעיקר בעקבות מלאכת העריכה של ספרי אורות הקודש, שנמשכה גם היא עשרות שנים ולא הסתיימה במלואה.

בידי יורשיו של הרב הנזיר קיימים כתבי יד רבים, ומלאכת הוצאתם לאור והגהתם מסורה למכון "נזר דוד" שנקרא על שמו. בין כתבי היד ישנן הרחבות וטיוטות של המשכים ל"קול הנבואה".

בשנת ה'תשפ"ב, לאחר מלאות 50 שנה לפטירת הרב הנזיר, יצאה מהדורה חדשה ומורחבת של הספר בהוצאת נזר דוד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.