בית העלמין בשכונת שערי צדק – הבדלי גרסאות
עריכה |
כמה שטויות בערך כזה קצר? |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''בית העלמין שערי צדק''' הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מדרום למבנה שערי צדק הישן, בין [[רחוב יפו]] ל[[רחוב אגריפס]]. |
'''בית העלמין שערי צדק''' הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מדרום למבנה שערי צדק הישן, בין [[רחוב יפו]] ל[[רחוב אגריפס]]. |
||
עד [[מלחמת העצמאות]] היה בית הקברות ב[[הר הזיתים]] בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר [[1948]] התנהלה קבורה חפוזה |
עד [[מלחמת העצמאות]] היה בית הקברות ב[[הר הזיתים]] בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר [[1948]] התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. |
||
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה ב[[הר הזיתים]] או בבית קברות ראוי. ל[[חברה קדישא]] העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא [[בית הקברות סנהדריה]] בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של [[שייח' באדר]] |
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה ב[[הר הזיתים]] או בבית קברות ראוי. ל[[חברה קדישא]] העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא [[בית הקברות סנהדריה]] בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של [[שייח' באדר]]. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה ב[[הר המנוחות]]. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. |
||
בבית העלמין קבורים בין השאר : |
בבית העלמין קבורים בין השאר : |
||
גרסה מ־09:34, 17 בספטמבר 2015
בית העלמין שערי צדק הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מדרום למבנה שערי צדק הישן, בין רחוב יפו לרחוב אגריפס.
עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים או בבית קברות ראוי. לחברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא בית הקברות סנהדריה בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של שייח' באדר. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה בהר המנוחות. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום.
בבית העלמין קבורים בין השאר :
- ד"ר משה ואלאך, מייסד בית החולים
- הרב יוסף צבי דושינסקיא גאב"ד העדה החרדית בירושלים
- בנו, הרב ישראל משה דושינסקיא, גאב"ד העדה החרדית בירושלים
- הרב יחיאל מיכל שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה
גלריה
-
קברו של ד"ר משה וואלך -
קברו של הרב יוסף צבי דושינסקיא -
קברו של הרב יחיאל מיכל שלזינגר
