סוכות (עבר הירדן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:52, 17 בפברואר 2012

סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית ממזרח לצרתן, בסמוך לנחל יבוק, ולמעבר הירדן על יד אדם העיר; נכללה בנחלת שבט גד בעבר הירדן המזרחי.^[1]

בספר בראשית היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של יעקב מארם נהריים לארץ כנען:^[2]

”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת”

על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. בספר שופטים מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של גדעון כאשר נלחם במדיינים:^[3]

{{ציטוטון וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}}

בספר דברי הימים מסופר כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק שלמה המלך את כלי המקדש.^[4]

במאה ה-20 זוהתה במספר אתרים. הזיהוי האחד, בתל דיר עלא בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו הערבי: א-זרקא, אל ירדן, נתמך על ידי החוקר יוחנן אהרוני. באתר זה נמצאו ממצאים ארכאולגים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-9 לפנה"ס, זיהוי זה התבסס על דברי התלמוד הירושלמי במסכת שביעית בעניין "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, בסמוך לנחל יבוק; התל ממוקם מצפון מזרח לאתר דאמיה, שבו נערכוחפירות ארכאולוגיות ונמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה עד ראשית תקופת הברזל.

ראו גם

סכות, הסמוכה למצרים

לקריאה נוספת

הערך: סכות (ב), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 670.
יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 18, 120.

The Eerdmans Bible Dictionary - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993

קישורים חיצוניים

יצחק מייטליס, מדוע בנה יעקב בית בסוכות, באתר דעת

הערות שוליים

[1] ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז.

[2] ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ז.

[3] ספר שופטים, פרק ח', פסוקים ד'–ט'.

[4] ספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ"ו.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. ב[[ספר שופטים]] מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של [[גדעון]] כאשר נלחם ב[[מדין|מדיינים]]:{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|ד|ט}}.}}
-{{ציטוטון| וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן:  וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם:  וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים:  וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}}
+{{ציטוטון וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם:  וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים:  וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}}
 ב[[ספר דברי הימים]] מסופר כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}
-ב{{ה|מאה ה-20}} זוהתה במספר אתרים. האחד, ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו ה[[ערבית|ערבי]]: א-זרקא, אל [[נהר הירדן|ירדן]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה מתבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]] בעניין "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] ועד ראשית [[תקופת הברזל]], בסמוך לנחל היבוק.
+ב{{ה|מאה ה-20}} זוהתה במספר אתרים. הזיהוי האחד, ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו ה[[ערבית|ערבי]]: א-זרקא, אל [[נהר הירדן|ירדן]], נתמך על ידי החוקר [[יוחנן אהרוני]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה התבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]] בעניין "סוכות - דרעלה".
+הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, בסמוך ל[[נחל יבוק]]; התל ממוקם מצפון מזרח לאתר דאמיה, שבו נערכו[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] ונמצאו ממצאים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] עד ראשית [[תקופת הברזל]].
+==ראו גם==
-יש להבחין בינה ובין עיר מקראית אחרת הנושאת את השם [[סוכות (מצרים)|סוכות]], הסמוכה ל[[מצרים]].<br />
+*[[סכות (מצרים)|סכות]], הסמוכה ל[[מצרים]]
 ==לקריאה נוספת==
 * הערך: סכות (ב), '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965, עמ' 670.
+* יוחנן אהרוני, '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974, עמ' 18, 120.
 <div class="mw-content-ltr">
 *''The Eerdmans Bible Dictionary'' - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan,  1993