אויפן פריפעטשיק

אויפן פּריפּעטשיק (בתרגום לעברית: "על האח"; מוכר גם כ"אלף בית") הוא שיר רגשי, ביידיש, שכתב והלחין המשורר מרק ורשבסקי בסוף המאה ה-19. השיר מספר על "חיידר" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית.

הודפס ב-1901 בספרו של ורשבסקי "יידישע פאלקסלידער מיט נאטן" (שירים יהודיים עם תווים), שם הופיע לראשונה עם תוויו. הוא היה הבולט בשיריו של ורשבסקי, והפך במהרה לסמל אהוד ומוכר להוויית "העולם הישן" והשטעטל היהודי של מזרח אירופה. השיר אוצר בתוכו את הווי החדר היהודי עטוף התמימות והחום, ואת שיטת ההוראה המסורתית הפשוטה שבה המלמד מקריא את האות והברתה והתלמידים חוזרים אחריו. שירי ורשבסקי, שנכתבו ביידיש, הושפעו רבות ממקורות עממיים ונכתבו בלשון פשוטה ומתנגנת עם רוח של תקווה וניחומים, שהמתיקו את חייהם הקשים של ההמונים היהודיים במזרח אירופה.

השיר בחלקו מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר. השיר זכה לביצועים רבים ביידיש ובעברית, בהם ביצועיהם של חוה אלברשטיין, אסתר עופרים, צילה דגן ודודו פישר. השיר הושמע בסרטו המפורסם של סטיבן שפילברג, "רשימת שינדלר", וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו" בביצועו של שמואל סגל.

השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913. להלן תרגום מילולי המותאם למילים המקוריות ביידיש ומאפשר להבין את המשמעות של המילים המקוריות ביידיש.

מילות השיר

השיר המקורי ביידיש ”אויפן פריפעטשיק ברענט אַ פייערל און אין שטוב איז הייס, און דער רבי לערנט קליינע קינדערלעך דעם אלף־בית.” רעפריין: ”זאגט זשע, קינדערלעך, געדענקט זשע טייערע, וואס איר לערנט דא; זאגט זשע נאך אַ מאל, און טאַקע נאך אַ מאל: קמץ־אלף: אָ! לערנט, קינדער, מיט גרויס חשק, אזוי זאג איך אייך אן; ווער ס'וועט גיכער פון אייך קענען עברי, דער באקומט א פאהן. לערנט, קינדער, האט נישט מורא, יעדער אנהייב איז שווער; גליקלעך דער וואס האט געלערנט תורה, צי דארף א מענטש נאך מער? איר וועט, קינדער, עלטער ווערן, וועט איר אליין פארשטיין, וויפל אין די אותיות ליגן טרערן און וויפל געוויין... אז איר וועט, קינדער, דעם גלות שלעפן, אויסגעמוטשעט זיין, זאלט איר פון די אותיות כוח שעפן, קוקט אין זיי אריין.”

תרגומו של פסח קפלן ”חדר קטן, צר וחמים, ועל הכירה - אש, שם הרבי את תלמידיו מורה אלף־בית.” פזמון: ”את תורתי, ילדי חמד, שמעו, זכרו נא! שנו, ילדים, וחזורו: קמץ־אלף - א. שימו עין, הטו אזן אל הכתוב פה, מי שיקרא היטב עברית, דגל אתן לו. התחלות תמיד קשות, אחר יקל מאד, אשרי מי שלמד תורה! מה ליהודי עוד? עת תזקינו, אף תבינו באותיות שם, תראו, כמה דמעות תוכן, וכמה נחלי דם. ועת בגלות תשאו עלכם, אף תאנחו מר, באותיות אז תבקשו נחם מכל צר.”

תרגום מילולי, נאמן למקור ”על הכירה בוערת אש קטנה ובבית חם, והרבי מלמד ילדים קטנטנים את האלף־בית.” פזמון: ”אִמרו נא ילדים, זִכרו נא יקירים, את שאתם לומדים פה; אִמרו נא פעם נוספת, וממש פעם נוספת: קמץ־אלף: אָ! לִמדו, ילדים, ברוב חשק. כך אני לכם אומר; המהיר מכם שידע אלפבית עברי, יקבל דגל. לִמדו, ילדים, אל תיראו כל ההתחלות קשות; מאושר מי שיודע תורה, האם אדם צריך יותר? אתם, ילדים, כשתתבגרו, תבינו לבד; כמה דמעות טמונות באותיות וכמה בכיות... כשאתם ילדים, מנשיאת עול הגלות, תהיו מותשים; תשאבו כוח מהאותיות, ותביטו בתוכן.”

קישורים חיצוניים

• מהביצועים המוקלטים הראשונים של השיר, משנת 1918, בפי נחום קוסטר להאזנה בארכיון המוזיקה היהודית
• ביצועים שונים של השיר באתר הספרייה הלאומית
• תבנית:זמר עברי שיר
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
  'סוג: רבי מנחם מנדל שניאורסון מבאר את משמעותו של השיר, בהתוועדות שנשא בבית מדרשו בברוקלין.' אינו ערך חוקי אויפן פריפעטשיק, רבי מנחם מנדל שניאורסון מבאר את משמעותו של השיר, בהתוועדות שנשא בבית מדרשו בברוקלין. באתר יוטיוב
• השיר באתר "חסידיסק"
• מילים בעברית, לפי תרגומו של פסח קפלן וביצועה של חוה אלברשטיין
• דוד אסף, סודות מן ה"חדר", דווקא 2 (תשס"ז), 11-7
• תרגום המילים לאנגלית
• נעימת השיר
• אויפן פריפעטשיק, בביצוע מקהלת ילדים. באידיש וברוסית, סרטון באתר יוטיוב
• כתבה על מרק ורשבסקי והשיר אויפן פריפעטשיק, יידיש עם כתוביות באנגלית, 26.11.2014, סרטון באתר יוטיוב
• אױפֿן פּריפּעטשיק, בביצוע מקהלת פרחי עציון, סרטון באתר יוטיוב