משה וולך
ערך זה עוסק ברופא. אם התכוונתם לפולקלוריסט, ראו  | |
| ד"ר וולך בבית החולים שערי צדק ב-1956 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1866 קלן, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
8 באפריל 1957 (בגיל 90) ירושלים |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת וירצבורג |
| תפקידים |
רופא |
  | |
משה (מוריץ) וולך (גרמנית: Moritz Wallach, בכתיב מיושן: וואללאך, וואלאך, ואלאך, וואלך; 28 בדצמבר 1866– 8 באפריל 1957) היה רופא יהודי-גרמני, מקים המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולך נולד באויסקירכן הסמוכה לקלן, בפרובינציית הריין של ממלכת פרוסיה, אח בכור לשישה אחים ואחות. אביו יוזף היה סוחר בדים עשיר ודתי אדוק, ממנהיגי הקהילה האורתודוקסית הבדלנית בעיר. וולאך הצעיר למד רפואה בברלין ובווירצבורג.[1] הוא הגיע לירושלים ב-14 בדצמבר 1890 בגיל 24, בשליחותו של "ארגון הפקידים והאמרכלים" באמסטרדם שסייע ליישוב היהודי בארץ, ביחד עם ד"ר אהרן יוסף ירמנס. באותה תקופה היו בעיר רק עשרה רופאים יהודים. וולך שימש בעיר כרופא וגם כמוהל.
וולך התגורר בשנים הראשונות בעיר העתיקה, שם קיבל חולים, עשה ביקורי בית, והיה הראשון שביצע בעיר העתיקה את ניתוח פתיחת הקנה (טראכיאוסטומיה).[2].
וולך היה ידוע באופיו הנוקשה, אך גם בנדיבותו ובמסירותו. דוד ילין כתב עליו:
- "לא חשך כל עמל מנפשו יומם ולילה לבקר חולים ולבוא עליהם בעת מחלתם פעמיים ושלוש פעמים, גם בטרם דרשוהו. ולחולים נצרכים אשר השתתף תמיד בצערם וידע מחסורם הרבה לפזר מכיסו גם כסף".
וולך היה חרדי אדוק, ונמנה עם הנהלת העדה החרדית בירושלים. באמצעות חברו יעקב ישראל דה האן, התקרב אל הרב חיים זוננפלד. הוא התנגד לציונות בתוקף. במהלך עבודתו ניסה לדבר אל לבם של מטופלים חילונים כדי לקרבם לדת. נותר רווק כל חייו, אך הסתייע בסוכנת בית, ומסופר שקידש אותה ללא העמדת חופה, מה שגרם להם להיות מוגדרים הלכתית כמאורסים, כדי שיוכלו לשהות בצוותא באותה דירה מבלי לעבור על איסור ייחוד.
בשנת 1914 השתתף בוועידת הגרענת הארצית. הוועידה התכנסה בד' בניסן, תרע"ד ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים.[3]
הקמת "שערי צדק"[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולך החליט שלא לעזוב את הארץ, כדי להיות בה כאשר המשיח יגיע. אך לימים הפר נדר זה ונסע לגרמניה כדי לאסוף כספים למען הקמת בית החולים. בנסיעה זו, שהייתה כרוכה במאבקים לא פשוטים עם בתי חולים אחרים שגם הם נזקקו לכספי תרומות, הצליח להשיג די תרומות כדי לרכוש אדמה ליד שכונת שערי צדק ולהקים עליה ב-1901 את בית החולים שנקרא על שם השכונה. בית החולים שהקים היה המשוכלל והמודרני בכל הסביבה. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו. ממלא מקומו היה הד"ר שרגא פביוס פופלס.
וולך היה דמות דומיננטית בבית החולים, עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי".[4]
בשנת 1916 יצא לגרמניה והגיע לבית החולים בהמבורג בו פגש באחות זלמה מאיר ושכנעה לבא לירושלים ולשמש כאחות ראשית בבית החולים שלו.
וולך תמיד נשא עליו את צרור מפתחות בית החולים שאת כל דלתותיו נעל בעצמו. הוא הקפיד על אופיו האורתודוקסי של המקום, אך גם חוגים סוציאליסטיים השתמשו בשירותיו הרפואיים המתקדמים יחסית לאותו הזמן.
ימיו המאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילהלם השני, קיסר גרמניה, העניק לוולך תואר כבוד, כשביקר בירושלים. בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, שררו יחסים טובים בינו לבין השלטונות הבריטיים, ובשנת 1944 אף קיבל מהנציב העליון את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית.
בקיץ של שנת 1929, היה על ספינה בדרכו ממצרים לכנסייה הגדולה השנייה של אגודת ישראל בווינה כאחד משמונת צירי ירושלים,[5] וטיפל באדמו"ר מליובאוויטש הרב יוסף יצחק שניאורסון, שהיה על הספינה וחלה. בשנות השלושים טיפל גם בעבדאללה הראשון, מלך ירדן.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, סייע להעלאת יהודי גרמניה לארץ.
בזקנתו קיבל וולך את התואר אזרח כבוד של העיר ירושלים. לפניו היו רק ארבעה אנשים שקיבלו את התואר (חיים ויצמן, יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון והרב יהודה לייב פישמן מימון). ד"ר וולך הגיב על התואר באומרו: "אינני ראוי לכל השבחים שחלקו לי כאן. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא תוך מילוי חובתי כרופא".
וולך היה מעורה בנעשה בבית החולים גם בשנות השמונים לחייו, כשהעביר את ניהולו לד"ר פאלק שלזינגר. הוא מת בגיל תשעים. בהלוויתו השתתף המון רב, והוא נקבר בבית העלמין שערי צדק הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.
בית החולים שערי צדק עבר מאוחר יותר למבנה מודרני יותר באזור שכונת בית וגן. כיום, אחרי שנים של עזובה, שופץ מבנה בית החולים המקורי, ושימש לאכסניה לרשות השידור עד לפרוקה. כיום עומד המבנה נטוש על פי התוכניות אמור לקום במקום מלון בוטיק.
ממחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "דלקת קרום המוח שדרתית בירושלים", Al-Kulliyeh (Beirut)] .(Cerebro-Spinal Meningitis) ,פורסם ביחד עם ד"ר תאופיק כנעאן], 1911.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'ולך, משה (מוריס)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 206.
- חיים באר, בית החולים של דער משוגע'נער דייטש, ד"ר משה ואלך, מתוך הספר קשר לאחד, מסעות ואנשים בירושלים, הוצאת ספרים עם עובד, 2017,עמודים 102 - 112
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על שולחן העבודה של הדוקטור, עת־מול 194, 2007, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- שפרה שוורץ, מלחמת בתי החולים, עת־מול 160, 2002, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- י. אבן חן, דמויות ירושלמיות | ד"ר משה וואלאך – בן תשעים, הצופה, 23 בדצמבר 1956
- מנהלי שערי צדק לדורותיו: דר' וולך, המנהל והרופא הראשי המייסד של שערי צדק, כיהן: 1907–1947, באתר שערי צדק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ein jüdischer Arzt als Pionier in Erez Israel – Dr. Moshe Wallach aus Köln gründet das Shaare Zedek Hospital in Jerusalem.
- ^ פרופ' יהושע לייבוביץ, "המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים", מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים".
- ^ אורית נבות, אברהם גרוס, המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמוד 97
- ^ עלה – ביטאון ארגון יוצאי הולנד, שמעון בר אפרת
- ^ ארטאדאקסישע בלעטלעך No. 5 Teves 5690, עמוד 79, באתר Hebrew Books
