יצחק לוי (מוזיקאי) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
א) הקישור הוא לאתר הכללי היה צריך לקשר לדף שם שמדבר על יצחק לוי ב) גם קישור לדף של יצחק לוי מיותר כי הוא מועתק מכאן
מ קטגוריה
שורה 29: שורה 29:
[[קטגוריה:מלחינים ישראלים]]
[[קטגוריה:מלחינים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל קול ישראל]]
[[קטגוריה:סגל קול ישראל]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]

גרסה מ־13:21, 6 בנובמבר 2012

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יצחק לוי (1919 - 1977), מלחין, אתנולוג וזמר ישראלי. התפרסם במיוחד בזכות ספרו "Chants Judeo-Espanols" (בעברית: שירים יהודו-ספרדים) הידוע יותר בכינוי "ספר הרומנסות של יצחק לוי". לפרסום זה היה תפקיד מכריע בחשיפת השירה הספרדית יהודית למלחינים, מעבדים, מבצעים ולקהל הרחב.

יצחק לוי נולד במניסה הממוקמת כ-30 קילומטר מצפון מערב לאיזמיר שבטורקיה. הוא עלה ארצה בהיותו בן 3 ולמד מוזיקה ופיתוח קול במוסד "הקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוזיקה ולדראמה בירושלים" שהיום נקרא "האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים". חיבר מוזיקה לפסוקים מן התנ"ך וכן לפיוטים מכתביהם של משוררי תור הזהב של יהדות ספרד: יהודה הלוי, אבן גבירול, אבן עזרא ואחרים. כמו כן עסק גם בהלחנת שירים עבריים במיוחד שירי ילדים כמו "במדינת הגמדים", "לרותי יום הולדת", "הרקפת" ועוד.

יצחק לוי היה מקורב לקבוצה של פוליטיקאים ועסקנים ספרדיים דוברי לאדינו שהבולטים בהם היו יצחק נבון ויעקב ניצני, בהשפעת אישים אלה וארגונים כגון ועד העדה הספרדית בירושלים החל קול ישראל בשנת 1954 לשדר בשפת הלאדינו‏‏[1]. בשנת 1955 נתמנה יצחק לוי למנהל השידורים היומיים בלאדינו בקול ישראל ומ-1963 מנהל תכניות המוזיקה של עדות ישראל. תוך כדי עבודתו ברדיו הוא השיג מימון לאיסוף שירי לאדינו וחזנות ספרדית מפי צאצאי מגורשי ספרד והוא החל את פעילותו האתנוגרפית הרחבה באיסוף ריכוז ורישום של השירים והמוזיקה בתווים.

מפעל חייו

יצחק לוי פרסם בין היתר שני ספרי מוזיקה ידועים: ספר של רומנסות ושירי עם יהודיים ספרדיים (הקרוי בקיצור, ושלא בדיוק) "ספר הרומנסות של יצחק לוי" וכן האנתולוגיה לחזנות ספרדית, שכוללת בתוכה פיוטים ושירי קודש בנוסחי כל הקהילות היהודיות הספרדיות בתפוצות, כגון אמסטרדם, איזמיר, טנג'יר וכדומה. את החומר לספרים אלה ליקט יצחק לוי בין היתר מפי קשישים דוברי לאדינו שהכיר בירושלים, עיר מגוריו, החל באמו וכלה בקשישים נוספים שהתוודע אליהם במיוחד למטרה זו. יש מספרים שחלקם אף הגיעו אליו ביוזמתם. הוא הקליט אותם וניסה לתעד את הנעימות בתווים וכמובן לכתוב גם את המילים, מעשה שאינו קל לביצוע, כשמדובר במסורת שבעל פה. רישומיו של לוי מעובדים לפי שיטות המוזיקה המערבית חרף העובדה שהמסורות המוזיקליות של מרבית הקהילות שתיעד אינן כאלו אלא מבוססות על תורת המקאם[2], ובשל כך אתנומוזיקולוגים החוקרים את המסורת המוזיקלית של יהדות ספרד ממעטים להשתמש בעבודתו.

במסגרת תפקידו בקול ישראל יזם יצחק לוי הקלטות של זמרים מקצועיים לשירי הלאדינו והפיוטים, שהעלה על הכתב ופרסם בשני ספריו. הבולט ביניהם הוא יהורם גאון, שהיה כבר זמר מוכר כשיצחק לוי עודד אותו להקליט שירים בלאדינו. בנוסף לכך היה שותפו של יצחק נבון ביצירת המחזמר המצליח בוסתן ספרדי. גם מחוץ לישראל משתמשים אמנים, המתמחים במוזיקה יהודית ספרדית, בספריו ומקליטים מהשירים, הרשומים שם בתוים. הזמר לוליק הקדיש את תקליטו "רומנסות ספרדיות" (1980) לזכרו של יצחק לוי.[3] אלבומו של שלמה ארצי "רומנסה ופיוט" (1977), נוצר בעידודו ובעצתו של יצחק לוי, שנפטר בטרם ראה התקליט אור.[4]

בתו, יסמין לוי, היא זמרת ההולכת בדרכו ומשמרת את שירת הלאדינו.

תקליטים

שני אלבומים מהקלטותיו יצאו ביוזמת 'קול ישראל' רק לאחר מותו - בשנת 1980 ובשנת 2001. האלבום שיצא בשנת 2001 נקרא: "שירת חייו של יצחק לוי" - דיסק ובו 63 רומנסות ושירים בלאדינו ובעברית. החומר הזה נאסף מתוך ספרי הרומנסות והשירים, שליקט בסיוע הרשות ללאדינו ורשת א´ של קול ישראל. את הדיסקים ערך חיים צור ואת החוברת המצורפת להם ערכה מתילדה כהן סראנו.

הערות שוליים

  1. ^ ‏תוכנית הקונצרט "...ואת בין הפרחים" ערב לדמותו של יצחק לוי בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‏ ירושלים, 22 בדצמבר 2002
  2. ^ כמובן למעט מסורות שהן מלכתחילה מערב אירופאיות למשל אמסטרדם
  3. ^ ההקדשה על גבי עטיפת התקליט "רומנסות ספרדיות"
  4. ^ ההקדשה על גבי עטיפת התקליט "רומנסה ופיוט"