חסידות דרוהוביץ'
חסידות דרוהוביץ' (ביידיש: דרוהוביטש) היא חצר חסידית, ענף של חסידות קוז'ניץ וחסידות סדיגורה. החסידות פעלה בעיר דרוהוביץ' ולאחר מכן בארץ ישראל. אבי השושלת היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'.
צאצא של השושלת, הרב אביעזר שפירא כיהן כרב בית המדרש של החסידות בירושלים עד לפטירתו בכ"ד בשבט ה'תשפ"ו.
האדמו"ר הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשון שושלת אדמו"רי דרוהוביץ' היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' (י' בכסלו תרכ"ד, 1863 - ל' בניסן תרפ"ד, 1924), נכדו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא (בנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא חתנו של המגיד מקוז'ניץ). אמו הייתה בתו הבכורה של האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין. נישא לשבע, בתו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש.
רבי חיים מאיר יחיאל שפירא התגורר בדרוהוביץ' וזכה לאהדה אצל יהודי העיר. אחרי פרעות קישינב ובערים אחרות ברוסיה התרכזו בדרוהוביץ' פליטים והוא דאג לסיפוק צורכיהם. היה האדמו"ר הראשון לבית רוז'ין שהביע הזדהות פומבית עם התנועה הציונית והיה מהאדמו"רים היחידים ששקלו את השקל הציוני. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ברח להונגריה ומשם לווינה שם יסד לאחר הצהרת בלפור, עם רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה ורבי יעקב פרידמן מהוסיאטין הסתדרות חסידית-ציונית בשם "חברת יישוב ארץ ישראל", כדי לארגן יהודים דתיים לפעולה למען בניין ארץ ישראל בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. בתרע"ז היא הסתפחה אל המזרחי.
בתרפ"ב (1922) עלה לארץ ישראל (סיפור המסע מופיע בספר "עליית החסידים" מאת ש. שלום). הוא התיישב בירושלים וייסד את אגודת "בוני הארץ בגופם", שחבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות בעבודת כפיים לסייע בבניין הארץ. הוא היה בקשרי ידידות קרובים עם הרב אברהם יצחק קוק.
שנתיים לאחר שעלה ארצה חלה ונפטר.
מחבר הספר "השלום והאחדות" (תרע"ד).
האדמו"ר השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו, רבי אברהם יעקב שפירא (תרמ"ו, 1886 - תשכ"ב, 1962), המשיך את השושלת. נישא לאסתר בתו של רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (נפטרה ב־1945[1]) ובשנית נישא לגיטל לאה בתו של רבי ישראל פרידמן מבויאן-לייפציג. הוא סייע לאביו בעזרה לפליטים היהודים שזרמו לדרוהוביץ'. המשיך גם את דרכו הרעיונית של אביו באגודת יישוב ארץ ישראל והיה חלק ממנה[2]ותמך בציונות. למד מדידת קרקעות ועסק בייצור מוצרים כימיים במפעל שהקים אביו.
עלה עם אביו לארץ ישראל והשתתף במדידת הקרקעות של כפר חסידים, ובכך סייע לשני אדמו"רים חלוצים נוספים מבני משפחתו - האדמו"ר מיבלונה והרבי ישראל אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ - בייסוד המקום. חיבר את הספר "נתיבות שלום" על פרשת השבוע (ירושלים, תרפ"ח-תר"צ).
בגיל 60 החל לעסוק בציור. תערוכות תמונותיו בתל אביב ובארצות הברית זכו להערכה. כונה "האדמו"ר המצייר". בניו הם המשורר ש. שלום והמחנך ד"ר יצחק שפירא שהיה מנהל בית הספר הריאלי בחיפה.
המחנך והסופר יוסף שפירא הוא בן אחיו.
הרב אביעזר זליג אשר שפירא
[עריכת קוד מקור | עריכה]שושלת דרוהוביץ' נמשכה על ידי רבי אביעזר זליג אשר שפירא בן רבי יצחק מרדכי מגוואדז'יץ, חתנו של דודו רבי חיים מאיר יחיאל האדמו"ר הראשון מדרוהוביטש. אף הוא עלה לארץ ישראל ונקבר בהר הזיתים (נפטר בחול המועד סוכות תש"ד, 1943).
את השושלת המשיך נכדו (בנו של שלמה אהרן), רבי אביעזר שפירא. היה מתפלל בבית המדרש דרוהוביץ', בשכונת גאולה בירושלים. והיה משגיח בישיבה הליטאית קול תורה לצעירים. לאחר פטירתו מונה בנו מיכאל שלום למלא את מקומו כאדמו"ר ורב בית הכנסת.[3]
|
|
||||
חיים מאיר יחיאל שפירא (האדמו"ר הראשון)
חיים מאיר יחיאל שפירא (האדמו"ר הראשון)
|
||||
|
|
||||
אביעזרי זליג שפירא
אביעזרי זליג שפירא
|
בלומה רייזל
בלומה רייזל
|
אברהם יעקב שפירא (האדמו"ר השני)
אברהם יעקב שפירא (האדמו"ר השני)
| ||
שלמה אהרן שפירא
שלמה אהרן שפירא
|
||||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון, מכון הר ברכה, תשע"א
- מכון מורשת ישראל, השלום והאחדות-נתיבות שלום, ירושלים, תשע"ד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "הרב אברהם יעקב שפירא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1985
- מנחם קמפינסקי, האדמו"ר והרב: קשרי הידידות בין האדמו"ר מדרוהביטש זצוק"ל ומרן הראי"ה זצ"ל, פרק מתוך הספר "מרוז'ין לציון" בתוספת תולדות האדמו"ר, בתוך העלון "אור חדש", גיליון 12, עמ' 13–22
- אבישי אלבוים. "האדמו"ר הצייר". בלוג "עם הספר"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרבנית אסתר שפירא נ"ע, הצופה, 19 בספטמבר 1945
- ^ יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, עמ' 91, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ משה ויסברג, גאולה ובית וגן נחסמו: המונים ליוו את ר' אביעזר והבן הגדול הוכתר, באתר בחדרי חרדים, 11 בפברואר 2026