שירות חובה בצה"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:41, 12 בפברואר 2015

שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. כן חלות על המשרתים בצה"ל פקודות מטכ"ל (פ"מ) והוראות הפיקוד העליון (הפ"ע). עם סיום השרות מקבל המשתחרר תעודת שחרור משירות צבאי.

שירות חובה מתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון. שירות זה מתחיל עם הגיוס לצה"ל, של תושב ישראל שהגיע לגיל 18 שנה. תקופת השירות היא 36 חודשים^[1] (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) לגברים ו-24 חודשים לנשים.

פטורים משירות חובה

חובת השירות חלה על כל אזרח או תושב שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנו אלה ששוחררו עקב חוסר התאמה, ומגוון פטורים המעוגנים בחוק. לבני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים, הגיוס הוא בהתנדבות.

שירות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים, ובפועל כמעט כולם אינם מתגייסים (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והניסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה).

בנות, אשר משרתות ממילא רק 24 חודשים, שני שלישים משירות הבנים בצה"ל, יכולות לקבל פטור בקלות באמצעות טענה על אורח חיים דתי^[2].

כך יוצא, שאף על פי שהגיוס מוגדר כחובה, בפועל מתגייסים כ-50% מבני מחזור הגיוס.

גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו

בן מהגרים הוא בעל אזרחות ישראלית המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת לקונסול בחו"ל או לאגף כוח אדם בישראל.

אם הבקשה תאושר, ידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שידרש ממנו להתגייס לצבא. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. הסדר זה ישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.

שכר והטבות

בתקופת שירות החובה מקבל החייל תשלום חודשי בסיסי. תשלום זה נמוך במידה ניכרת משכר המינימום, ולא בא לפצות את החייל על זמנו המוקדש למדינה. עם השחרור עומד לזכות החייל מענק שחרור ופקדון המושפע מאופי שירותו של החייל ואורך שירותו (עד כ-30,000 שקלים יחדיו לחייל קרבי, מעט פחות מ-840 שקלים לחודש, וללא צבירת ריבית לאורך 3 השנים), וכן ניתנות לו הקלות במס הכנסה.

כדרך לעידוד השירות בצה"ל ללא תשלום בצה"ל, מוענקות למשתחררים הטבות שונות, על ידי המדינה ומוסדות שונים בנוסף לתגמול הישיר שהם מקבלים מצה"ל. בהטבות:

חיילים ששירתו כלוחמים - מקבלים תעודת לוחם לאחר שירות של כשנתיים.
חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, הורה על מתן מענק שחרור ויצירת פיקדון, שבו נצבר סכום כסף לזכותו של חייל בשירות חובה, והחייל מקבל סכום זה עם שחרורו משירות חובה (בשנים הראשונות - למטרות מסוימות הקבועות בחוק, ולאחר מכן - לכל מטרה). סכום המענק והפקדון הוא בעל שלוש מדרגות, לפי מאפייני השירות של החייל, כאשר לוחמים מקבלים סכום גבוה יותר מתומכי הלחימה, המקבלים סכום גבוה יותר מחיילים שלא שירתו בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה.
פקודת מס הכנסה מעניקה לחייל המשוחרר משירות חובה זיכוי ממס, במשך שלוש השנים הראשונות לשחרורו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אהוד ברק: ""צבא העם הופך לצבא חצי העם", NRG, 2007
דיכטר: צה"ל הפך לצבא חצי עם, 2012, ערוץ 7
חמישית מהבנים ושליש מהבנות לא מתגייסים מדי מחזור, ynet, 2005
דפנה ברק־ארז, גיוס בחורי הישיבות: מפשרה למחלוקת, אוניברסיטת תל אביב

הערות שוליים

^ ארבעים ושש שנים להחלטה להאריך את השירות הצבאי לגברים לשלוש שנים, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
^ דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס, ynet, 2005

[1] ארבעים ושש שנים להחלטה להאריך את השירות הצבאי לגברים לשלוש שנים, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה

[2] דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס, ynet, 2005

[1]

[2]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 כך יוצא, שאף על פי שהגיוס מוגדר כחובה, בפועל מתגייסים כ-50% מבני מחזור הגיוס.
+===גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו===
-== שכר ==
-בתקופת שירות החובה מקבל החייל תשלום חודשי בסיסי. תשלום זה נמוך במידה ניכרת מ[[שכר מינימום בישראל|שכר המינימום]], ולא בא לפצות את החייל על זמנו המוקדש למדינה. עם השחרור עומד לזכות החייל מענק שחרור ופקדון המושפע מאופי שירותו של החייל ואורך שירותו (עד כ-30,000 שקלים יחדיו לחייל קרבי), וכן ניתנות לו [[נקודת זיכוי#חיילים|הקלות]] ב[[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]].
-==גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו==
 בן מהגרים הוא בעל [[אזרחות ישראלית]] המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת ל[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] בחו"ל או ל[[אגף כוח אדם]] ב[[ישראל]].
 אם הבקשה תאושר, ידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שידרש ממנו להתגייס לצבא. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. הסדר זה ישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.
+== שכר והטבות ==
-===הטבות למשרתי חובה===
+בתקופת שירות החובה מקבל החייל תשלום חודשי בסיסי. תשלום זה נמוך במידה ניכרת מ[[שכר מינימום בישראל|שכר המינימום]], ולא בא לפצות את החייל על זמנו המוקדש למדינה. עם השחרור עומד לזכות החייל מענק שחרור ופקדון המושפע מאופי שירותו של החייל ואורך שירותו (עד כ-30,000 שקלים יחדיו לחייל קרבי, מעט פחות מ-840 שקלים לחודש, וללא צבירת ריבית לאורך 3 השנים), וכן ניתנות לו [[נקודת זיכוי#חיילים|הקלות]] ב[[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]].
 כדרך לעידוד השירות בצה"ל ללא תשלום בצה"ל, מוענקות למשתחררים הטבות שונות, על ידי המדינה ומוסדות שונים בנוסף לתגמול הישיר שהם מקבלים מצה"ל. בהטבות:
 * חיילים ששירתו כלוחמים - מקבלים [[תעודת לוחם]] לאחר שירות של כשנתיים.
 * חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, הורה על מתן מענק שחרור ויצירת פיקדון, שבו נצבר סכום כסף לזכותו של חייל בשירות חובה, והחייל מקבל סכום זה עם שחרורו משירות חובה (בשנים הראשונות - למטרות מסוימות הקבועות בחוק, ולאחר מכן - לכל מטרה). סכום המענק והפקדון הוא בעל שלוש מדרגות, לפי מאפייני השירות של החייל, כאשר לוחמים מקבלים סכום גבוה יותר מתומכי הלחימה, המקבלים סכום גבוה יותר מחיילים שלא שירתו בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה.
 * [[פקודת מס הכנסה]] מעניקה לחייל המשוחרר משירות חובה [[נקודת זיכוי|זיכוי ממס]], במשך שלוש השנים הראשונות לשחרורו.