ברווז עצים – הבדלי גרסאות
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מ שכתוב קטן, עיצוב, הוספת קישורים לערך "תטולה" |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
|טקסונום=[[ליניאוס]], 1758 |
|טקסונום=[[ליניאוס]], 1758 |
||
|תפוצה=[[קובץ:Aix_sponsa_dis1.PNG|250px]] |
|תפוצה=[[קובץ:Aix_sponsa_dis1.PNG|250px]] |
||
|תיאור תפוצה= [[רבייה]] ב[[קיץ]] ([[ירוק]] בהיר), |
|תיאור תפוצה= [[רבייה]] ב[[קיץ]] ([[ירוק]] בהיר),<br /> |
||
[[רבייה]] ב[[חורף]] ([[כחול]]), [[רבייה]] |
[[רבייה]] ב[[חורף]] ([[כחול]]), [[רבייה]]<br /> |
||
[[שנה|כל השנה]] ([[ירוק]] כהה). |
[[שנה|כל השנה]] ([[ירוק]] כהה). |
||
}} |
}} |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
אזור הרבייה ו[[בית גידול|בית הגידול]] שלהם הוא [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] מיוערות, [[אגם|אגמים רדודים]], [[בריכה|בריכות טבעיות]] ו[[נחל]]ים ב[[מזרח]] [[צפון אמריקה]], [[החוף המערבי (ארצות הברית)|בחוף המערבי]] של [[ארצות הברית]] וב[[מערב]] [[מקסיקו]]. בדרך כלל הם מקננים בחללים ש[[עץ|בעצים]] הקרובים ל[[מים]]. הנקבות מרפדות את הקן בנוצות וחומרים רכים אחרים, ומרכיבים אותו בראש העץ כדי לספק הגנה מטורפים. בניגוד לברווזים אחרים, לברווז העצים יש טפרים חדים על מנת לאפשר התיישבות על עצים. |
אזור הרבייה ו[[בית גידול|בית הגידול]] שלהם הוא [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] מיוערות, [[אגם|אגמים רדודים]], [[בריכה|בריכות טבעיות]] ו[[נחל]]ים ב[[מזרח]] [[צפון אמריקה]], [[החוף המערבי (ארצות הברית)|בחוף המערבי]] של [[ארצות הברית]] וב[[מערב]] [[מקסיקו]]. בדרך כלל הם מקננים בחללים ש[[עץ|בעצים]] הקרובים ל[[מים]]. הנקבות מרפדות את הקן בנוצות וחומרים רכים אחרים, ומרכיבים אותו בראש העץ כדי לספק הגנה מטורפים. בניגוד לברווזים אחרים, לברווז העצים יש טפרים חדים על מנת לאפשר התיישבות על עצים. |
||
גודל התטולה נע בין 7 ל-15 ביצים, עליהבן דוגרת הנקבה במשך כשלושים ימים. עם זאת, אם תיבות הקינון ממוקמות קרובות זו לזו, היא עשויה להטיל ביצים בקנים שכנים. כתוצאה מכך, עשויים הקנים להכיל 30 ביצים, ולהוביל לדגירה כושלת (התנהגות זו מכונה "הטלת קן"). |
|||
לאחר הבקיעה, ברווזונים קופצים מהקן שבעץ, ועושים את דרכם אל המים. הקן יכול להיות עד 140 מטר מ[[קו חוף|קו החוף]]. |
לאחר הבקיעה, ברווזונים קופצים מהקן שבעץ, ועושים את דרכם אל המים. הקן יכול להיות עד 140 מטר מ[[קו חוף|קו החוף]]. |
גרסה מ־20:24, 27 באפריל 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ תיאור תמונה, תיאור תפוצה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ברווז עצים | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | אווזאים |
משפחה: | ברווזיים |
סוג: | Aix |
מין: | ברווז עצים |
שם מדעי | |
Aix sponsa ליניאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
ברווז עצים (שם מדעי: Aix sponsa), ידוע גם בשם ברווז קרולין, הוא מין של ברווז הנפוץ בצפון אמריקה. זהו אחד מעופות המים הצבעוניים ביותר בצפון אמריקה.
תיאור
גודלו של ברווז מבוגר ממוצע 47-54 ס"מ עם מוטת כנפיים באורך של 66-73 ס"מ. גודלו כשלושה רבעים מאורך של ברווז בר מבוגר. הוא חולק גנים עם מנדרין סיני.
לזכר בוגר נוצות ייחודיות וססגוניות וצבע עיניים אדום, והחלקה לבנה במורד הצוואר. הנקבה צבעונית פחות, היא בעלת עיניים לבנות וגרון לבן.
כאשר הם שוחים, מזיזים ברווזי העצים את ראשם קדימה ואחורה בתנועת טלטול, מה שהופך אותם לקלים לזיהוי.
התנהגות
אזור הרבייה ובית הגידול שלהם הוא ביצות מיוערות, אגמים רדודים, בריכות טבעיות ונחלים במזרח צפון אמריקה, בחוף המערבי של ארצות הברית ובמערב מקסיקו. בדרך כלל הם מקננים בחללים שבעצים הקרובים למים. הנקבות מרפדות את הקן בנוצות וחומרים רכים אחרים, ומרכיבים אותו בראש העץ כדי לספק הגנה מטורפים. בניגוד לברווזים אחרים, לברווז העצים יש טפרים חדים על מנת לאפשר התיישבות על עצים.
גודל התטולה נע בין 7 ל-15 ביצים, עליהבן דוגרת הנקבה במשך כשלושים ימים. עם זאת, אם תיבות הקינון ממוקמות קרובות זו לזו, היא עשויה להטיל ביצים בקנים שכנים. כתוצאה מכך, עשויים הקנים להכיל 30 ביצים, ולהוביל לדגירה כושלת (התנהגות זו מכונה "הטלת קן").
לאחר הבקיעה, ברווזונים קופצים מהקן שבעץ, ועושים את דרכם אל המים. הקן יכול להיות עד 140 מטר מקו החוף.
הם ניזונים בעיקר מפירות יער, בלוטים, זרעים, וגם חרקים, מה שהופך אותם לאוכלי כל.
תפוצה
ברווזי העצים בכל ימות השנה נפוצים במגוון מקומות בדרום אמריקה, אבל רוב האוכלוסייה נודדת לצפון לקראת החורף. הם נודדים בחורף מעל דרום אמריקה מעל האוקיינוס האטלנטי. 75% מהברווזים שבאוקיינוס השקט לא נודדים.
שימור
בסוף המאה ה-19 קטנה משמעותית אוכלוסיית ברווזי העצים כתוצאה של אובדן בתי גידול, ומציד שלהם לשימוש כמזון ולשימוש בנוצות לשוק כובעי הנשים באירופה. בתחילת המאה ה-20 אוכלוסיית ברווזי העצים נעלמה כמעט לחלוטין, ולא ניתן כמעט למצוא ברווזי עצים כמו בעבר. בתגובה לכך נחתמה ב1916 אמנת הציפורים הנודדות, וב1918, חוקק חוק נגד ציד ברווזי עצים. אוכלוסיית ברווזי העצים החלה להתאושש באיטיות רק בשנת 1920. פיתוח תיבות הקינון המלאכותיות בשנת 1930, סייע להתפתחות אוכלוסיית ברווזי העצים.
בעלי קרקע, כגון מנהלי פארקים ושמוורת טבע יכלו לעודד רביית ברווזי עצים על ידי בניית תיבות קינון ליד אגמים, ביצות, בריכות ונחלים. פולדה, מינוסטה אימצה את ברווז העצים כקמע רשמי, ולכן ניתן למצוא תיבות קינון רבות באזור.
הגידול באוכלוסיית הבונה בצפון אמריקה לאורך כל טווח סייע גם כבית גידול אידאלי וביצה עבור ברווזי העצים.
אוכלוסיית ברווזי העצים גדלה במידה רבה בשנים האחרונות כתוצאה מהגדלת כמות תיבות הקינון וההגבלות על הציד. ברווז העצים הפך להיות הברווז השני הנפוץ ביותר בצפון אמריקה, אחרי ברכייה.
גלריה
-
זוג ברווזי עצים.
-
ברווז עצים משתחרר ועף מהקרח.
-
ברווז עצים זכר.
-
ברווזון עצים.
-
ברווז עצים זכר.
קישורים חיצוניים
- ^ ברווז עצים באתר הרשימה האדומה של IUCN