ניקולאיה הרליה

ניקולאיה הרליה (ברומנית:Nicolae Herlea, נולד ב28 באוגוסט 1927 בוקרשט) היה זמר בריטון רומני ממוצא גרמני.

שם משפחתו המקורי היה גרמני: "הרלה" (Herle). הוריו היו פקידים. אביו שרת בצבא הרומני שלוש שנים בחזית במלחמת העולם השנייה. בילדותו למד בבית הספר מס.33 בבוקרשט. בגיל 16 נרשם לקונסרבטוריון הפרטי של ניקולאיה אואנצ'ה, שם ,למד פיתוח קול אצל המורה אורליוס קוסטסקו-דוקה. כעבור 3 שנים התקבל לשנה הרביעית לקונסרבטוריון הממלכתי (האקדמיה למוזיקה) "צ'יפריאן פורומבסקו". ניקולאיה הרליה למד . בהמשך השתלם ברומא באקדמיה סנטה צ'צ'יליה אצל ג'ורג'ו פאבארטו.

אחרי שעבר 7 מבחני אודישן הופיע לראשונה על במת האופרה הלאומית בבוקרשט ב-14 באפריל 1950 בתפקיד סילביו ב"ליצנים" מאת לאונקוואלו והתקבל שם במשרת בריטון-ראשון

הרליה זכה הרליה בפרס הראשון בשלוש תחרויות בינלאומיות לזמרת אופרה בז'נבה (1954), פראג (1951) וורבייה בבלגיה (1957). אחרי שנת 1958 הופיע על במות בתי האופרה הגדולים בעולם - בקובנט גרדן בלונדון (1961), "סקלה" במילנו (1963), האופרה הלאומית של פראג, בתיאטרון בולשוי במוסקבה (1958), באופרה "לה מונה" בבריסל (1957) ובאופרה הלאומית בברלין. בשנים 1967-1964 הופיע במסגרת חוזה עם מטרופוליטן אופרה בניו יורק. הופיע גם על במות האופרה בבוסטון, קליבלנד, דטרויט וכו'.

נופיע בתפקידים החשובים מן ההרפרטואר הקלאסי האופראי:פיגרו ב"הספר מסביליה" מאת רוסיני, (תפקיד שביצע 550 פעמים), הלורד אשטון ב"לוצ'יה די למרמור" מאת דוניצטי, ריגולטו ב"ריגולטו" מאת ורדי, אסקרמילו ב"כרמן" מאת ביזה, אונייגין ב"יבגני אונייגין" מאת צ'ייקובסקי, איגור ב"הנסיך איגור" מאת בורודין, סקרפיה ב"טוסקה" מאת פוצ'יני וכו'. נוא שר לצד אמנים בינלאומיים מפורסמים כמו מונסראט קאבאייה, מריו דל מונקו, פרנקו קורלי, פלסידו דומינגו, ג'ואן סאת'רלנד, ניקולאי גיאורוב, ניקולאי גיוסלב, ג'ולייטה סימיונאטו, ג'יימס מקקרקן, פיורנצה קוזוטו, ניקולאי גדה, לואיג'י אלווה, איוואן פטרוב ואחרים. בשנת 1984 הופיע ב-12 מופעים עם "ריגולטו" בישראל. בשובו לרומניה, הצטרך לוותר לטובת השלטון הקומוניסטי ברומניה על 90% מרווחיו בישראל ויצא לגמלאות.

ניקולאיה הרליה הוא יושב ראש חבר השופטים הבינלאומי של קרן "הריקלאה דרקלה" ולימד במהלך השנים באקדמיה למוזיקה בבוקרשט. אחרי פרישתו לגמלאות לימד בכיתות אמן.

ידע גרמנית מבית אביו, אחר כך למד צרפתית בבית הספר ואיטלקית בשיעורים פרטיים בנעוריו. ניקולאיה הרליה נשוי לסימונה, רופאת נשים, שערקה מרומניה הקומוניסטית בשנת 1983. הזוג התאחד מאוחר יותר וחי בפרנקפורט. יש להם שני בנים - אחד -פיליפ אנטון - משפטן והשני, רוברט ניקולאיה - פסנתרן.

פרסים ואותות כבוד

• 1954 - מדליית הזהב והפרס הגדול בפסטיבל האביב של פראג
• 1954 - הפרס הראשון בתחרות הבינלאומית לקנטו בז'נבה
• 1957 מדליית הזהב והפרס הגדול בתחרות הבינלאומית לקנטו בוורבייה
• 1962 - תואר "אמן העם של הרפובליקה העממית הרומנית"
• 1963 - מדליית "ג'וזפה ורדי" במילנו
• קיבל את מפתח העיר דטרויט
• 1964 פרס המדינה - של רומניה
• 1968 עיטור "ההצטיינות בתרבות" של רומניה
• 1974 עיטור העמל של רומניה
• 1981 עיטור "טודור ולדימירסקו"
• 2000 העיטור "כוכב רומניה"
• 2012 במלאת 85, קיבל את המדלייה ע"ש הריקלאה דרקלה ואת דיפלומת הכבוד של קרן דרקלה- בפסטיבל הריקלאה דרקלה בעיר בראילה.

הקלטות וידאו

• 1975 - "טוסקה" בטוקיו - עם ג'וזפה די סטפנו ומונסראט ראבאייה

• 1971 - "אנדראה שנייה" מאת ג'ורדאנו, סרט טלוויזיה רומני, עם קורנל סטאברו, מריאנה סלטינארו-ניסטור
• "כוחו של גורל" מאת ורדי -סרט טלוויזיה רומני - עם מריאנה סלטינארו-ניסטור ולודוביק שפיס
• 1984 - "ריגולטו" סרט טלוויזיה , סילביה וויניה, אורטביאן נאגיו,
• 1984- "לה טרוויאטה" מאת ורדי - סרט טלוויזיה רומניה - עם וסילה מולדוביאנו, אוקטביאן נאגיו,
• 1983 - "הספר מסביליה" - סרט רומניה - עם סילביה וויניה, ולנטין תאדוריאן
• 1984- "נשף מסיכות" מאת ורדי, סרט, עם סילביה פופ, לודוביק שפיס
• 1985 - "לוצ'יה די למרמור" , סרט - עם סילביה וויניה, פלורין ג'ורג'סקו

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של ניקולאיה הרליה
• ראיון של אירניה מונטיאנו עם ניקולאיה הרליה בעיתון הרומני "ז'ורנאלול", ב-21.10.2007

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ניקולאיה הרליה".