אויפן פריפעטשיק – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
לכאורה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אויפן פריפעטשיק''' (בתרגום לעברית: "'''על האח'''"; מוכר גם כ"'''אלף בית'''") הוא שיר ב[[יידיש]] שכתב והלחין המשורר [[מרק ורשבסקי]] בסוף [[המאה ה-19]]. השיר מספר על "[[תלמוד תורה|חיידר]]" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את ה[[אלפבית]]. |
'''אויפן פריפעטשיק''' (בתרגום לעברית: "'''על האח'''"; מוכר גם כ"'''אלף בית'''") הוא שיר ב[[יידיש]] שכתב והלחין המשורר [[מרק ורשבסקי]] בסוף [[המאה ה-19]]. השיר מספר על "[[תלמוד תורה|חיידר]]" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את ה[[אלפבית]]. |
||
הודפס ב-[[1901]] בספרו של ורשבסקי "יידישע פאלקסלידער מיט נאטן" (שירים יהודיים עם תווים), שם הופיע לראשונה עם תוויו. הוא היה הבולט בשיריו של ורשבסקי, והפך במהרה לסמל אהוד ומוכר להוויית "העולם הישן" וה[[שטעטל]] היהודי של [[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]]. השיר אוצר בתוכו את הווי ה[[תלמוד תורה|חדר]] היהודי עטוף התמימות והחום, ואת שיטת ההוראה המסורתית הפשוטה שבה המלמד מקריא את האות והברתה והתלמידים חוזרים אחריו. שירי ורשבסקי, שנכתבו ב[[יידיש]], הושפעו רבות ממקורות עממיים ונכתבו בלשון פשוטה ומתנגנת עם רוח של תקווה וניחומים, שהמתיקו את חייהם הקשים של ההמונים היהודיים במזרח אירופה. |
|||
השיר (בחלקו){{הערה|בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר אך לא שרים את השיר עצמו}} מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית. השיר זכה לביצועים רבים ביידיש ובעברית, בהם ביצועיהם של [[חוה אלברשטיין]], [[אסתר עופרים]], [[צילה דגן]] ו[[דודו פישר]]. השיר הושמע בסרטו המפורסם של [[סטיבן שפילברג]], "[[רשימת שינדלר (פסקול)|רשימת שינדלר]]", וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו" בביצועו של [[שמואל סגל]]. |
השיר (בחלקו){{הערה|בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר אך לא שרים את השיר עצמו}} מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית. השיר זכה לביצועים רבים ביידיש ובעברית, בהם ביצועיהם של [[חוה אלברשטיין]], [[אסתר עופרים]], [[צילה דגן]] ו[[דודו פישר]]. השיר הושמע בסרטו המפורסם של [[סטיבן שפילברג]], "[[רשימת שינדלר (פסקול)|רשימת שינדלר]]", וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו" בביצועו של [[שמואל סגל]]. |
גרסה מ־03:44, 28 באפריל 2014
אויפן פריפעטשיק (בתרגום לעברית: "על האח"; מוכר גם כ"אלף בית") הוא שיר ביידיש שכתב והלחין המשורר מרק ורשבסקי בסוף המאה ה-19. השיר מספר על "חיידר" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית.
הודפס ב-1901 בספרו של ורשבסקי "יידישע פאלקסלידער מיט נאטן" (שירים יהודיים עם תווים), שם הופיע לראשונה עם תוויו. הוא היה הבולט בשיריו של ורשבסקי, והפך במהרה לסמל אהוד ומוכר להוויית "העולם הישן" והשטעטל היהודי של מזרח אירופה. השיר אוצר בתוכו את הווי החדר היהודי עטוף התמימות והחום, ואת שיטת ההוראה המסורתית הפשוטה שבה המלמד מקריא את האות והברתה והתלמידים חוזרים אחריו. שירי ורשבסקי, שנכתבו ביידיש, הושפעו רבות ממקורות עממיים ונכתבו בלשון פשוטה ומתנגנת עם רוח של תקווה וניחומים, שהמתיקו את חייהם הקשים של ההמונים היהודיים במזרח אירופה.
השיר (בחלקו)[1] מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית. השיר זכה לביצועים רבים ביידיש ובעברית, בהם ביצועיהם של חוה אלברשטיין, אסתר עופרים, צילה דגן ודודו פישר. השיר הושמע בסרטו המפורסם של סטיבן שפילברג, "רשימת שינדלר", וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו" בביצועו של שמואל סגל.
השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913. להלן מופיע גם תרגום מילולי בתאום למילים המקוריות ביידיש ונותן להבין את המשמעות של המילים המקוריות ביידיש.
מילות השיר
ביידיש |
תרגומו של פסח קפלן |
תרגום מילולי, נאמן למקור |
קישורים חיצוניים
- מהביצועים המוקלטים הראשונים של השיר, משנת 1918, בפי נחום קוסטר להאזנה בארכיון המוזיקה היהודית
- ביצועים שונים של השיר באתר הספרייה הלאומית
- תבנית:זמר עברי שיר
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: רבי מנחם מנדל שניאורסון מבאר את משמעותו של השיר, בהתוועדות שנשא בבית מדרשו בברוקלין.' אינו ערך חוקי אויפן פריפעטשיק, רבי מנחם מנדל שניאורסון מבאר את משמעותו של השיר, בהתוועדות שנשא בבית מדרשו בברוקלין. באתר יוטיוב- השיר באתר "חסידיסק"
- מילים בעברית, לפי תרגומו של פסח קפלן וביצועה של חוה אלברשטיין
- דוד אסף, סודות מן ה"חדר", דווקא 2 (תשס"ז), 11-7
- תרגום המילים לאנגלית
- נעימת השיר
- אויפן פריפעטשיק, בביצוע מקהלת ילדים. באידיש וברוסית, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר אך לא שרים את השיר עצמו