שיר השירים רבה – הבדלי גרסאות
אלי לייטנר (שיחה | תרומות) ויקיזציה |
אלי לייטנר (שיחה | תרומות) ויקיזציה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שיר השירים רבה''' (ידוע גם בשם: '''מדרש חזית''' על שם המשפט הפותח: חזית איש מהיר במלאכתו) הוא [[מדרש]] ארץ ישראלי על מגילת [[שיר השירים]]. המדרש נמנה על "מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים".<ref>למגילת שיר השירים יש גם שני קבצי מדרש קטנים. אחד שפורסם ע"י [[אלעזר גרינהוט]] תחת השם: '''מדרש שיר השירים'''. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: '''מדרש זוטא על שיר השירים''', מהדורת [[שלמה בובר]], וילנא תרפ"ה; ו'''אגדת שיר השירים''', מהדורת [[שניאור זלמן שכטר]], קמברידג' 1896.</ref> המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם. במחקר מקובל שהמדרש נערך לאחר זמן עריכתם של [[בראשית רבה]], [[ויקרא רבה]] ו[[פסיקתא דרב כהנא]]. |
'''שיר השירים רבה''' (ידוע גם בשם: '''מדרש חזית''' על שם המשפט הפותח: חזית איש מהיר במלאכתו) הוא [[מדרש]] ארץ ישראלי על מגילת [[שיר השירים]]. המדרש נמנה על "מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים".<ref>למגילת שיר השירים יש גם שני קבצי מדרש קטנים. אחד שפורסם ע"י [[אלעזר גרינהוט]] תחת השם: '''מדרש שיר השירים'''. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: '''מדרש זוטא על שיר השירים''', מהדורת [[שלמה בובר]], וילנא תרפ"ה; ו'''אגדת שיר השירים''', מהדורת [[שניאור זלמן שכטר]], קמברידג' 1896.</ref> המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם. במחקר מקובל שהמדרש נערך לאחר זמן עריכתם של [[בראשית רבה]], [[ויקרא רבה]] ו[[פסיקתא דרב כהנא]]. |
||
השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה |
השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה ה[[אלגוריה|אלגורית]] ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין [[כנסת ישראל]]. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, [[קריעת ים סוף]], [[נדודי בני ישראל במדבר]], [[מתן תורה]], [[המשכן]], [[בית המקדש]], קיום ה[[מצווה|מצוות]], שיעבוד הגלויות ו[[אחרית הימים]]. לדעת [[שאול ליברמן]] כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת. |
||
בראש המדרש באות חמש [[פתיחתא|פתיחתות]]. אבל לדעת תמר קדרי פתיחתות אלה הן רובד מאוחר. |
בראש המדרש באות חמש [[פתיחתא|פתיחתות]]. אבל לדעת תמר קדרי פתיחתות אלה הן רובד מאוחר. |
||
גרסה מ־00:45, 9 בספטמבר 2012
שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזית על שם המשפט הפותח: חזית איש מהיר במלאכתו) הוא מדרש ארץ ישראלי על מגילת שיר השירים. המדרש נמנה על "מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים".[1] המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם. במחקר מקובל שהמדרש נערך לאחר זמן עריכתם של בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא.
השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה האלגורית ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין כנסת ישראל. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, קריעת ים סוף, נדודי בני ישראל במדבר, מתן תורה, המשכן, בית המקדש, קיום המצוות, שיעבוד הגלויות ואחרית הימים. לדעת שאול ליברמן כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.
בראש המדרש באות חמש פתיחתות. אבל לדעת תמר קדרי פתיחתות אלה הן רובד מאוחר.
מהדורות הדפוס השונות של מדרש זה נובעות כולן ממהדורת הדפוס הראשונה.[2] קיימת גם מהדורה אלקטרונית של האקדמיה ללשון העברית "מאגרים" המבוססת על כתב יד וטיקן 76. מחקר מסכם על המדרש מצוי בעבודת הדוקטור של תמר קדרי.[3] קדרי עוסקת בשנים האחרונות בהתקנת מהדורה מדעית [4] ובמסגרת פעילות זו התקין אליעזר טרייטל סינופסיס של כל כתבי יד של החיבור שיועלה בקרוב במפעל המדרש של מכון שכטר למדעי היהדות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ למגילת שיר השירים יש גם שני קבצי מדרש קטנים. אחד שפורסם ע"י אלעזר גרינהוט תחת השם: מדרש שיר השירים. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: מדרש זוטא על שיר השירים, מהדורת שלמה בובר, וילנא תרפ"ה; ואגדת שיר השירים, מהדורת שניאור זלמן שכטר, קמברידג' 1896.
- ^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות" : עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו', יד להימן (תשמד), עמודים 289-311.
- ^ תמר קדרי, למלאכת העריכה במדרש שיר השירים רבה, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ד.
- ^ ראו כאן