הבונדס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חובבשירה (שיחה | תרומות)
סימוכין
שורה 3: שורה 3:
בראשית ימיו היה קשה לשכנע את יהודי ארצות הברית להשקיע את כספם באגרות חוב של מדינת ישראל שזה עתה קמה. אולם עם הזמן הצליחו אנשי הבונדס [[גיוס הון|לגייס סכומים]] גדלים והולכים, עד שב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] היה הבונדס לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של [[תקציב]] הפיתוח של [[ממשלת ישראל]]. עד סוף שנת [[1967]] הצליח הבונדס לגייס 1.1 מיליארד [[דולר אמריקני|דולר]].
בראשית ימיו היה קשה לשכנע את יהודי ארצות הברית להשקיע את כספם באגרות חוב של מדינת ישראל שזה עתה קמה. אולם עם הזמן הצליחו אנשי הבונדס [[גיוס הון|לגייס סכומים]] גדלים והולכים, עד שב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] היה הבונדס לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של [[תקציב]] הפיתוח של [[ממשלת ישראל]]. עד סוף שנת [[1967]] הצליח הבונדס לגייס 1.1 מיליארד [[דולר אמריקני|דולר]].
כיום מגייס מפעל הבונדס כ-1.2 מיליארד דולר בשנה, שהם כמחצית ההון שמגייסת ישראל בחו"ל בשנה.
כיום מגייס מפעל הבונדס כ-1.2 מיליארד דולר בשנה, שהם כמחצית ההון שמגייסת ישראל בחו"ל בשנה.

בשנים האחרונות התעורר ויכוח בדבר נחיצותו של המפעל. השוללים את המשך קיומו טוענים, ששיעורי הריבית הגבוהים המובטחים באגרות הבונדס הם נטל בלתי מוצדק על תקציב המדינה. לעומתם, המחייבים את המשך קיומו מציינים, כי רוב רוכשי אגרות המפעל מבטאים בכך קשר וזיקה למדינת ישראל.
בשנים האחרונות התעורר ויכוח בדבר נחיצותו של המפעל.{{הערה|{{הארץ|מאמר מערכת|לסגור את הבונדס|1223328|1 באפריל 2011|}} }} השוללים את המשך קיומו טוענים, ששיעורי הריבית הגבוהים המובטחים באגרות הבונדס הם נטל בלתי מוצדק על תקציב המדינה. לעומתם, המחייבים את המשך קיומו מציינים, כי רוב רוכשי אגרות המפעל מבטאים בכך קשר וזיקה למדינת ישראל.


מאז שנת [[2002]] מכהן [[יהושע מצא]] כנשיא הבונדס, לאחר שהחליף את קודמו, [[גדעון פת]].{{הערה|{{ynet|מיכל דניאל|כך הצליח נשיא הבונדס לקבוע שיא בגיוס כספים|2569114|15 באפריל 2003|}}}}
מאז שנת [[2002]] מכהן [[יהושע מצא]] כנשיא הבונדס, לאחר שהחליף את קודמו, [[גדעון פת]].{{הערה|{{ynet|מיכל דניאל|כך הצליח נשיא הבונדס לקבוע שיא בגיוס כספים|2569114|15 באפריל 2003|}}}}

גרסה מ־08:45, 1 באפריל 2011

הבּוֹנְדְס (או מפעל הבונדס; באנגלית: State of Israel Bonds) הוא ארגון העוסק במכירת אגרות חוב של מדינת ישראל ליהודים בתפוצות. הבונדס הוקם בספטמבר-אוקטובר 1950 ביוזמת ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שר האוצר אליעזר קפלן, וגולדה מאיר עם הנרי מורגנטאו, שמואל רוטברג והנרי מונטור מיהודי ארצות הברית.

בראשית ימיו היה קשה לשכנע את יהודי ארצות הברית להשקיע את כספם באגרות חוב של מדינת ישראל שזה עתה קמה. אולם עם הזמן הצליחו אנשי הבונדס לגייס סכומים גדלים והולכים, עד שבשנות ה-60 של המאה ה-20 היה הבונדס לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של תקציב הפיתוח של ממשלת ישראל. עד סוף שנת 1967 הצליח הבונדס לגייס 1.1 מיליארד דולר. כיום מגייס מפעל הבונדס כ-1.2 מיליארד דולר בשנה, שהם כמחצית ההון שמגייסת ישראל בחו"ל בשנה.

בשנים האחרונות התעורר ויכוח בדבר נחיצותו של המפעל.[1] השוללים את המשך קיומו טוענים, ששיעורי הריבית הגבוהים המובטחים באגרות הבונדס הם נטל בלתי מוצדק על תקציב המדינה. לעומתם, המחייבים את המשך קיומו מציינים, כי רוב רוכשי אגרות המפעל מבטאים בכך קשר וזיקה למדינת ישראל.

מאז שנת 2002 מכהן יהושע מצא כנשיא הבונדס, לאחר שהחליף את קודמו, גדעון פת.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מאמר מערכת, לסגור את הבונדס, באתר הארץ, 1 באפריל 2011
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מיכל דניאל, כך הצליח נשיא הבונדס לקבוע שיא בגיוס כספים, באתר ynet, 15 באפריל 2003
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.