ברווז עצים – הבדלי גרסאות

ברווז עצים
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	אווזאים
משפחה:	ברווזיים
סוג:	Aix
מין:	ברווז עצים
שם מדעי
	Aix sponsa; ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:20, 28 בינואר 2012

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ תיאור תמונה, תיאור תפוצה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ברווז עצים (באנגלית: Aix sponsa), ידוע גם בשם ברווז קרולין, הוא מין של ברווז הנפןץ בצפון אמריקה. זהו אחד מעופות המים הצבעוניים ביותר בצפון אמריקה.

תיאור

גודלו של ברווז מבוגר ממוצע 47 - 54 ס"מ עם מוטת כנפיים באורך של 66 - 73 ס"מ. גודלו כשלושה רבעים מאורך של ברווז בר מבוגר. הוא חולק גנים עם מנדרין סיני.

לזכר בוגר נוצות יחודיות וססגוניות וצבע עיניים אדום, והחלקה לבנה במורד הצוואר. הנקבה צבעונית פחות, היא בעלת עיניים לבנות וגרון לבן.

כאשר הם שוחים, ברווזי העצים מזיזים את הראש קדימה ואחורה בתנועת טלטול, מה שהופך אותם לקלים לזיהוי.

התנהגות

איזור הרבייה ובית הגידול שלהם הוא ביצות מיוערות, אגמים רדודים, בריכות טבעיות ונחלים במזרח צפון אמריקה, בחוף המערבי של ארצות הברית ובמערב מקסיקו. בדרך כלל הם מקננים בחללים שבעצים הקרובים למים, למרות שהם מנצלים תיבות קינון המוצבות בביצות, אם זמין. הנקבות מרפדות את הקן בנוצות וחומרים רכים אחרים, ומרכיבים אותו בראש העץ כדי לספק הגנה מטורפים. בניגוד לברווזים אחרים, לברווז העצים יש טפרים חדים על מנת לאפשר התיישבות על עצים.

נקבות, בדרך כלל מטילות בין 7 ל-15 ביצים בהדגרה, בממוצע לשלושים ימים. עם זאת, אם תיבות הקינון ממוקמות קרובות זו לזו, הנקבות יטילו ביצים בקנים של שכניהם, שעשוי להוביל ל-30 ביצים ולדגירה כושלת, התנהגות זו מכונה "הטלת קן".

לאחר הבקיעה, ברווזונים קופצים מהקן שבעץ, ועושים את דרכם אל המים. הברווזונים יכולים לקפוץ מגובה של 88 מטר ללא פגע. הקן יכול להיות עד 140 מטר מקו החוף.

ציפורים אלו אוכלות על ידי שכשוך או הליכה על הקרקע. הם אוכלים בעיקר פירות יער, בלוטים, זרעים, וגם חרקים, מה שהופך אותם לאוכלי כל.

תפוצה

ברווזי העצים בכל ימות השנה נפוצים במגוון מקומות בדרום אמריקה, אבל רוב האוכלוסייה נודדת לצפון לקראת החורף. הם נודדים בחורף מעל דרום אמריקה מעל האוקיינוס האטלנטי. 75% מהברווזים שבאוקיינוס השקט לא נודדים.

שימור

אוכלוסיית ברווזי העצים הייתה בירידה רצינית בסוף המאה ה-19 כתוצאה של אובדן בתי גידול ציד קשה לצאכי הפקת בשר ונוצות לשוק כובעי הנשים באירופה. בתחילת המאה ה-20 אוכלוסיית ברווזי העצים נעלמה כמעט לחלוטין, ולא ניתן כמעט למצוא ברווזי עצים כמו בעבר. בתגובה לכך אמנת הציפורים הנודדות הוקמה ב1916, וחקיקת חוק נגד ציד ברווזי עצים חוקק ב1918, ואוכלוסיית ברווזי העצים החלה להתאושש באיטיות רק בשנת 1920. פיתוח תיבות הקינון המלאכותיות בשנת 1930, גרם להתפתחות אוכלוסיית ברווזי העצים.

בעלי קרקע, כגון מנהלי פארקים ושמוורת טבע יכלו לעודד רביית ברווזי עצים על ידי בניית תיבות קינון ליד אגמים, ביצות, בריכות ונחלים. פולדה, מינוסטה אימצה את ברווז העצים כקמע רשמי, ולכן ניתן למצוא תיבות קינון רבות באיזור.

הגידול באוכלוסיית הבונה בצפון אמריקה לאורך כל טווח סייע גם כבית גידול אידאלי וביצה עבור ברווזי העצים.

אוכלוסיית ברווזי העצים גדלה במידה רבה בשנים האחרונות כתוצאה מהגדלת כמות תיבות הקינון וההגבלות על הציד. ברווז העצים הפלך להיות הברווז השני הנפוץ ביותר בצפון אמריקה, אחרי ברכייה.