שכר מינימום בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שכר המינימום בישראל מונהג מכוח "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987". גם לפני חקיקת החוק היה נוהג של שכר מינימום במסגרת הסכמים קיבוציים. החל מדצמבר 2017 שכר המינימום החודשי מגיל 18 הינו 5,300 ש"ח.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסתדרות הכללית דגלה בגישה שכל ענייני השכר צריכים להתנהל במשא ומתן בין ארגוני העובדים (דהינו ההסתדרות עצמה) הממשלה והמעסיקים, ללא התערבות חקיקתית, ועל כן התנגדה לחוק שכר מינימום. שיעורי שכר מינימום נקבעו בהסכמים לענפים שונים.[3] סיעת תכלת לבן בהסתדרות, שהייתה מזוהה עם תנועת החרות, העלתה דעות אופוזיציוניות להנהגת ההסתדרות ובין השאר דרשה חקיקת חוק שכר מינימום.[4] הנהגת ההסתדרות שללה דרישה זאת, בטענה שהיא עלולה לגרום לפיטורי עובדים, בנוסף להתנגדות העקרונית למעורבות בחקיקה.[5] לאחר ירידת מעמדה וכוחה הפוליטי והעסקי של ההסתדרות, היא הפסיקה להתנגד לחקיקה בנושא.

בשנת 1972 נחתם בישראל לראשונה הסכם קיבוצי כללי בעניין שכר מינימום, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, אך במשך השנים שלאחר מכן לא פעלה ההסתדרות בעניין, ושכר המינימום נשחק,[6] ובתחילת 1987 עמד על 39% מהשכר הממוצע. באפריל 1987 נחקק "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987",[7] שהתבסס על עקרונותיו של ההסכם הקיבוצי. בעת חקיקת חוק שכר מינימום, נקבע שיעורו ל-45% מהשכר הממוצע.

באפריל 1997 הועלה שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע, בעקבות הצעת חוק של ח"כ תמר גוז'נסקי. שכר המינימום אמור להיות מעודכן מדי שנה, בחודש אפריל, ובמועד תשלום תוספת יוקר, בהתאם לנתוני המוסד לביטוח לאומי על השכר הממוצע במשק. בחוק ההסדרים לשנת 2002 הוקפא העדכון על פי השכר הממוצע במשק, ולכן בארבע השנים הבאות (עד סוף 2005), למעט עדכון בגלל תוספת היוקר (תוספת 2.1% לשכר בינואר 2003), לא נעשה שינוי בשכר המינימום.

בגלל הפיגור בין עליית השכר הממוצע לבין שכר המינימום, עמד שכר המינימום בפועל בשנים 1990–2000 על בין 40-44% מהשכר הממוצע. בעקבות הירידה בשכר הממוצע בשנים 2001–2002 עלה שיעור שכר המינימום אל מעל 47.5% מהשכר הממוצע.

בשנת 1999 העלה יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, הצעת חוק שתקבע ששכר המינימום יהיה שווה ערך לאלף דולר, או כ-70 אחוז מהשכר הממוצע במשק. הצעה זו הפכה בשנת 2006 לאחד הנושאים המרכזיים במסע הבחירות שלו לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה.

בעקבות המשא ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות, נקבע שכר המינימום בישראל, החל מ-1 ביוני 2006, ל-3,585.18 ש"ח, שהם 19.28 ש"ח לשעה, לאדם מבוגר. באפריל 2007 הועלה שכר המינימום ל-19.95 ש"ח לשעה. בשנים 2008–2009 עמד שכר המינימום בישראל על כ-57% מהשכר החציוני.[8]

ב-1 באפריל 2011 עודכן שכר המינימום ל-3,890.25 ש"ח לחודש.

ב-1 ביולי 2011 עלה שכר המינימום בחקיקה[9] ל-4,100 ש"ח לחודש, שהם 22.04 ש"ח לשעה.

ב-1 באוקטובר 2012 עלה שכר המינימום ל-4,300 ש"ח לחודש (לבוגר מעל גיל 18),[10] שהם 23.12 ש"ח לשעה.[11] נערים עד גיל 16 זכאים לשכר מינימום של 17.40 ש"ח בשעה, נערים מעל גיל 16 ועד גיל 17 זכאים לשכר מינימום של 18.64 ש"ח בשעה, ונערים בגילאים 17–18 זכאים לשכר מינימום של 20.63 ש"ח בשעה. לאנשים בעלי מוגבלות קשה, הפוגעת בתפקודם בעבודה, ניתן לשלם שכר נמוך משכר המינימום, לאחר קבלת אישור ממשרד הכלכלה.

ב-3 בדצמבר 2014 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, לפיו שכר המינימום יעלה ל-5,000 ש"ח בשלוש פעימות: הפעימה הראשונה החלה ב-1 באפריל 2015 כששכר המינימום עלה ל-4,650 ש"ח, 25 ש"ח לשעה. ב-1 ביולי 2016 עלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח לחודש, 25.94 ש"ח לשעה. והפעימה השלישית הופעלה ב-1 בינואר 2017, אז עלה שכר המינימום ל--5,000 ש"ח לחודש, 26.88 ש"ח לשעה.[12] בהסכם נקבע שהוא ייכנס לתוקף רק אם יוצא לו צו הרחבה שיחיל אותו על כל המשק או שתוכנו יאומץ בחקיקה,[13] ובעקבות זאת אושר, בחקיקת בזק, תיקון לחוק שכר מינימום המחיל את עקרונות ההסכם על כל העובדים במדינה[14]

ב-30 במרץ 2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, לפיו שכר המינימום יעלה ל-5,300 ש"ח ביום 1 בדצמבר 2017.[15] גם בהסכם זה נקבע כי הוא יכנס לתוקף רק עם מתן צו הרחבה או תיקון חקיקה. באוקטובר 2017 אישרה ועדת העבודה והרווחה את העלאת שכר המינימום ל-5,300.[16]

העלאת שכר הנטו למקבלי שכר מינימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 פעלה ממשלת ישראל בשלוש דרכים להעלאת ההכנסה נטו של משתכרי שכר המינימום, ללא שינוי בגובהו של שכר המינימום:

  • הרפורמה במס הכנסה הביאה להעלאת סף המס, ובכך הורידה לאפס את מס ההכנסה החל על שכר המינימום.
  • בתחילת 2006 הופחת שיעורם של דמי הביטוח הלאומי החלים על בעלי הכנסה נמוכה משיעור של 1.4% מהשכר ל-0.4% מהשכר, צעד שהוסיף כ-35 ש"ח להכנסה נטו של משתכרי שכר המינימום.
  • מענק מס הכנסה שלילי, שאותו משלמת המדינה החל משנת 2008 לבעלי הכנסות נמוכות, מגדיל את הכנסתם של עובדים אלה במאות שקלים לחודש.

חישוב שכר המינימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסעיף 3(ב) לחוק שכר מינימום נקבעו כי לעניין השוואת השכר לשכר המינימום יובאו בחשבון רכיבי השכר הבאים:

(1) שכר יסוד או שכר משולב;
(2) תוספת היוקר אם איננה כלולה בשכר המשולב;
(3) תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו,
ואולם לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות לרבות הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד.

קביעה זו יוצרת מצב שבו גובהו של השכר המזכה בהשלמה לשכר מינימום מושפע ממבנה השכר. דוגמה: נתונים שני עובדים, לאחד שכר כולל של 3,000 ש"ח, ולאחר שכר יסוד של 3,000 ש"ח ותוספת ותק של 2,000 ש"ח. שני עובדים אלה זכאים להשלמה זהה לשכר המינימום, אף שיש הבדל ניכר בגובה שכרם הכולל.[17]

אכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף ששכר המינימום נקבע בחוק, אכיפתו אינה יעילה. המחקרים של קרנית פלוג וניצה קסיר שבחנו את הציות לחוק, מצאו כי שיעורי הציות לחוק, לאורך כל השנים, נמוכים במיוחד ועומדים על כחמישים אחוזים.[18][19] עודד טירה, ראש התאחדות התעשיינים לשעבר, העריך בשנת 2004 שכ-40 אחוז מהמעסיקים בישראל אינם מצייתים לחוק, ומשלמים שכר נמוך משכר המינימום.[20] הימנעות של מעסיק מתשלום שכר מינימום חושפת את המעסיק לתביעה אזרחית מצד העובד הנפגע, לתביעה פלילית[21] ולעיצום כספי מטעם פקחי משרד הכלכלה. בית המשפט העליון קבע שחוק שכר מינימום כולל בתוכו גם את החובה לשלם את השכר בזמן[22] בתי המשפט גם בטלו מכרזים כאשר הזוכה במכרז הציע מחיר שאינו מאפשר תשלום שכר מינימום.[23]

שיעור מקבלי שכר מינימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על–פי מרכז אדוה, ב-1994 27% מהשכירים השתכרו עד שכר מינימום, וב-2002 המספר עלה ל-31.7%. רוב גדול של מקבלי שכר מינימום הם נשים. במגזר העסקי, בשנים 1990–2009, עמד שיעור מקבלי עד שכר מינימום לשעה על כ-17% ושיעור מקבלי עד שכר מינימום חודשי על כ-21%. שיעור מקבלי שכר המינימום במגזר העסקי לא גדל משמעותית בעקבות העלייה בשכר המינימום.[24] על פי דין וחשבון שנתי של בנק ישראל, השכר לשעה של כרבע מכלל השכירים בישראל (כ-640 אלף עובדים) היה ב-2012 דומה לשכר המינימום או נמוך ממנו.[25] לכמה קבוצות אוכלוסייה יש ייצוג-יתר בקרב משתכרי שכר נמוך: קבוצות הגיל הצעירות ו מבוגרות במיוחד, בעלי השכלה נמוכה, תושבי הפריפריה ומיעוטים, בקבוצות אלו יש ייצוג יתר בקרב הנשים.[19]

מידע לעובד על גובה שכר המינימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 6ב לחוק שכר מינימום מחייב להציג בכל מקום עבודה הודעה בעניין שכר המינימום וגובהו. נוסח ההודעה נקבע בתקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק), התשס"ה-2005.

בתיקון 24 לחוק הגנת השכר נקבע שיש להציג לכל עובד בתלוש המשכורת את גובה סכום שכר המינימום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעות בעד ונגד העלאת שכר המינימום

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אושר: שכר המינימום יעלה ל-5,300 שקל החל מדצמבר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2017
  2. ^ ספר החוקים 2665, התשע"ח, 7.11.2017, עמ' 7
  3. ^ מרדכי צבי, נקבע שכר מינימום לעו"ד מתחילים ולמתמחים, מעריב, 17 בפברואר 1966
    נחתם הסכם על שכר מינימום בבתי המלון, דבר, 13 באוקטובר 1968
  4. ^ אפשר לפעול לביעור העוני, דבר, 31 במאי 1971 (מודעה)
  5. ^ מאיר אביזוהר, כסף לכל, הוצאת הדר, 1978, עמוד 41
  6. ^ "כסף לכל", עמוד 48
  7. ^ חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, באתר הכנסת
  8. ^ בנק ישראל: עלייה חדה בשכר המינימום, בעיקר בענפים עם קשיי רווחיות ותחרות, תביא לפיטורים רחבים ולעלייה באבטלה; יש להגדיל מס הכנסה שלילי ולחזק האכיפה של שכר המינימום, בנק ישראל, 26 במאי 2010
  9. ^ חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה), התשע"א-2011, ספר החוקים 2300
  10. ^ י"פ 6469, התשע"ב, 6.9.2012, עמ' 6258
  11. ^ שכר המינימום עלה ל-4,300 שקל, באתר ynet, 2 באוקטובר 2012
  12. ^ יש הסכם: שכר המינימום יעלה ל-5,000 שקל על פני שנתיים, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2014
  13. ^ הסכם קיבוצי כללי (מספרו 7047/2014) מיום 3.12.2014, בין נשיאות הארגונים העסקיים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, בעניין העלאת שכר המינימום.
  14. ^ ספר החוקים 2489, התשע"ה, 25.1.2015, עמ' 152
  15. ^ הסכם קיבוצי כללי (מספרו 7017/2015) מיום 30.3.2015, בין נשיאות הארגונים העסקיים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, בעניין העלאת שכר המינימום.
  16. ^ אושר: שכר המינימום יעלה ל-5,300 שקל החל מדצמבר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2017
  17. ^ נחמיה שטרסלרהישראבלוף חוגג: משתכרים 10,000 שקל בחודש ומקבלים השלמה לשכר מינימום, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2013.
  18. ^ קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, "הציות לחוק שכר המינימום בישראל", חטיבת המחקר, בנק ישראל
  19. ^ 19.0 19.1 ניצה (קלינר) קסיר, ״שכר מינימום, חברה וכלכלה - בין השפעות חיוביות והשפעות שליליות על העובדים ועל המשק״, 2017
  20. ^ ״פרסומי התאחדות התעשיינים, 22/12/04״
  21. ^ רותי סינישלושה חודשי מאסר למעסיק שלא שילם שכר מינימום, באתר הארץ, 27 בינואר 2008
  22. ^ ״רע"פ 4717/11״
  23. ^ רותי סיניתקדים: מכרז בוטל כי לא שולם שכר מינימום, באתר הארץ
  24. ^ יובל מזר ואסנת פלד, שכר המינימום, התפלגות השכר ופער השכר המגדרי בישראל, 2009-1990, פברואר 2012, בנק ישראל, עמ' 8-9
  25. ^ בנק ישראל, דין וחשבון 2014, ניסן ה'תשע"ה – מרץ 2015, עמ' 119.