שיר השירים רבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים. המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם.

זמנו ומקומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר השירים רבה נמנה עם מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים[1] הכוללים גם את בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. זמן עריכתו של המדרש הוא בסביבות המאה השישית או השביעית לספירה [דרוש מקור]. בראש המדרש מובאות חמש פתיחתות, אשר לדעת קדרי שייכות לרובד מאוחר יותר של החיבור.[2]

מקורותיו של החיבור וסגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורך שיר השירים רבה עשה שימוש נרחב במדרשים שקדמו לו, ובעיקר במדרש פסיקתא דרב כהנא, ויקרא רבה ובראשית רבה. כמו כן הוא הביא מהירושלמי ומהתוספתא, אבל ככל הנראה לא הכיר את התלמוד הבבלי. העורך שילב את המדרשים על שיר השירים על פי הסדר של פסוקי המגילה במקומם המתאים. לצד חומרים אלה יש מדרשים רבים בתוך החיבור שאין להם מקבילות בספרות התלמודית.

השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה האלגורית-היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין כנסת ישראל. הדוד (המכונה גם דודי, רעי) הוא האל, והרעיה (המכונה גם כלתי, יונתי, תמתי, אחותי) היא ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, קריעת ים סוף, נדודי בני ישראל במדבר, מתן תורה, המשכן, בית המקדש, קיום המצוות, שיעבוד הגלויות ואחרית הימים. לדעת שאול ליברמן כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד ובית העולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את כל פסוקי המגילה בעקביות בנושא אחד. במדרש שיר השירים רבה לא ניתן למצוא שיטתיות ברורה. על כל פסוק ופסוק מובאות דרשות אלגוריות מגוונות ושונות בזה אחר זה. יש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.

מהדורות החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות הדפוס השונות של מדרש זה נובעות כולן ממהדורת הדפוס הראשונה, קושטא רע"ד.[3] קיימת גם מהדורה אלקטרונית של האקדמיה ללשון העברית "מאגרים" המבוססת על כתב יד וטיקן 76. חלק מקטעי הגניזה פורסמו בבמות מדעיות שונות.[4] סיכום עדכני על מחקר המדרש מצוי בעבודת הדוקטורט של תמר קדרי.[5] קדרי עוסקת בשנים האחרונות בהתקנת מהדורה מדעית של המדרש, בתמיכתה של הקרן הלאומית למדע (מס' 09 / 1152) .[6] במסגרת זו הוכן סינופסיס של מדרש שיר השירים רבה ובו כל עדי הנוסח של החיבור. ניתן לצפות בו באתר של מפעל המדרש של מכון שכטר למדעי היהדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למגילת שיר השירים יש גם שני קובצי מדרש קטנים. אחד שפורסם על ידי אלעזר גרינהוט תחת השם: מדרש שיר השירים. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: מדרש זוטא על שיר השירים, מהדורת שלמה בובר, וילנא תרפ"ה; ואגדת שיר השירים, מהדורת שניאור זלמן שכטר, קיימברידג' 1896.
  2. ^ תמר קדרי, "'חזית איש מהיר במלאכתו' - לשאלת מקוריותן של הפתיחתאות שבראש מדרש שיר השירים רבה" תרביץ עה (תשס"ו), עמ' 174-155.
  3. ^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות" : עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו', יד להימן (תשמד), עמודים 289-311.
  4. ^ ראו תמר קדרי, "שני קטעי גניזה למדרש שיר השירים רבה", קובץ על יד כ, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשע"א, עמ' 47-3.
  5. ^ עיינו תמר קדרי, למלאכת העריכה במדרש שיר השירים רבה, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ד.
  6. ^ ראו כאן