יצחק מרדכי שפירא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
הגהה, הרחבה
שורה 6: שורה 6:
לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות בגוואדז'יץ שב[[גליציה]] (כיום [[אוקראינה]]) לצד אחיו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'|חיים מאיר יחיאל]] שהחל לכהן ב[[דרוהוביץ']] וממנו יצאה [[חסידות דרוהוביץ'|שושלת דרוהוביץ']]. על אף היותו צאצא מצד אביו ל[[חסידות קוז'ניץ|שושלת קוז'ניץ]], נהג בדרך [[חסידות רוז'ין]], שושלתם של אמו וחותנו.
לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות בגוואדז'יץ שב[[גליציה]] (כיום [[אוקראינה]]) לצד אחיו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'|חיים מאיר יחיאל]] שהחל לכהן ב[[דרוהוביץ']] וממנו יצאה [[חסידות דרוהוביץ'|שושלת דרוהוביץ']]. על אף היותו צאצא מצד אביו ל[[חסידות קוז'ניץ|שושלת קוז'ניץ]], נהג בדרך [[חסידות רוז'ין]], שושלתם של אמו וחותנו.


בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט כשאר אדמו"רי רוז'ין ל[[וינה]], שם השתכן עד לפטירתו. אשתו עלתה לארץ ישראל ונפטרה ב[[כ' בחשוון]] [[תש"ג]] וקברה ב[[בית העלמין בהר הזיתים]].
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט כשאר אדמו"רי רוז'ין ל[[וינה]], שם השתכן עד לפטירתו. אשתו עלתה לארץ ישראל ונפטרה ב[[כ' בחשוון]] [[תש"ג]] ונקברה ב[[בית העלמין בהר הזיתים]].


==ילדיו==
==ילדיו==
*רבי אבי עזרא זליג שפירא, נישא לבלומא רייזיל בת דודו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בחול המועד סוכות [[תש"ד]], ונקבר בהר הזיתים. בנו, המשיך את [[חסידות דרוהוביץ']].
*רבי אבי עזרא זליג שפירא, נישא לבלומא רייזיל בת דודו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בחול המועד סוכות [[תש"ד]], ונקבר בהר הזיתים. בנו, המשיך את [[חסידות דרוהוביץ']].
*רבי אברהם יעקב שפירא (נרצח בשואה בערב [[ראש השנה]] [[תש"ד]]). נישא למרים בת רבי [[ישראל פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]].
*רבי אברהם יעקב שפירא (נרצח בשואה בערב [[ראש השנה]] [[תש"ד]]). נישא למרים בת רבי [[ישראל פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]].
*רבי דוד משה ([[י"ט באלול]] [[תרס"ד]] - [[ט"ו באייר]] [[תשמ"ח]]) מגוואדז'יץ-סדיגורה [[וינה]]-[[בורו פארק]]. חתן רבי שלמה חיים מ[[חסידות נובומינסק#רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב|בולחוב]] ובזיווג שני חתן רבי שרגא פייבוש מ[[ברוך הגר#שושלתו|זאליטשציק]].
*רבי דוד משה ([[י"ט באלול]] [[תרס"ד]] - [[ט"ו באייר]] [[תשמ"ח]]) כיהן כאדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה ב[[ווינה]] וב[[בורו פארק]].נישא לאלטע בת ציון בתו של רבי שלמה חיים מ[[חסידות נובומינסק#רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב|בולחוב]] ובזיווג שני לרייזיל בתו של רבי שרגא פייבוש מ[[ברוך הגר#שושלתו|זאליטשציק]].
*הרב שלום יוסף שפירא (- [[ז' באלול]] [[תשמ"ג]]) חתן רבי ירחמיאל משה מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]], וממייסדי [[כפר חסידים]] ו[[קריית אתא]].
*הרב שלום יוסף שפירא (- [[ז' באלול]] [[תשמ"ג]]) חתן רבי ירחמיאל משה מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]], וממייסדי [[כפר חסידים]] ו[[קריית אתא]].



גרסה מ־21:20, 9 במאי 2013

רבי יצחק מרדכי שפירא (אב תרכ"ז - ג' בתמוז תר"צ) היה אדמו"ר בגוואדזיץ' (Gwoździec).

תולדותיו

נולד בסדיגורה לרב אבי עזרא זליג שפירא, אדמו"ר בסטרי ובנו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא, מחשובי אדמו"רי פולין בדורו. אמו הייתה הדסה פייגא, בתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה. נישא לציפורה פייגא, בת דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה.

לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות בגוואדז'יץ שבגליציה (כיום אוקראינה) לצד אחיו רבי חיים מאיר יחיאל שהחל לכהן בדרוהוביץ' וממנו יצאה שושלת דרוהוביץ'. על אף היותו צאצא מצד אביו לשושלת קוז'ניץ, נהג בדרך חסידות רוז'ין, שושלתם של אמו וחותנו.

בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט כשאר אדמו"רי רוז'ין לוינה, שם השתכן עד לפטירתו. אשתו עלתה לארץ ישראל ונפטרה בכ' בחשוון תש"ג ונקברה בבית העלמין בהר הזיתים.

ילדיו