ביצית – הבדלי גרסאות
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
הביצית היא תא גמטה. עם הפרייתה על ידי תא זרע היא תתפתח לעובר המלא. חלק ממהלך התפתחותה היא בעלת עותק אחד בלבד של מידע גנטי. |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא [[תא רבייה]] (גמטה) המתפתח אצל [[נקבה|נקבות]] של [[אורגניזם|יצור]]ים [[רב תאיים]] המתרבים ב[[רבייה זוויגית]] (מינית). |
'''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא [[תא רבייה]] (גמטה) המתפתח אצל [[נקבה|נקבות]] של [[אורגניזם|יצור]]ים [[רב תאיים]] המתרבים ב[[רבייה זוויגית]] (מינית). |
||
ביציות מתפתחות ב[[שחלה]], ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. |
ביציות מתפתחות ב[[שחלה]], ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. מהיותה תא רבייה, במהלך התפתחות הביצית היא [[הפלואיד]]ית, כלומר, מכילה מחצית ממספר ה[[כרומוזום|כרומוזומים]] ב[[תא סומטי]], אך גם בעלת שלב התפתחותי דיפלואידי. ביציות הן תאים גדולים{{הערה|1=הביצית היא התא האנושי הגדול ביותר, פי 85,000 מתא |
||
הזרע.}} |
הזרע.}} יותר מ[[תא זרע]]. בניגוד לתא הזרע, הנושא מטען גנטי בלבד, ביציות מכילות חומרים מזינים ו[[אברון|אברונים]] רבים ההכרחיים לקיום תא ה[[זיגוטה]], המתקבל ב[[הפריה]], כלומר על-ידי התמזגות מוצלחת של ביצית ותא זרע. |
||
== יצירת הביצית == |
== יצירת הביצית == |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קובץ:Sperm-egg.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[תא זרע]] במפגש עם ביצית]] |
[[קובץ:Sperm-egg.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[תא זרע]] במפגש עם ביצית]] |
||
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה [[זכר]]י - [[תא זרע]] בבעלי חיים, ו[[גרגר אבקה]] בצמחים - היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כ'''[[הפריה]]'''. תא הרבייה הזכרי |
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה [[זכר]]י - [[תא זרע]] בבעלי חיים, ו[[גרגר אבקה]] בצמחים - היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כ'''[[הפריה]]'''. תא הרבייה הזכרי תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא '''דיפלואידי''', בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא '''[[זיגוטה]]'''. הזיגוטה [[מיטוזה|מתחלקת]] לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - ה'''צאצא'''. |
||
בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרה]] נקרא '''[[ביוץ]]'''. |
בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרה]] נקרא '''[[ביוץ]]'''. |
||
ההפריה נעשית עם חדירת תא זרע (לרב בודד) אל הביצית. בתהליך הפריה טבעי תאי הזרע נכנסים אל גוף האישה דרך הנרתיק, אליו הם מגיעים לאחר השפיכה, יחד עם [[נוזל הזרע]]. משם תאי הזרע שוחים אל עבר הרחם והחצוצרה, שם אמורה להיות הביצית לאחר שבייצה. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה מבחן כוח אמיתי. מאות מיליוני [[תא זרע|תאי זרע]] מתים כבר ב[[נרתיק]] ובצוואר הרחם בגלל ה[[סביבה (מערכות)|סביבה]] החומצית הקיימת ב[[רירית הנרתיק]]. בנוסף, ריר [[צוואר]] הרחם פועל כמסנן כך שרק מספר מאות בודדים של תאי זרע יגיעו אל החצוצרה. שם הם יכוליםל לשרוד במשך יום-יומיים. לאחר חדירת תא זרע אחד אל הביצית מופעלת [[תגובה קורטיקלית|התגובה הקורטיקלית]], המונעת מזרעים נוספים לחדור אל הביצית. |
|||
לבסוף, הפריית מספר תאי זרע נמנעת על ידי מנגנון [[תגובה קורטיקלית|התגובה הקורטיקלית]], המונע מזרעים להיכנס אם כבר הופרתה הביצית. |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־14:07, 18 בדצמבר 2014
ביצית או תא ביצה היא תא רבייה (גמטה) המתפתח אצל נקבות של יצורים רב תאיים המתרבים ברבייה זוויגית (מינית).
ביציות מתפתחות בשחלה, ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. מהיותה תא רבייה, במהלך התפתחות הביצית היא הפלואידית, כלומר, מכילה מחצית ממספר הכרומוזומים בתא סומטי, אך גם בעלת שלב התפתחותי דיפלואידי. ביציות הן תאים גדולים[1] יותר מתא זרע. בניגוד לתא הזרע, הנושא מטען גנטי בלבד, ביציות מכילות חומרים מזינים ואברונים רבים ההכרחיים לקיום תא הזיגוטה, המתקבל בהפריה, כלומר על-ידי התמזגות מוצלחת של ביצית ותא זרע.
יצירת הביצית
היווצרות ביציות אצל בעלי חיים מתחילה בתא נבט דיפלואידי, בתהליך הנקרא אוֹאוֹגנזה (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹאוֹציט (oocyte). אואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלזמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך המיוזה I לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלזמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. בשלב זה, התהליך מוקפא עד לחדירת תא הזרע לתא הביצית ויצירת הזיגוטה. שני התאים עוברים מיוזה II וחלוקת ציטופלזמה: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלזמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר, המכיל כעת גם את המידע התורשתי מתא הזרע, מקבל את רוב הציטופלזמה ומתפתח לביצית.
בסוף מיוזה II, נותר תא הפלואידי אחד המשמש כגמטה. היתר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים "כלי קיבול" לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלזמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הללו מתנוונים.
הפריה
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה זכרי - תא זרע בבעלי חיים, וגרגר אבקה בצמחים - היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כהפריה. תא הרבייה הזכרי תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא דיפלואידי, בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא זיגוטה. הזיגוטה מתחלקת לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - הצאצא.
בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך החצוצרה נקרא ביוץ.
ההפריה נעשית עם חדירת תא זרע (לרב בודד) אל הביצית. בתהליך הפריה טבעי תאי הזרע נכנסים אל גוף האישה דרך הנרתיק, אליו הם מגיעים לאחר השפיכה, יחד עם נוזל הזרע. משם תאי הזרע שוחים אל עבר הרחם והחצוצרה, שם אמורה להיות הביצית לאחר שבייצה. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה מבחן כוח אמיתי. מאות מיליוני תאי זרע מתים כבר בנרתיק ובצוואר הרחם בגלל הסביבה החומצית הקיימת ברירית הנרתיק. בנוסף, ריר צוואר הרחם פועל כמסנן כך שרק מספר מאות בודדים של תאי זרע יגיעו אל החצוצרה. שם הם יכוליםל לשרוד במשך יום-יומיים. לאחר חדירת תא זרע אחד אל הביצית מופעלת התגובה הקורטיקלית, המונעת מזרעים נוספים לחדור אל הביצית.
הערות שוליים
- ^ הביצית היא התא האנושי הגדול ביותר, פי 85,000 מתא הזרע.