אליעזר קפלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליעזר קפלן
אליעזר קפלן
אליעזר קפלן, דצמבר 1951
תאריך לידה 1891
תאריך עלייה 1920
תאריך פטירה 13 ביולי 1952 (בגיל 61 בערך)
ממשלות הממשלה הזמנית, 1, 2, 3
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1, 2
סיעה
תפקידים בולטים

אליעזר קפלן (189113 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), סגן ראש הממשלה הראשון, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

תולדות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלן נולד בשנת 1891 בעיר מינסק שברוסיה הלבנה (אז בפלך מינסק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), אחד מעשרת ילדיהם של פרומה ומאיר בן מיכאל קפלן, בעל בית מסחר סיטונאי גדול לחוטי אריגה.[1] למד ב"חדר", בגימנסיה רוסית בלוביץ' (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בפולין) ובבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה (MHTS). סיים לימודיו כמהנדס בניין ב-1917. נישא לד"ר דבורה לבית קפלן (בת דודו אברהם קפלן), רופאה, שעבדה שנים רבות כרופאת ילדים.

עלה לארץ ישראל בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית, ומיד נשלח לשנתיים לגרמניה כמקים הסניף המקומי של התאחדות הפועל הצעיר, וכמזכירו. כשחזר לארץ ישראל בשנת 1923 כיהן כחבר הנהלה במשרד לעבודות ציבוריות ובנין וכמנהל המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב. נמנה עם ראשי ההסתדרות והיה מזכיר הוועד הפועל בשנים 19291933. בשנים 1933–1948 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים בה. כמו כן כיהן כחבר מועצת העיר תל אביב בין השנים 19251933.

לפי תיאורו של זאב שרף, קפלן היה אחד מארבעת המצביעים במנהלת העם נגד הכרזת העצמאות ב-12 במאי 1948, אם כי יש היסטוריונים החולקים על זאת וטוענים כי הייתה הסכמה כללית על הכרזת המדינה וההצבעה הייתה על נושא אחר.[דרוש מקור] נמנה עם חותמי מגילת העצמאות.

אליעזר קפלן חותם על מגילת העצמאות 1948
קבריהם של אליעזר ודבורה קפלן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל

לאחר קום המדינה התמנה לשר האוצר הראשון. בתקופת כהונתו השיג את ההלוואות הראשונות ממקורות בחו"ל, אשר הצילו את המשק הישראלי מהתמוטטות. בתחילת 1952 הגה והוביל את המדיניות הכלכלית החדשה. במקביל לכהונתו כשר האוצר, כיהן קפלן בשנים 19491950 גם כשר המסחר והתעשייה.

כשבועיים לפני מותו התפטר ממשרתו, ככל הנראה בשל סירובו למלא את רצונו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון,[2] והתמנה לסגן ראש הממשלה. קפלן, שסבל ממחלת לב, נפטר ב-1952 בג'נובה שבאיטליה, על סיפון האונייה "נגבה," כאשר היה בדרכו לחופשה בשווייץ.

קפלן נפטר ב-13 ביולי 1952 והיה הראשון להיקבר בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל, עוד בטרם נקבעו הקריטריונים לקבורה בחלקה[3]. קפלן הוא אחד המנהיגים היחידים הקבורים בחלקה שלא מילאו את תפקיד ראש ממשלת ישראל, נשיא מדינת ישראל או יושב ראש הכנסת. קפלן היה אב לשתיים.

על שמו קרויים בית החולים קפלן ברחובות, שכונת קריית אליעזר בחיפה שבה שכן אצטדיון קריית אליעזר, שכונת קריית אליעזר בנתניה, שכונת בית אליעזר בחדרה, שכונת קפלן בכפר סבא ורחובות רבים בערי ישראל, בהם רחוב קפלן בת"א. עוד קרוי על שמו פרס קפלן, פרס ישראלי הניתן מאז 1954 על התייעלות והעלאת פריון העבודה. את הזוכים בפרס קובעת ועדה בראשות מנהל המכון לפריון העבודה והייצור, ואת הפרס מעניק לזוכים שר העבודה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • די ווירטשאפטס-פּאָליטיק פון דער ציוניסטישער עקזעקוטיווע (דער ובאנייטער קאלאניזאציע-טעטיקייט), ירושלים, לונדון: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תרצ"ה. ‬(ביידיש)
  • חזון ומעש (העורך: יוסף שפירא), תל אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, תשל"ג. (ראה אור לאחר מותו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'מאיר קפלן', בתוך: דוד כהן (כינס), שלמה אבן שושן (ערך), מינסק עיר ואם: קורות - מעשים - אישים - הוי, כרך א, תל אביב: ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל; הקיבוץ המאוחד; לוחמי הגטאות: בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, תשל"ה, עמ' 664 (ספר יזכור לקהילת מינסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 667).
  2. ^ עזריאל קרליבך, "אותה הממשלה - בשינוי מכריע", מעריב, 23.6.1952, עמ' 2
  3. ^ הר הרצל - מתווה היסטורי של בית הקברות הלאומי בירושלים