סוכות (עבר הירדן) – הבדלי גרסאות
הרחבה |
עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px]] |
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px]] |
||
'''סֻכּוֹת''' הייתה [[עיר]] [[מקרא|מקראית]] ממזרח לצרתן, בסמוך ל[[נחל יבוק]], ולמעבר הירדן על יד אדם העיר; נכללה ב[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט גד|גד]] ב[[עבר הירדן המזרחי]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|כז}}.}} |
'''סֻכּוֹת''' הייתה [[עיר]] [[מקרא|מקראית]] ממזרח לצרתן, בסמוך ל[[נחל יבוק]], ולמעבר הירדן על יד אדם העיר; נכללה ב[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט גד|גד]] ב[[עבר הירדן המזרחי]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|כז}}.}} |
||
==תולדותיה== |
|||
ב[[ספר בראשית]] היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[ארם נהריים]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}} |
ב[[ספר בראשית]] היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[ארם נהריים]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}} |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. ב[[ספר שופטים]] מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של [[גדעון]] כאשר נלחם ב[[מדין|מדיינים]]:{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|ד|ט}}.}} |
על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. ב[[ספר שופטים]] מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של [[גדעון]] כאשר נלחם ב[[מדין|מדיינים]]:{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|ד|ט}}.}} |
||
{{ציטוטון |
{{ציטוטון|וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}} |
||
ב[[ספר דברי הימים]] מסופר כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}} |
ב[[ספר דברי הימים]] מסופר כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}} |
||
גרסה מ־11:52, 17 בפברואר 2012
סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית ממזרח לצרתן, בסמוך לנחל יבוק, ולמעבר הירדן על יד אדם העיר; נכללה בנחלת שבט גד בעבר הירדן המזרחי.[1]
תולדותיה
בספר בראשית היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של יעקב מארם נהריים לארץ כנען:[2]
”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת”
על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. בספר שופטים מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של גדעון כאשר נלחם במדיינים:[3]
”וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:”
בספר דברי הימים מסופר כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק שלמה המלך את כלי המקדש.[4]
במאה ה-20 זוהתה במספר אתרים. הזיהוי האחד, בתל דיר עלא בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו הערבי: א-זרקא, אל ירדן, נתמך על ידי החוקר יוחנן אהרוני. באתר זה נמצאו ממצאים ארכאולגים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-9 לפנה"ס, זיהוי זה התבסס על דברי התלמוד הירושלמי במסכת שביעית בעניין "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, בסמוך לנחל יבוק; התל ממוקם מצפון מזרח לאתר דאמיה, שבו נערכוחפירות ארכאולוגיות ונמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה עד ראשית תקופת הברזל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הערך: סכות (ב), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 670.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 18, 120.
- The Eerdmans Bible Dictionary - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993
קישורים חיצוניים
- יצחק מייטליס, מדוע בנה יעקב בית בסוכות, באתר דעת